המלחמה החשאית-טקטית מאחורי 1,500 תקיפות חיל האוויר ברצועה

מול שיטפון הקלישאות, האומרות כי החמס ממשיך לשגר כל יום למעלה מ-100 טילים, למעלה מ-1,000 טילים, תוך שבוע, עד יום ב' 14.7, בניסיון להשיג פגיעה אסטרטגית, או אבידות בנפש רבות ישראליות שיספקו לו תמונת ניצחון, יש משקיפים צבאיים ומודיעיניים לא מעטים, החושבים אחרת. לדעתם החמס איננו יורה סתם, כדי להשיג פגיעה, אלא יש לו שלוש מטרות מבצעיות עיקריות הקשורות בעימותים צבאיים  עתידיים אתם ישראל תצטרך להתמודד, לא כולם עם החמס.
1. החמס יורה בעיקר אל אזורים בהם מוצבת מערכת היירוט 'כיפת ברזל, כדי לנסות ולבחון את פעולותיה, ובעיקר כדי לנסות ולגלות את חולשותיה. החמס כנראה כבר ידע, לפני התחלת ירי הטילים המסיבי היום-יומי על ישראל,  בשבוע האחרון של יוני, כי הוא לא יוכל לפרוץ בטילים שלו את חומת המגן-'כיפת ברזל'.  אבל הוא גם ידע, כי ירי לאזורים בהם היא מוצבת תספק לו, לאיראן, ולחיזבאללה,  נתונים על נקודות תורפה אפשריים של מערכת היירוט.
זו היא כנראה הסיבה, מדוע ביומיים האחרונים, א' וב' 14.7, מורגשת ירידה בירי של החמס אל מטרות מרוחקות  כמו תל-אביב וגוש דן, ויש התגברות של הירי על מטרות קרובות יותר לרצועה-קרי עוטף עזה. החמס, ואתו האיראנים ואנשי חיזבאללה סיימו לאסוף את הנתונים, ועתה יעבור זמן עד  שינתחו אותם.
2. סיבה שנייה לירי מסיבי כזה של  טילים, היא טיווח מטרות, והקניית יכולות מדויקות יותר של פגיעה במטרה. גם הישגי 'כיפת ברזל' אינם יכולים לטשטש את העובדה, כי שיגור הטילים מתבצע הפעם בהתאם לתוכנית מבצעית שהוכנה מראש, ועיקרה הוא לא לפגוע סתם ככה בדימונה. תל-אביב, מודיעין, וחדרה, אלא בכור הגרעיני, ובבסיסי חיל האוויר הישראלי בנגב, במתקנים האסטרטגיים באשדוד ובאשקלון, בנמל התעופה  לוד, ובמתקנים דומים בחדרה, קיסריה, וחוף הכרמל. ככל שהירי נמשך, כך מספר הטילים החומקים מ'כיפת ברזל' עולה, וכך התקרבותם למרכז המטרה משתפרת.
כמובן שהחמס  יעדיף הישג של פגיעה במערכה הנוכחית, אולם לדעת משקיפים צבאיים, לפחות חלק מהירי מיועד לספק נתונים איזה מערכות הנחייה לספק לטילים ולפגזים שלו לקראת המערכות הבאות.
זה כנראה לא היה מקרה, שביום ב' היום ה-6 למלחמה, החמס שלח לעבר אזורי החוף הדרומיים של ישראל מזלט אחד או יותר.  על פניו מדובר במזלט נפץ, אולם עצם העובדה שמזלט טס זמן רב מעל הים התיכון, מבלי שיעשה שום ניסיון לפנות מזרחה אל עבר החוף, מצביע על אפשרות נוספת.  המזלט אסף מידע על אזור החוף, ועל המטרות הממוקמות בו. החמס טוען, כי שלח 6 מזלטים בעלי טווח של 60 ק"מ, וכי כל אחד מהם מסוגל לבצע תקיפה ואיסוף מודיעין. 
צה''ל הגיב מיד, וכשעתיים לאחר שהמזלט יורט, הכריז על כל אזור החוף הדומי של ישראל, מיד מרדכי דרומה, כעל שטח צבאי סגור.
ביומה השישי של הלחימה הטילית-אווירית, והחלפת המהלומות בין צה''ל לחמס במסגרת מבצע "צוק איתן", כאשר צה''ל הגיב עד עתה ב-1,470  תקיפות בעזה על ירי 1,000 טילי חמס,  יש המתארים את בנק המטרות של צה''ל כהולך ומתמעט,  או לחלופין כזה המספק יעדים בעלי חשיבות פוחתת.
דבר זה יאלץ את צה''ל להטיל בקרוב את הטיפול בהזנת המטרות ל"בנק" ואשר מתחדשות באופן קבוע כמעט מידי שעה, לא רק על אמ''ן, אלא גם על יחידות מיוחדות המאומנות ומצוידות בדיוק למטרה זו, למרות הקושי הרב והסיכון  שלהן להיחשף.
אחת הסיבות החשובות לכניסה קרקעית מוגבלת או רחבה, אם וכאשר תיעשה, היא להחדיר עוד ועוד אמצעי מודיעין, חישה וגישה, התראה, צילום והקלטה, איכון ומיקום למתחמים בהם האויב מבצע את ניהול הקרב ואף לחלץ מתאי שטח מוסכמים משתפי פעולה שסיכון חשיפתם גבוה מאיכות תוצרי המודיעין אותם הם מספקים.
הכנסת ושתילת אמצעי מודיעין מגוונים בנקודות חיוניות ברצועת עזה, איננה רק דרישה או צורך טקטיים לניהול המערכה הנוכחית אלא מהווים גישה אסטרטגית ארוכת טווח אשר תסייע, ביום מן הימים, בסבב האלימות הבא, לחלץ מודיעין איכותי בזמן אמת, כזה שיכריע את הכף לטובת ישראל.
 המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי"ביקור" של לוחמי יחידות מיוחדות, בעלות תחומי מיומנויות ספציפיים בליבת הלחימה מצריך אמנם פעולת תיאום מורכבת ואחראית, אבל יעשיר וללא ספק ויטייב את המטרות שייכנסו לטבלת המטרות, בד בבד עם השארת "מזכרות" בשטח אשר מסייעות לפגיעה מדויקת יותר של מטע"דים-מטענים ייעודיים המגיעים בדרך כלל מן האוויר, או באמצעות ארטילריה "חכמה", כמו גם סילוק פיזי ופגיעה במשגרים או אמצעי שיגור וייצור אמל"ח.
במלים אחרות, צה''ל ישיג באמצעות יחידות מיוחדות, את המידע המודיעיני שהחמס מנסה לחלץ מישראל באמצעות טילים ומזלטים.
יתרון נוסף ומסייע, כזה שיכול לשבור את שיווין "כיפוף הידיים" בין ישראל והחמס בסבב "צוק איתן" הנוכחי לכניסה סמוייה וחשאית של לוחמי יחידות מיוחדות  – הוא גם סיכוי לפצח את תשדורות השליטה והבקרה- השו"ב, של ההנהגה הצבאית של החמס ליחידות השטח שלו ואת התקשורת בין ההנהגה המדינית לזו הצבאית של הארגון.
תשדורות אלו, כך נראה, נכון ליום השישי של הלחימה, מתבצעות במערך הצבאי של החמס ברצועה באמצעים פרימיטיביים, בהם מיטב טכנולוגיות הסיגינט, הנמצאת בידי צה''ל, איננה רלבנטית.