העובדה שחיזבאללה מחזיק ברוב התיקים בממשלה החדשה בביירות מצביעה על אובדן ההרתעה האמריקנית והישראלית מול איראן בסוריה

לאחר קיפאון של תשעה חודשים בהרכבת ממשלה חדשה בביירות, ועל סף התמוטטות הכלכלה והמטבע-הלירה הלבנונית, הודיע ביום ה' 31.1, ראש ממשלת לבנון סעד חארירי, על הקמת ממשלה חדשה בלבנון.
חארירי אמר, כי הוא מבקש את סליחתם של אזרחי לבנון על כך שלקח זמן כל כך רב עד אשר הוקמה ממשלה חדשה, אולם הוא לא סיפר לאזרחי לבנון, כי איום של הבנק העולמי  World Bank, להעביר לירדן בימים הקרובים הלוואה בסך 4 מיליארד דולר, שאושרה כבר בשנה שעברה לביירות, באם לא תקום ממשלה חדשה בלבנון, היא שהביאה להקמתה המהירה של הממשלה החדשה.
חארירי אמר בהודעה על הקמת הממשלה, כי 'כל הבעיות ידועות, וגם כל הסיבות לשחיתות, לבזבוזים ולחוסר היעילות המנהלית ידועות' All the problems are known and the causes of the corruption and waste and administrative deficiency are also known, והוא הבטיח להנהיג 'רפורמות נועזות' bold reforms. אולם חארירי לא פירט בדיוק על מה הוא מדבר.
הוא לא הזכיר את התמוטטות השירותים הציבוריים ברחבי לבנון, עד לדרגה שבביירות אין מי שיפנה את האשפה מהרחובות, את התמוטטות השירותים הרפואיים ואספקת המים והחשמל, ואת התמוטטותה של הלירה הלבנונית.
אולם מעל לכל חארירי לא  נגע בכלל בשאלה בידי מי נמצא באמת השלטון בלבנון.

כל מי שמכיר מקרוב את הלבירינט הפוליטי והדתי השולט בשנים האחרונות במדינה המורכבת מרוב של שיעיים, סוניים ומארונים נוצריים, יודע כי כל מרכזי הכוח בביירות נשלט על ידי רביעייה של מנהיגים: הנשיא מישאל עוואון, שלמרות שהוא נוצרי מארוני, הוא בן ברית של טהרן,  דמשק, ושל חסן נסראללה מנהיג חיזבאללה. חתנו ג'בראין באסיל Gebrane Bassile, שר החוץ הלבנוני, הנחשב למדינאי הערבי המגן בצורה נלהבת על כל מה שחיזבאללה אומר או מבצע, גם בחזית הפנימית הלבנונית, וגם בעולם הערבי והבינלאומי. מפקד צבא לבנון הגנרל גוזף עוואון, שכל החלטותיו המבצעיות מוגשות לאישורם של הנשיא עוואון ומנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, ולבסוף מנהיג חיזבאללה עצמו חסן נסראללה.
במציאות פוליטית כזו, ברור כי כוחם והשפעתם של ראש הממשלה  ושריו הם מוגבלים ביותר. לא חארירי ולא אף משרי ממשלת לבנון יכול לבצע איזה פעולה שהיא, מבלי שהוא מקבל את הסכמתם של ארבעת המנהיגים האלה.

רק ישראליים מעטים יודעים, או ליתר דיוק רוצים לדעת, כי המטרה האמתית של מבצע 'מגן צפוני' של צה"ל הייתה לא לחשוף את מנהרות הטרור של חיזבאללה ולהשמידן, אלא להשתמש במנהרות הטרור כמכשיר לפירוק הברית הפוליטית של הנשיא עוואן, חמנהיג חיזבאללה נסראללה, מפקד הצבא הגנרל עוואון, ושר החוץ  באסיל.
זה היה הסצנריו שראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו הציג ב-3 בנובמבר שנה שעברה, יום אחד לפני תחילתו של מבצע 'מגן צפוני' (ב4- לנובמבר), כאשר הגיע לבריסל ופרש שם לפני מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפיו, את תכנית המבצע, כשהוא מבקש את תמיכת וושינגטון במהלך.

לפי התכנית שהוצגה לפומפיו חשיפת המנהרות על ידי צה"ל, שכולן חוץ מאחת היו בשטחה של לבנון, הייתה מאלצת את הנשיא ומפקד צבא לבנון, לפעול נגד מנהרות אלה, כאשר מופעל עליהם לחץ בינלאומי מצד ארצות הברית ומועצת הביטחון של האו"ם מצד אחד, ולחץ צבאי ישראלי מהצד השני, שאם הם לא יפעלו נגד המנהרות צה"ל ייכנס לשטח לבנון ויפעל נגדן.
מצב כזה היה צריך להביא לקרע בין הנשיא ומפקד הצבא הלבנוניים ובין חסן נסראללה.  

נתניהו הציג בפני פומפיו  את הרעיון, לפיו החלשת הכוח הצבאי של חיזבאללה שתבוא בעקבות פעולת צה"ל והקרע שייווצר בין ההנהגה הלבנונית ונסראללה, יהפכו להיות נדבך מרכזי במהלכים האמריקנים-ישראליים לדחיקת רגליה של איראן מסוריה, ובחיזוק הסנקציות האמריקנית נגד איראן.

פומפיו נתן לנתניהו 'אור ירוק' להתחיל במבצע, אבל גם הוא וגם נתניהו, לא ידעו, כי באותו זמן הנשיא דונלד טראמפ החליט כבר סופית על נסיגת הכוחות האמריקנים מסוריה, דבר עליו הודיע ב-19 בדצמבר, כחודש ומחצה לאחר תחילתו  של מבצע 'מגן צפוני'.
זו הייתה הסיבה האמתית מדוע במקום לתמוך במהלך של מבצע 'מגן צפוני' כמו שפומפיו הבטיח לנתניהו, הורה הנשיא טראמפ, בתמיכתו של מי שהיה אז שר ההגנה האמריקני ג'ים מאטיס, שלא להפעיל לחץ צבאי, כלכלי, ודיפלומטי  על נשיא ומפקד צבא לבנון, ולא להביא אותם לפעול נגד חיזבאללה ולא נגד מנהרות הטרור.  הסיבה: ארצות הברית עוד תזדקק לצבא לבנון במלחמה נגד ISIS באזורים הסוריים הגובלים עם לבנון.
במילים אחרות, בעוד שישראל איבדה את התמיכה המדינית במצבע 'מגן צפוני', איבדה ארצות הברית איבדה כבר לפני שלושה חודשים, בדצמבר 2018, את כושר ההרתעה שלה מול איראן וחיזבאללה בסוריה ובלבנון.
זו הסיבה האמתית מדוע ביום ה' 31.1,  כל מה שעוזר שר החוץ האמריקני מארשל ביליגסלה לנושאי מימון טרור  US Assistant Secretary for Terrorist Financing Marshall Billingslea, יכול היה לעשות לאחר יומיים של ביקור בביירות,  היה להזהיר את חיזבאללה שלא ינצל את הישגיו בהרכבת הממשלה החדשה בביירות כדי להזרים כספים ממשלתיים למימון פעולות טרור.
לאזהרה אמריקנית זו אין שיניים, בעיקר משום שברור כי חיזבאללה ישקיע מאמצים רבים בהקמת מערכת הסוואה שתטשטש לאן יזרמו הכספים מהמיניסטריונים בממשלה החדשה בהם שולטים אנשיו או בעלי הברית שלו.
עצם העובדה שחיזבאללה או בעלי בירתו שולטים בממשלה החדשה בשני שליש של מספר השרים  בממשלה החדשה המגיע ל-30, וברוב המשרדים הממשלתיים, מצביעה על התחזקות כוחו הפוליטי-פיננסי של חיזבאללה בביירות.
זה לא היה מקרה שחיזבאללה עמד על כך כי לתפקיד שר האוצר הלבנוני יתמנה עלי חסן חאליל Ali Hassan Khalil, איש מפלגת 'אמל', בעלת הברית השיעיית העיקרית של איראן וחיזבאללה.
שר ההגנה בממשלה החדשה יהיה אליאס סאאב Elias Bou Saab, שהוא בעל ברית גם של הנשיא עוואן וגם של מנהיג חיזבאללה נסראללה,
לתפקיד שר הבריאות הלבנוני יתמנה אחד מתומכיו ד"ר ג'אמיל ג'אבאק  Dr Jamil Jabak. משרד הבריאות הלבנוני זוכה לתקציבים ומענקים רבים מארצות ומקורות חוץ.
לתפקיד שרת הפנים תתמנה  בפעם הראשונה בתולדות לבנון אישה, רעיה אל חאסן  Raya al-Hassan, שהיא חברת מפלגתו של ראש הממשלה סעד חארירי, אבל ידועה בקשריה הטובים עם חיזבאללה.
במצב כזה לא רק מעמד חיזבאללה התחזק בביירות, אלא גם טהרן הצליחה לשמור על השפעתה בלבנון המהווה חלק מהותי ובלתי נפרד מחזית התבססותה בסוריה.  






Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות