הממשלה תאשר ביום ב' את המעבר לתקציב מלחמה, שיגיע בשנתיים הקרובות ל-25 עד 30 מיליארד דולר

ממשלת ישראל עומדת להתכנס ביום שני 30.7, כדי להחליט על קיצוץ רוחבי בשיעור של 5 אחוז במשרדי הממשלה אשר יכניס כ-1 מיליארד ₪ שהם כ-250 מיליון דולר, והעלאות מיסים שיכניסו לקופת המדינה 3 מיליארד ש''ח, שהם כ-750 מיליון דולר, ביחד כמיליארד דולר. התירוץ הנשמע מפי ראש הממשלה בנימין נתניהו , ושר האוצר יובל שטייניץ, כי ישראל חייבת לפעול כלכלית, כדי שלא תמצא את עצמה במקום בו מוצאות את עצמן, גרמניה שדירוג האשראי שלה הפך השבוע לשלילי, או יוון וספרד העומדות בפני פשיטת רגל. גם מצבה הכלכלי הקשה של ארצות הברית מוזכר בירושלים, כמקום שישראל איננה רוצה להגיע אליו.
עוד בטרם צעדים אלה אושרו, הממשלה כבר מודיעה כי בשנה הבאה 2013 היא תנקוט בשורה של צעדים נוספים אשר יכניסו לה, בעיקר מקיצוצים והעלאת מיסים נוספים, סכום נוסף של 20 מיליארד ₪, שהם כ-5 מיליארד דולר נוספים.
התייעצויות החירום הכלכליות המרתוניות שראש הממשלה בנימין נתניהו קיים בכל השבוע בהשתתפותם של כל הגורמים הכלכליים המרכזיים בישראל ובראשם בנק ישראל בראשות הנגיד סטנלי פישר, הוגדרו על ידי חוגים ממשלתיים כדיוני חירום כלכליים שמטרתם העיקרית היא לשמור על הגרעון השנתי של ישראל בגבולות של 3 עד 3.4 אחוז. בכל התבטאות על הנושא מדברים השרים ודוברי הממשלה כי זו היא רק ההתחלה וייתכן שלאורך הדרך ידרשו צעדים נוספים.
בעוד בחוגים הפוליטיים מתנהל הוויכוח הצבוע למה הממשלה שיכלה לדעת כי זה המצב שייווצר כאשר הוציאה בשנה שעברה כספים רבים למטרות רווחה הגיעה למצב כזה, מדווחים המקורות של תיקדבקה בירושלים, כי ראש הממשלה נתניהו, ושר האוצר שטייניץ משתמשים בתירוץ הנכון של המצב הכלכלי הקשה בעולם, כדי להעלות את ישראל על פסים של כלכלת מלחמה, מבלי לומר זאת בגלוי.
זאת גם הסיבה העיקרית מדוע נתניהו, איננו מדבר לאן צעדים אלה יובילו, מה תהייה תוצאותיהם, מלבד על שמירת גבוה הגרעון, ומתי הם יסתיימו. הסיבה העיקרית לכך,כי נתניהו, כמו כל מנהיג פוליטי אחר, יודע רק כי ישראל עומדת להיכנס למלחמה, אבל הוא איננו יודע כמה זמן  מלחמה כזו יכולה להימשך, וגם הוא איננו יודע את תוצאותיה. האם תהייה זו מלחמה קצרה שתוכל לתת למשק הישראלי תנופת התפתחות, או שתהייה זו מלחמה ארוכה שתדרוש מיליארדים של דולרים נוספים שיחייבו הידוק נוסף של החגורה.
עד עכשיו, במקרה של מלחמה בה ישראל הייתה מעורבת, ירושלים הייתה פונה לוושינגטון ומבקשת ממנה ואף מקבלת, או הלוואות בתנאים נוחים, או לחילופין ציוד צבאי ללא תשלום כדי למלא את מאגרי מערכות הנשק  והתחמושת שהתרוקנו במלחמה, או/ו ערבויות להלוואות בינלאומית. אולם בירושלים יודעים, כי במצבה הכלכלי הנוכחי של ארצות הברית, וגם בגלל האפשרות שישראל תצטרך לפעול בעצמה מול איראן, היא תצטרך למצוא בעצמה את המקורות למימון המלחמה.
גרוע מזה, מי שרוצה להאמין כי בדיוניים הכלכלים המרתונים המתקיימים בימים האחרונים בירושלים דנו רק בנושאי הכלכלה הישראלית, וכיצד להתאים אותם למשבר הכלכלי העולמי, זו עניינו.
אבל המקורות שלנו בירושלים מדווחים, כי במרכז הדיונים עמדה השאלה מול כמה מדינות וגורמים ישראל תצטרך להלחם. זאת מהסיבה הפשוטה כי מלחמה מול גורם אחד, לדוגמא איראן, עולה סכום אחד. אולם מלחמה מול איראן, סוריה, וחיזבאללה, ואולי אפילו בטווח ארוך יותר מלחמה מול מצרים על השליטה בחצי האי סיני, עולה סכומים הרבה יותר גדולים.
את ההוכחות לדיבורים וחישובים אלה, סיפקו ביום ד' וה' 26.7-26, השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון אהוד ברק.
שני המנהיגים הישראליים נקטו בטקטיקה מעניינת. בדברם על נושאי כלכלה הם התרכזו במספרים היבשים של הכנסות והוצאות הממשלה מול גרעון מצטבר. אולם מיד לאחר מכן, כל אחד מהם דאג להשמיע נאום ביטחוני ממנו השתמע כי ישראל תצטרך להשקיע כספים רבים כדי להדוף את הסכנות המאיימות עליה.
נתניהו מנה בדבריו את הסכנות הבאות:  נשק גרעיני איראני, מלחמת הטילים, מלחמת סייבר, בניית גדר הביטחון בגבול ישראל מצרים, וכי 'יש מאגרי נשק גדולים באזור שהיום הם בידיים מסוימות ומחר יכולים להיות בידיים אחרות. זה יחייב שינוי בהרכבי הכוח של ישראל, וייתכנו שינויים בתקציבי הביטחון'. 'מאגרי הנשק הגדולים' הם המאגרים, כולל הכימיים והביולוגיים, הסורים. ישראל איננה יודעת מה תהיינה ההתפתחויות הבאות בסוריה, ומי עוד יכול מעורב בהם, כלומר נגד מי עוד ישראל תצטרך להלחם.
אחת השאלות המרכזיות לדומא, היא כמה כסף תעלה פעולה ישראלית שתבטיח כי משטר אסד לא יוכל להשתמש במערכות הנשק הכימי והביולוגי נגד ישראל?
פירושה של פעולת מנע כזו, היא השמדתם של מאגרים אלה, שהיא פעולה מסובכת, מסוכנת ויקרה ביותר, שיכולות להיות תוצאות הרות אסון לכל המזרח התיכון וכולל ישראל, או אפשרות  השתלטותם של כוחות ישראליים רבים על מאגרים אלה.
אז תתעורר השאלה האם כוחות ישראליים ממשיכים לאבטח את המאגרים האלה על אדמת סוריה? או שישראל מוציאה אותם מסוריה? בכל מקרה מדובר בפעולה שהעלויות שלה יכולות להגיע לבין מיליארד לשני מיליארד דולר.
את הנושא הגרעיני האיראני, השאיר נתניהו לשר הביטחון אהוד ברק. 
בדברו ביום ד' 25.7, בטקס סיום מחזור במכללה לביטחון לאומי הישראלית אמר ברק: 'מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים מהמורכבים והסבוכים שעמדו אי פעם בפני הנהגה ביטחונית ומדינית בכל שנות קיומה של המדינה'. 'אנו עשויים להידרש לקבל בקרוב הכרעות קשות וגורליות הנוגעות בביטחון הלאומי של ישראל והבטחת אופק עתידה'. 'אני מודע היטב ומכיר לעומק את הקשיים והמורכבות הכרוכים בסיכול הגעתה של איראן לנשק גרעיני.' 'אולם, ברור לי מעל לכל ספק, כי התמודדות עם אותו אתגר עצמו, משעה שיבשיל, תהיה לאין ערוך יותר מורכבת, לאין ערוך יותר מסוכנת ולאין ערוך יותר יקרה בחיי אדם ובמשאבים.' 
במילים אחרות, לדעתו של ברק, אין לישראל ברירה אחרת אלא  לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית, ותקיפה זו תעלה בחיי אדם ובכספים רבים.
המקורות הצבאיים ובירושלים של תיקדבקה מציינים, כי בעוד שבפני דעת הקהל הישראלית מוצגים הדיונים וההחלטות הכלכליות, כאלה הנוגעות בעליית מס ערך מוסף ב-1 אחוז, ועליית מחירי סיגריות ואלכוהול, הרי יתר הפרטים מהיכן הממשלה תיקח את יתר הכספים הדרושים לה למימון המלחמה מצד אחד, תוך שמירת רמת הגרעון, כדי שישראל לא תדרדר בגלל המלחמה למפולת כלכלית נשמרים בסוד, ואינם מובאים לידיעת הציבור.
רמז לכך, אפשר לראות בדבריו של שר האוצר, אשר הציע לשלוש חברות הענק רובן  אחת בינלאומית ושתיים מהן ישראליות, 'אינטל', 'טבע' ו'צ'ק פוינט' הנחות גדולות במיסים תמורת הסכמן להשקיע את רווחיהן ממפעליהם המקומיים בארץ. המדובר ב-100 מיליארד ש''ח, שהם כ-25 מיליארד דולר. שר האוצר שטייניץ לא היה מזכיר עובדות ומספרים אלה, באם ההסכמים הסודיים הכמעט סופיים עם חברות אלה כבר הושגו בעיקרון, או שעומדים להיות מושגים בימים הקרובים.
סכום כזה שמושקע במשק הישראלי, יכול גם לשמור על רמת גרעון סבירה, וגם למשמש מחסום בפני בריחת הון זר מישראל, כאשר המלחמה תתחיל

במילים אחרות, ממשלת נתניהו מכינה לעצמה עתודות כספיות בסדר גודל של בין 25 ל-30 מיליארד דולר, ואולי אפילו יותר למימון המלחמה, או המלחמות בה ישראל תהייה מעורבת בעתיד הקרוב.  


 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות