המנצחים העיקריים בבחירות המוניציפאליות: הצעירים, והאינטרנט. התחיל סוף עידן המפלגות הגדולות.

תיקדבקה: ארבע עובדות חשובות שיקרינו על הבחירות לכנסת בעוד 3 חודשים, בלטו בבחירות שנערכו ביום ג' 11.11 לעיריות ולמועצות המקומיות.
1. האחוז הקטן של אזרחי מדינת ישראל שהטריחו את עצמם ללכת לקלפיות להצביע-קרי, פחות מ-40 אחוז. המודבר ב-23 אחוז פחות מצביעים אשר הצביעו בבחירות המוניציפאליות הקודמות. אם כי בבחירות מוניציפאליות מצביעים תמיד פחות אזרחים מאשר לכנסת, הרי שהפעם אחוז גבוה כזה של נמנעים, מראה כי התופעה של אזרחים שאינם מצביעים במספרים גדולים תחזור על עצמה גם בבחירות הקרובות לכנסת. הפוליטיקאים הצליחו סוף סוף להשניא, לאבד אמון, ולהרחיק את עצמם מקבוצות גדולות באוכלוסיה במידה כזו, שאנשים פשוט איבוד עניין בהצבעה.
2. במקביל התרחשה בבחירות המוניציפאליות, מהפכה פוליטית שקטה, בה הופיעו במעט בכל הערים הגדולות והקטנות כוחות חדשים צעירים עצמאיים, שאינם קשורים למפלגות הגדולות המסורתיות . אין ספק, כי מבין כוחות אלה שרבים מהם נבחרו לראשי עיריות או לחברים במועצות העיריות תקום לבסוף הנהגה פוליטית ישראלית חדשה שתצעד לאחר כמה שנות ניסיון ועשייה, מהרמה המוניציפאלית לרמה הלאומית.
3. החל סוף עידן המפלגות הגדולות והתקציבים הגדולים. בבחירות ביום ג' התברר, כי אפשר בעזרת כמה עוזרים מוכשרים בודדים בתחום האינטרנט לנהל מערכת בחירות יעילה ומוצלחת. זאת באמצעות מספר אתרים שהוקמו מידי בוקר או ערב, הכול לפי הצרכים המקומיים. ההוצאה בהקמת אתרים היא קטנה ביותר, וכל מי שהקים אתרים מוצלחים יותר המכוונים לקבוצות אוכלוסיה שונות הצליח גם לקדם את מערכת הבחירות שלו. מי שהתבונן מקרוב כיצד מערכות הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות התנהלו, יכול היה להבחין מיד במקצוע ישראלי חדש, קבלני אינטרנט שבאו במקום קבלני הקולות המסורתיים. האינטרנט דחק הפעם לא רק את כלי התקשורת הגדולים כמו הטלוויזיה, העיתונים, והרדיו, שלא מילאו למעשה בבחירות המוניציפאליות כל תפקיד, אלא גם את משרדי הפרסום, וביסס את מעמדו כאחד הכלים החדשים בעלי העוצמה במערכת הפוליטית הישראלית.
4. כל העובדות האלה דחקו את פעילי השטח או קבלני הקולות, שהיו פעם חוט השדרה של המערכת הפוליטית, לקרן זווית, ואילצו את המועמדים להתאמץ ולהגיע להסכמים על הצבעה גושית עבורם, במקום הצבעה מפלגתית שהייתה קיימת פעם. במילים אחרות, המציאות הכריחה את המועמדים לנסות ולקבל את תמיכתם של אנשים, לאו דווקא מפלגתיים, שמרכזים סביבם קהל תומכים גדול, החל מדתיים, בעלי מקצועות שונים, סטודנטים, נשים, חיילים, ועד קבוצות של מבקרי פאבים גדולים.
רעידת האדמה הפוליטית הזו רק החלה בבחירות לעיריות ולרשויות המקומיות, והיא תמשך ביתר תנופה גם בבחירות הקרבות לכנסת.