המחדל הצבאי בארז, הוא רק חלק מהמתרחש בגדה המערבית ובלבנון.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: נמשכת מדיניות הספיגה והשתיקה של ממשלת ישראל והמטה הכללי של צה"ל. כבר שבוע ימים יש עלייה דרמטית בהתקפות המתרחשות מהרצועה, אשר השיא שלה היה ביום שבת 25.8, כאשר חוליית מחבלים הפעילה ציוד משוכלל למעבר גדרות וחומות והצליחה לחדור לאזור ארז ונתיב העשרה בניסיון לבצע פיגוע התאבדות במחנה צה"ל או ביישוב אזרחי. צה"ל טוען כי כוחותיו פעלו כהלכה. זה נכון, אבל רק מרגע שהמחבלים פתחו באש, דבר שגילה את נוכחותם בעומק של 1.5 ק"מ בעומק שטח ישראל. אם המחבלים היו פונים קודם שמאלה ולא ימינה ומגעים אל מושב נתיב העשרה, ולא אל מפקדת התיאום והקישור, היה מתחולל פיגוע בו היו מוחזקים בני ערובה. קודם לכן שום חייל או מתקן אלקטרוני לא גילה אותם. במילים אחרות, גדר המערכת מסביב לרצועת עזה, חדירה. מצב דומה שורר בשתי החזיתות הנוספות לפניהן ישראל וצה"ל עומדים. בגדה המערבית, ובחיזבאללה. בגדה המערבית, למרות כל המחוות והוויתורים שנועדו לחזק את אבו מאזן ואת סלאם פייאד, והסכם מבוקשי הטרור, מתברר כי לא אבו מאזן התחזק, אלא החמס והג'יהאד האיסלמי התחזקו, והם שולטים עתה בצורה מוחלטת בכל המרחב המשתרע משכם ועד ג'נין, טול כרם, וקלקיליה, במערב, ועד רמאללה בדרום. המצב הגיע לידי כך כי כדי לעצור פיגועי התאבדות, על היחידות המיוחדות והמסתערבים של צה"ל, לבצע פשיטות בכל לילה ולהיכנס לקרבות אש עם אנשי חוליות הטרור בניסיון לעצרן ולחסלן.
היכן כוחות הביטחון הפלסטינים? היכן המשמר הנשיאותי הפלסטיני, בו ארצות הברית וישראל משקיעות עשרות מיליוני דולרים? היכן אבו מאזן וסאלם פייאד? מתכוננים לפגישת הבאה עם ראש הממשלה אהוד אולמרט?
במצב כזה, צריך לשאול את ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, והרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי, היכן מדיניות הביטחון של הממשלה? היכן דוקטרינת ההרתעה של צה"ל? האם ייתכן שהן תשועבדנה לגמרי לצרכי ביקורה של שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס בישראל וברשות הפלסטינית שייערך לקראת סוף חודש ספטמבר? ומה יקרה עד אז? הסלמה מתמדת?
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי בחזית השלישית בלבנון, סיימו בימים האחרונים האיראנים לסלול כביש אסטרטגי רחב המחבר את אזור הבקעה עם צפון הליטאני, שם הולכת ונשלמת הקמת הקו המבוצר חדש של חיזבאללה, הכולל בסיסי טילים, המופנים שוב מול ערי ישראל. כביש זה יחבר בפעם הראשונה את מרכז וצפון לבנון עם דרומה, ויאפשר לחיזבאללה להעביר במהירות כוחות מגזרה אחת לשנייה.
נוסף לכך מצטייד חיזבאללה, בטילים חדישים, טילי נ"מ איראניים, וכמויות גדולות של טילי יבשה-ים מדגם C-802 שיש להם מטרה ברורה אחת: למנוע חופש פעולה של מטוסי חיל האוויר וספינות חיל הים במרחבים הימיים והאוויריים של לבנון.
ובחזרה לרצועת עזה. הציוד הקרבי של החוליות הפלסטיניות ברצועה, הולך ומשתכלל, ובאמצעים מסוימים, כמו אמצעי ראיית לילה, היא משתווה כבר לציוד שישנו בידי צה"ל. כך הוברר באמצע השבוע שעבר לאחר שהתנהל קרב עם חוליית צלפים פלסטינית ליד כיסופים.
מלבד בפיקוד דרום, ובדיווחים של תיקדבקה, מתעלמים בממשלה ובמטכ"ל כי הפלסטינים מצויים עתה בעיצומה של אופנסיבה שמטרתה לשתק את כל תשתית המערכת הצבאית, כולל המוצבים והדרכים, הנקראים עוטף עזה. הצפי של המפקדים בגזרות השונות של הרצועה הוא, כי הלחץ הצבאי הפלסטיני רק ילך ויגבר בכוונה שלא רק הקסאמים לא יאפשרו לפתוח את שנת הלימודים בשדרות וביישובים שמסביב לרצועה, אלא חוליות הטרור שיחדרו אל תוך שטח ישראל ישיגו מטרה זו.
למה ראש הממשלה ושר הביטחון אינם מאפשרים לצה"ל להפעיל מהלך דפנסיבי שיהדוף את התוקפים, כלומר לתפוס רצועת מגן בעומק של 1.5 עד 2 ק"מ בתוך שטח רצועת עזה? התוצאה של עמדתם, כפי שראינו בשבת ליד מפקדת התיאום והקישור של צה"ל בארז היא, כי חיילי צה"ל צריכים להתמודד עם הפלסטינים בעומק של 1.5 ק"מ בתוך השטח הישראלי.
החודש, במלאות שנה לסיום מלחמת לבנון, נראה כי לא השתנה דבר. למרות כל ההבטחות, והדיבורים, כי המצב ששרר בגבול ישראל לבנון עם חיזבאללה, לא יחזור על עצמו בשום גזרה או חזית, לא רק שהוא חוזר, אלא הפעם האיום אינו מוגבל לחזית אחת, אלא ל- 3 חזיתות. וזאת עוד מבלי שנגענו ודיברנו על החזית הסורית ברמת הגולן.

Print Friendly, PDF & Email