המטרה הצבאית שטראמפ יכול לתקוף: מתקן גרעין איראני
( החששות והתענינות באיראן בדולנד טראמפ לשיאן.)
זמן קצר לאחר כניסתו לבית הלבן ב-20 לינואר 2017 יכול נשיאה ה-45 של ארצות הברית דונלד טרמאפ לתת הוראה לכוחות הצבאיים האמריקנים לתקוף מטרה במזרח התיכון. זו תהייה מכה צבאית מהירה 'בליצקרייג' Blitzkrieg, בה ישתתפו כוחות מיוחדים, צי וחיל אוויר אמריקנים, שתונחת על מטרה צבאית ממוקדת. לדוגמא: מתקן המים הכבדים, או כור הפלוטוניום האיראניים באראק Arak, שהיא העיר התעשייה הגדולה ביותר באיראן. לחילופין, יכולים להיות מותקפים ומושמדים גם בסיסי הטילים הבליסטיים האיראניים.
לאפשרות שטראמפ ישקול מכה צבאית אמריקנית כזו על איראן יש לפחות 8 סיבות:
1. איש באיראן, לא רק בצמרת הפוליטית והצבאית, אלא גם ברחוב האיראני, אף פעם לא האמין לאיומיו של הנשיא אובמה, כי במקרה שאיראן תחליט להמשיך בפיתוח פצצה גרעינית, 'כל האופציות מונחות על השולחן' כלומר-כולל הצבאית.
2. התקפה על מתקן גרעיני אחד או שניים, תוכיח לאיראנים ולעולם כולו, כי לנשיא החדש של ארה"ב יש 'שיניים צבאיות', והוא מתכוון ברצינות למה שהוא אומר. עם נשיא כזה 'לא משחקים'- כפי שהאיראנים הרשו לעצמם עד עכשיו.
3. במציאות אין הסכם גרעיני בין איראן והמעצמות ובראשן ארה"ב so-called P5+1. ישנם שלושה עמודים של הבנות אליהן הגיעו שר החוץ האמריקני הפורש ג'ון קארי, ושר החוץ האיראני מוחמד זריף, שאין לו השפעה רבה בקרב החוגים מקבלי ההחלטות בטהרן. אף פעם אף אחד בוושינגטון או בטהרן לא חתמו על עמודים אלה ולא נתנו לנם תוקף של הסכם.
איראן טוענת שלעמודים יש תוקף של הסכם לאחר שאושרו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם.
4. עד עכשיו שימשו שלושת העמודים שרוב הכתוב בהם נשמר כסוד, מעין מסמך מחייב לפיו הסוכנות לאנרגיה גרעינית שליד האו"ם IAEA, קיימה משטר פיקוח על תוכנית הגרעין האיראנית שלא תחרוג מההבנות הכתובות בהן.
אולם הבעיה היא שאיש מלבד כמה בכירים אמריקנים-ביניהם הנשיא אובמה, וכמה בכירים איראניים ביניהם המנהיג העליון של איראן האיטוללה חמנאי ונשיא איראן חסן רוחאני, איננו יודע בדיוק מה כתוב בהם, ואיזה וויתורים מרחיקי לכת אובמה הסכים לעשות לאיראניים. רוב המומחים והפרשנים שמנופפים בשלושת העמודים האלה ומציגים אותם 'כהסכם הגרעיני' אינם יודעים מה כתוב בהם.
5. מה שכן ידוע הוא מה שלא הוכנס בעמודים אלה. אין שום דרישה או התחייבות איראנית למסור פרטים על מה שהתרחש בתוכנית הגרעינית האיראנית בעבר. כלומר אין שום התחייבות איראנית לגלות פרטים עד איזה שלב המדענים שלהם הגיעו בפיתוח הפצצה הגרעינית.
6. אין גם שום הגבלה על איראן לפתח ולייצר טילים בליסטיים ארוכי טווח.
לפני 10 חודשים במרס, ניסה ממשל אובמה לתקן את המעוות והטיל סנקציות חדשות על איראן שנועדו לנסות ולעצור את תוכנית הטילים שלה. אין עד עכשיו מידע האם הסנקציות השיגו את מטרתן או לא!
7. שבוע מלפני הבחירות בארצות הברית ב-2 לנובמבר הודיעה הוועדה לאנרגיה גרעינית בווינה, כי איראן הפרה את הסכם הגרעין לאחר שעברה את הקו האדום של כמויות המים הכבדים שמותר לה להחזיק. במקום 130 טון, איראן מחזיקה עתה ב-130.1 טון.
זו לא פעם ראשונה שחריגה כזו מתרחשת, אולם בעבר איראן מיהרה להוציא את העודפים מחוץ לגבולותיה. עתה לאחר היבחרו של דולנד טראמפ לנשיא, ולאור דבריו החוזרים והנשנים במערכת הבחירות כי מדובר 'בהסכם הגרוע ביותר שאי פעם הושג' the worst deal ever negotiated, השאלה היא האם איראן תהפוך את ה-1 ק"ג מים כבדים לנקודת המבחן הראשונה שלה לכוונותיו של הנשיא החדש.
במילים אחרות, האם איראן תחליט להמשיך להגדיל את מאגר המים הכבדים שהיא מחזיקה, או שכבר עכשיו תחליט להיצמד לשלושת העמודים שדונלנד טראמפ ממילא איננו מסכים לכתוב בהם, ואיננו רואה בהם 'הסכם' שהוא חייב למלא.
8. שיקול נוסף בהתקפה אמריקנית על מתקני גרעין איראניים הוא 'הקלף הרוסי'.
אפשר להניח כי רוסיה לא תתערב צבאית לטובת איראן באם אחד ממתקניה הגרעיניים יותקף על ידי האמריקנים. המרב שמוסקבה תעשה הוא לספק לטהרן מידע מודיעיני.
כלומר, התקפה אמריקנית כזו תחשוף את העובדה כי רוסיה איננה יכולה להגן על איראן ועל ההישגים הצבאיים שהשיגה במזרח התיכון בתקופת כהונתו של אובמה.