המקורות הצבאיים והפלסטיניים של תיקדבקה: האירועים האלימים שליוו את כניסתו של ראש ממשלת פלסטין איסמעיל הנייה ופמלייתו ביום ה` (14.12) לרצועת עזה, הפתיחה באש על מכוניתו על ידי אנשי כוח 17 המשמר הנשיאותי הפלסטיני, פציעת בנו והריגת אחד משומרי ראשו, היו האות לפתיחתה של מלחמת אזרחים פלסטינית. ביום ו` ( 15.12), אפשר היה לראות כיצד מלחמת אזרחים חדשה זו במזרח התיכון, מתפשטת ומעמיקה. בקרבות האש התחוללו בין החמס לפת"ח ברמאללה ובעזה, ישנם עשרות פלסטינים פצועים. החמס שבתחילה תמרן את עצמו להיכנס למלחמה בטיעון שאבו מאזן והפת"ח מבצעים פוטש נגד השלטון החוקי ברשות, החריף בשעות האחרונות את התבטאויותיו ומדגיש כי המלחמה היא דתית. ראשי החמס: `אבו מאזן והפת"ח הכריזו מלחמה על אללה,` ו`מי שמצטרף לחמס הופך להיות שאהיד`. כל אלה הם רק הצעדים הראשונים של מה שצפוי בישראל, מצרים, הרצועה, והגדה, כאשר מלחמת האזרחים הפלסטינית תפרוץ במלוא עוצמתה. שני המחנות החמס והפת"ח הכריזו על גיוס מלא לקראת שבת 16.12.

אבו מאזן יודיע בשבת (לפי התוכנית שגיבש עד כה, ואם לא ייסוג ברגע האחרון), על הפיכתה של ממשלת החמס לממשלת מעבר, והכרזה על משאל עם פלסטיני שיחליט על עריכת בחירות בחודש מאי 2007 גם לתפקיד נשיא הרשות וגם לפרלמנט. החמס אומר כי אם אבו מאזן יודיע על צעדים אלה המדובר בהפיכה לא חוקית, וכי הוא יתנגד לה בכוח הנשק.
בעימות הצבאי הגדול הראשון שהתקיים ביום ה` במעבר רפיח, הוכיח החמס כי הוא מסוגל להניע כוחות צבאיים מאורגנים בצורה יעילה ומהירה, ואילו כוח 17, כוח העילית הצריך להגן על משטר אבו מאזן והפת"ח, והיה צריך להגן על מעבר רפיח, לא החזיק מעמד ולא הגן על המעבר אפילו 5 דקות. הכוח ברח ונעלם. מלחמת אזרחים פלסטינית, זו תהייה מלחמת האזרחים השנייה במזרח התיכון, לאחר מלחמת האזרחים בעיראק.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי בלילה בין יום ה` ל-ו`, החיש צה"ל תגבורות למתחם המבוצר של המתקנים הישראליים הנמצאים בתוך שטח הרצועה ליד מעבר רפיח. ממתחם זה מפקחת ישראל, בצורה חשאית, על המתרחש במעבר רפיח.
עוד מדווחים המקורות הצבאיים שלנו, כי לא מצרים ולא ישראל מוכנות וערוכות לקראת מלחמת אזרחים פלסטינית.
הפגזת שדרות בטילי קסאם ביום ה`, בעת האירועים האלימים במעבר רפיח, הדגישה פעם נוספת, כי הכוחות שישתתפו במלחמת האזרחים הפלסטינית רואים ביישובים הישראלים, בני ערובה, למאבקם הצבאי הפנימי.
בכל פעם שאחד הצדדים הנלחמים ינחל ניצחון או יספוג מפלה, או כאשר הוא ירצה לשלוח מסרים צבאיים ליריב בצד השני, הוא ישתמש בפעולה צבאית נגד מטרות ישראליות, כדי להשיג מטרה זו. מלבד שני המחנות העיקריים שילחמו זה בזה, החמס והפת"ח, ישנם עוד ארגונים וגורמים פלסטינים רבים שמידת נאמנותם למחנה זה או אחר איננה ברורה. גם גורמים אלה ישתמשו בהתקפות על מטרות ישראליות, כנשק העיקרי שלהן בתפיסת עמדות, או כאיתות על החלפת נאמנויות במלחמה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מעריכים כי במקרה של מלחמת אזרחים פלסטינית, התפקיד העיקרי של כוחות צה"ל מסביב לרצועה ובתוך הגדה יהיה לנסות ולמנוע את גלישת הקרבות והתנגשויות בה לתוך שטחים ישראלים גם ביהודה ושומרון וגם בתוך הקו הירוק.
ביום ה` 14.12 דיווחנו: אלפים רבים של פלסטינים זורמים בערב ום ה`) מכל חלקי הרצועה לעבר מעבר רפיח כדי לערוך לראש מממשלת פלסטין איסמעיל הנייה ואנשי פמלייתו שחזרו מסיור במדינות ערב ואיראן קבלת פנים של גיבורים, לאחר שמעבר רפיח היה סגור במשך כמה שעות, לפי דרישתה של ישראל. ישראל ניסתה למנוע את שובו של ראש ממשלת פלסטין איסמעיל הנייה ממצרים ובידו מזוודות ובהן עשרות מיליוני דולרים, כנראה בין 30 ל-35 מיליון דולר, שקיבל בטהרן. מאות אנשי עיז א-דין אל קסאם חמושים פרצו לעבר המעבר תוך שהם מנחיתים עליו אש כבדה. הפקחים האירופאים ואנשי כוח 17, המשמר הנשיאותי הפלסטיני, נמלטו. המקורות שלנו מוסרים כי אנשי החמס הרסו את רוב מבני המעבר על מערכות הפיקוח הממוחשבות שלו , ובכך איבדה ישראל את הפיקוח המוגבל שהיה לה על מעבר הגבול. בשעה 17:30 החלו אנשי עיז-א-דין אל קסאם לפוצץ את גדר הגבול בין רצועת עזה למצרים ולירות טילי קסאם לעבר שדרות. לפי ידיעות ממקורות מצרים התערב בפרשה שר המודיעין המצרי הגנרל עומר סולימן המנסה לתווך בין החמס וישראל. לפי פשרה שהשיג איסמעיל הנייה ואנשיו יעברו את המערב ברגל כאשר את המזוודות עם הכסף האיראני הם משאירים, בינתיים, מאחוריהם במצרים. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסיפים: כי התעקשותה של ישראל על נושא הכסף האיראני נראית מוזרה. איסמעיל הנייה חוזר ובכיסיו, נוסף לכסף, חוזה צבאי מפורט שנחתם בטהרן בין בכיר המפקדים של הכוחות הצבאיים של החמס אבו עוביידה אל ג`ראח, ובין ראשי משמרות המהפכה , בדבר אימונם של כוחות החמס והכנתם למלחמה בישראל על ידי האיראנים. ישראל הייתה צריכה למנוע את כניסתם של הנייה ושל אנשי פמלייתו לרצועה כדי למנוע את התחלת הפעלת התוכנית הצבאית האיראנית ברצועה. במקום להתרכז במניעת כניסת האיראנים לרצועת עזה, ישראל מתרכזת במניעת הכנסת הכסף, שממילא בסופו של דבר יגיע לרצועה.