המחדל של צה"ל במנהרה בעזה. שר הביטחון וצמרת צה"ל יכלו לעלות על זירת המטענים של החמס

כל מה שהתרחש ביום ה' בלילה וביום שישי 1.11, לפנות בוקר בחזית הדרום-קרי הרצועה, ובחזית הצפון- קרי התקיפות הישראלית בסוריה, הראו כי המנהרות המדיניות-ביטחוניות בהן מוליכים ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון משה יעלון, את ישראל, הן מנהרות ללא מוצא שההולכים בה מסרבים ללמוד את הלקחים מההתפתחויות הצבאיות והמדיניות באזור, וממשיכים להעמיד פנים כאילו הכול בסדר, גם ביחסים עם ממשל אובמה בוושינגטון, וגם ביכולות של צה''ל.
אם נתניהו ויעלון, רוצים להעמיד מול התוכנית הגרעינית האיראנית אופציה צבאית רצינית, מדוע כל פעם בעת האחרונה הם נתקלים באירועים ביטחוניים, אשר מראים כי המציאות בצה''ל עמוסה בתקלות ובבעיות. נכון מדובר בתקלות קטנות, אבל כאלה המצביעות על ליקויים גדולים יותר, ועל מה מתרחש  מתחת לפני השטח באמת בצה''ל.
צבא, בייחוד כזה כמו צה''ל מעורך ועוצמתו נמדדת לא במערכות נשק המתקדמות שלו, ולא בתקציבי הענק שלו, בסופו של דבר יכולתו של הצבא נמדדת בביצועים שלו בשטח.
מה שהתרחש ביום ה' בלילה מסביב למנהרת הטרור של החמס, הצביע על שורה ארוכה  של כישלונות מבצעים ומודיעיניים בדרגים הגבוהים, כמו אלוף פיקוד דרום  האלוף סמי תורג'מן,  וגם על שורה של מחדלים מצד המפקדים שפעלו בשטח.
החל מתחילת התקרית מנסה צה''ל לפזר מסך עשן על מה שהתרחש בה.
עד עתה, יום ו' בצהרים, לא נאמר בגלוי היכן בדיוק עלה כוח ההנדסה הקרבית על זירת המטענים שהניח החמס?  הסיבה לכך ברורה: אם אכן זירת המטענים הייתה בתוך המנהרה, כיצד קרה שהחמס הצליח להניח אותה שלושה שבועות לאחר שנחשפה על ידי צה''ל. גם אם זירת המטענים הייתה תמיד מונחת במנהרה, כיצד קרה שצה''ל לא חשף אותה ולא פירק אותה לפני שהכניס כוחות קרביים לתוכה.
לשתי נקודות אלה חשיבות מרובה ואפילו מצמררת.
ביום ב' 29.10, ארבעה ימים לפני התקרית והקרב בין צה''ל וחמס ליד חאן יונס, ביקרו במנהרה שר הביטחון משה יעלון וכמה מאלופי צה''ל.
עתה מנסים לבדוק בצה''ל, האם זירת המטענים הונחה לפני הביקור של הצמרת הצבאית הישראלית במנהרה, או מיד לאחר הביקור.
מה שלא תהיינה תוצאות הבדיקה, המסקנות אליהן צה''ל יגיע מבחינתו תהיינה גרועות:
1. אם זירת המטענים הונחה לפני הביקור של יעלון ואלופי צה''ל במנהרה, הרי שלפני החמס נקלעה הזדמנות שצריך לקוות שלא תחזור על עצמה, לפגוע בשר הביטחון ובמספר אלופים בצה''ל.  התפתחות כזו הייתה מהווה עבור החמס, הנמצא באחד מרגעי השפל הגרועים שלו,  ניצחון צבאי ומוראלי אסטרטגי.
2. אם זירת המטענים הונחה לאחר הביקור ביום שני, צריך ואפשר להניח כי התצפיות שהחמס הציב כדי לבדוק מה ואיך צה''ל עושה עם המנהרה שחשף, דיווחו על הביקור של הצמרת הישראלית שהרבתה להצטלם במקום.
מישהו ממפקדי החמס החליט כי החמצה שנייה מהסוג הזה לא תתרחש. מפקד זה, אשר הוא כנראה אחד משני ראשי המפקדים של גדודי עיז א-דין אל קסאם מוחמד דף, או מרואן עיסא, נתנו פקודה להניח את זירת המטענים עליה כוח צה''ל עלה ביום ה' בלילה.
ביום שישי בצהרים, סיפק קצין גבוה בצה''ל הסבר נוסף למה שהתרחש. לדבריו כוח ההנדסה הקרבי לא היה בתוך המנהרה. הכוח שהה מעל אחד הפתחים שנקדחו בתקרת המנהרה כאשר הוא מוריד לתוכה מקדח כדי להרחיב את הפתח. המקדח פגע בזירת המטענים ומההדף האדיר הקצינים והחיילים נפגעו. הסבר זה כמובן רק מחזק את הטענה כי איש לא בדק מה מתרחש באמת בתוך המנהרה.
3. כיצד קרה שאף קצין אחד בפיקוד דרום, או מבין מפקדי הכוחות שפעלו בשטח, לא העלה בדעתו, כי לפני שהכוחות ניגשים לטפל במנהרה, צריך לבדוק אותה אם לא מיקשו או הניחו בה מארבים וזירות מטענים? צה''ל בעצמו פרסם לפני שלושה שבועות, בעת חשיפת המנהרה, כי  קיימות בה הסתעפויות למנהרות ולכניסות וליציאות נוספות.  כיצד אף קצין בצה''ל לא העלה על דעתו, כי למרות החשיפה של המנהרה ושליטת צה''ל בה,  גם החמס עדיין ממשיך לשלוט בחלקים ממנה?
אותם הדברים, אמורים לגבי תקיפות חיל האוויר, לפי מקורות זרים, בסוריה.
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם שר הביטחון משה יעלון, היו צריכים להבין ולדעת כי ממשל אובמה לא יעבור בשתיקה על תקיפות ישראליות כאלה, והוא ייעשה כל מאמץ אפשרי להרחיק את עצמו מהן.
התיאורים הנזעמים והנאיבים שהחלו לזרום ממשרד ראש הממשלה בירושלים, וממערכת הביטחון בתל-אביב ביום חמישי בלילה ואשר הלכו והתגברו ביום ו' 1.11, על כך כי ממשל אובמה הדליף שחיל האוויר הישראלי הוא שביצע את התקיפות, אותתו כי ישראל איננה יכולה לסמוך יותר על ממשל אובמה ועל שיתוף הפעולה הצבאי-אסטרטגי אתו במרחב המזרח תיכוני.
האינטרסים האמריקנים והישראלים מתרחקים, בעיקר בגלל וושינגטון.

במילים אחרות, גם המנהרה המדינית-צבאית האמריקנית-ישראלית, העומדת במרכז האופציה הצבאית מול איראן, איננה בטוחה יותר, בדיוק כמו המנהרה בעזה.     

 

Print Friendly, PDF & Email