המילים האחרונות של סדאם חוסיין `יחי עיראק, פלסטין שלנו, אלוהים גדול,` יהדדו עוד שנים רבות בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

תיקדבקה: סדאם חוסיין שהוצא להורג בתלייה בשבת 30.12 לפנות בוקר היה מדינאי ששני הכישורים הבולטים שלו היו חוש העיתוי, וחוש הביטוי.
בניתוח התוצאה האסטרטגית הסופית של מהלכיו, הוא ברוב המקרים טעה. ולכן הוא מצא את עצמו עומד בשבת על הגרדום כאשר חבל התלייה על צווארו.
אבל גם ברגעים האחרונים לחייו, כאשר עיניו גלויות, כאשר הוא מפגין קור רוח מוחלט בעת שרגליו ניצבות על הגרדום, הוא חישב נכון את גודל המעמד, את הדרמטיות שבו, ואת ההשפעה שתהייה בעתיד בהיסטוריה המוסלמית, לכל מילה שהוא יגיד.
לכן סדאם אמר 6 מילים אחרונות. `יחי עיראק, פלסטין שלנו, אלוהים גדול`.
בכך ציווה סדאם 3 ציוויים.
1. המשך המלחמה בעיראק מול הפולש האמריקני. סדאם לא היה מוכן להכיר בחלוקה ההולכת ומתהווה של עיראק לשלוש מדינות שיעית, כורדית, וסונית, כתוצאה מהפלישה האמריקנית ב-2003, והכישלון שלה ב- 2006.
עובדה. בתקופת שלטונו הוא הצליח, אומנם במחיר נורא, אבל הצליח, היכן שהאמריקנים נכשלנו, להבטיח את קיומה של עיראק מאוחדת. לכן קריאתו האחרונה לעיראקים מופנית לכל האוכלוסייה העיראקית, גם לאלה שרדף, עינה, והשמיד באכזריות.
סדאם בטוח כי לאחר שהאמריקנים יעזבו את עיראק, ומי מלבדו האמין בכך, כי מלחמת הגרילה אותה הוא תכנן תכריח אותם לעשות כן, והעם העיראקי יחזור ויתאחד תחת שליט אחד.
לכן הוא קרא בקול, `יחי עיראק`, ולעיראק הוא חיבר את פלסטין.
סדאם חוסיין היה תמיד אויב מר למדינת ישראל אתה היה לו חשבון ארוך של איבה ונקמה. במיוחד לאחר הריסת הכור הגרעיני העיראקי-צרפתי שתוכננה על ידי ראש ממשלת ישראל דאז מנחם בגין ז"ל, ובוצעה על ידי חיל האוויר הישראלי, ב-9 ביוני 1981.
אבל מלבד שיקולים אלה, סדאם קרא נכון את מפת הטרור המוסלמי במזרח התיכון, והוא הבחין אצל הפלסטינים ב-3 תכונות שנראו לו חשובות מאוד.
1. סדאם ידע כי יאסר ערפאת אף פעם לא יוותר על המאבק המזוין בישראל, והוא אף פעם לא ייפנה לדרך המדינית. סדאם למד הרבה מאוד מיאסר ערפאת, כולל איך להסתלק מהעולם בצורה שהמלחמה והטרור יימשכו. גם ערפאת ישב כמעט שנתיים ב`כלא המוקטעה`, כפי שסדאם ישב בכלא האמריקני.
2. סדאם הבחין בכך, כי הפלסטינים הם הכוח `היצירתי` בתנועת הטרור המוסלמי, אפילו יותר מאל קעידה. ערפאת והפלסטינים הם שהמציאו את פיגועי המתאבדים, והם שהפכו אותם לנשק אסטרטגי, שלא אפשר לישראל ולצה"ל להכריע את המלחמה. אפשר ומותר להניח כי אם סדאם חוסיין עדיין היה נמצא היום בשלטון בבגדאד, הוא היה משלם עבור כל טיל קסאם שנורה, (גם הטילים זה רעיון פלסטיני), כפי שהוא היה מוכן לשלם עבור כל מתאבד שיצא לדרך והתפוצץ. מאחר ולסדאם חוסיין היו חששות ופקפוקים לגבי אל קעידה, הוא בחר לתמוך בפלסטינים ולא באוסמה בין לאדן.
3. סדאם הבחין והבין, (מה שישראלים רבים מסרבים לראות עד היום,) כי המלחמה שיאסר ערפאת מנהל, היא קודם כל מלחמה דתית-מוסלמית, ואחר כך מלחמה לאומית. זו הסיבה מדוע הוא בנה עוד לפני הפלישה האמריקנית את גופי הגרילה הפועלים כיום בעיראק, בדיוק לפי אותה מתכונת שיאסר ערפאת בנה את ארגוני הטרור הפלסטיניים. כלומר כנופיות טרור מקומיות בעלות צביון דתי, שלאיש אין שליטה עליהן, הזורעות תוהו ובוהו בכל גוף שלטוני גדול או קטן, שקיים או שמנסה לקום.
במילים אחרות, אותו תוהו ובוהו שקיים בעיראק ואינו מאפשר לשום ממשלה עיראקית לשלוט בבגדאד, קיים גם ברשות הפלסטינית, ואינו מאפשר לשום ממשלה פלסטינית לשלוט ברמאללה.
לכן, חשוב מאוד היה לסדאם חוסיין לומר על הגרדום, כי `פלסטין שלנו.` בשתי מילים אלה, סדאם חוסיין חיזק את צוואתו של יאסר ערפאת, והבטיח את היותה של המלחמה הישראלית-פלסטינית, החזית השנייה של הגרילה העיראקית.
איזה פלסטיני שאינו רוצה לאבד את אהדה ברחוב הפלסטיני, יהין עתה לאחר דברי סדאם חוסיין, לשתף פעולה עם שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס ועם ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט? מעטים בלבד.