המקורות הצבאיים של תיקדבקה: תפיסת אוניית הנשק לחיזבאללה FRANCOP, הייתה מאמץ משותף של כוח המשימה הימי האמריקני Task Force 151, ושל חיל הים הישראלי

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: ספינת הנשק לחיזבאללה, שנשאה נשק קל, מרגמות וטילים איראניים, בעיקר טילי נ"ט, הפליגה מנמל איראני, כנראה מהאי קיש או מבאנדר עבס, עוד בשבוע ה-3 של חודש אוקטובר, כנראה ב-24 לאוקטובר, ואותרה על ידי לוויינים אמריקנים בעת שיצאה ממצרי הורמוז ונכנסה למפרץ עומן. תא"ל רני בן-יהודה, ראש מטה חיל הים אמר בתדרוך כתבים בבסיס חיל הים באשדוד, כי המדובר ב-40 מכולות מלאות במאות טונות של נשק בעיקר נשק קל, תחמושת ורימונים וטילי קטיושה 122 מ"מ. 'המודבר בכמות שהיא גדולה פי 10 מכמות הנשק שנתפסה באונייה 'קראין איי' שהיה מספיק לחיזבאללה לחודש של לחימה'.
עוד מוסרים המקורות הצבאיים שלנו, כי במפרץ עומן ולאחר מכאן כאשר הספינה נכנסה למפרץ עדן ולים האדום, הספינה הייתה במעקב של סיירת הטילים המונחים האמריקנית USS ANZIO, שהיא אוניית הפיקוד של Task Force 151 אשר מרכזת את המלחמה בפיראטים ובהברחות הנשק לאיראן וממנה. מפקד כוח המשימה האמריקני הוא תת-אדמירל סקוט סנדרס Rear Adm. Scott Sanders.
במשך כל זמן העיקוב אחר ספינת הנשק, קבלו אמ"ן, חיל הים, וחייל האוויר הישראלי עדכון מודיעני מהאמריקנים על תנועות הספינה, על מועדי הגעתה לתעלת סואץ, וכניסתה לים התיכון. במצרים, בנמל הצפוני דמייטה הועבר מטען הנשק מהאונייה האיראנית לאונייה FRANCOP, אשר הפליגה בדרכה לים התיכון.
כך שגם האיראנים וגם חיזבאללה ידעו כבר בסוף שעבר כי זו היא רק שאלה של זמן שהאונייה תיתפס. השאלה היחידה שנשארה לא ברורה הייתה בידי מי?
מיד לאחר צאתה של האונייה ביום ג' 28.10 מתעלת סואץ לים התיכון, היא לוותה בידי ספינות מלחמה אמריקניות של הצי ה-6, וספינות מלחמה ישראליות.
עוד מוסרים המקורות שלנו כי בהתייעצויות משותפות שהתקיימו בסוף אוקטובר בין קצינים אמריקנים וישראלים אשר השתתפו בתרגיל הצבאי האמריקני-הישראלי המשותף Juniper Cobra, אשר הסתיים ביום שלישי 3.11, הוחלט שלא להשתלט על הספינה כל זמן שהתרגיל נמשך, אלא רק כמה שעות לאחר סיומו. ארצות הברית לא רצתה להיראות כאילו היא משתלטת על ספינת נשק איראנית בעיצומם של המגעים הגרעיניים בין איראן והמעצמות, דבר שיכל להביא למשבר נוסף בין וושינגטון וטהרן.
החלטה זו הביא לכך, כי האונייה הגיעה לנמל ביירות, שם הוחלט בגלל העיקוב אחריה שלא לפרקה, והיא יצאה בדרכה לנמל טריפולי בצפון לבנון, שם היא הייתה עדיין לפי המקורות של תיקדבקה עד יום שישי 30 באוקטובר. מיד לאחר מכן הפליגה ה-FRANCOP לנמל טרטוס בסוריה, אולם גם שם הסורים, שידעו אחר המעקב אחריה סרבו לפרוק אותה. מטרטוס האונייה הפליגה לכיוון קפריסין.
זו הסיבה מדוע כוחות הקומנדו הימי הישראלי, השתלטו על הספינה רק ביום ד' 4.11, ליד קפריסין כ-100 מייל מערבית לחופי ישראל. העובדה כי על האונייה היו רק 5 מכולות של נשק, שהכילו נשק קל, מרגמות, וטילים, מצביעה על כך כי האיראנים שולחים עתה לחיזבאללה משלוחים קטנים של נשק, בתקווה שהם לא יתגלו, ואם יתגלו כמויות הנשק האיראני שיתפסו תהיינה קטנות.
כל ההתרחשויות האלה מראות על הקשיים בהם איראן נתקלת בהברחת הנשק לחיזבאללה, בגלל שיתוף הפעולה הימי והמודיעיני בין ארצות וישראל. אולם השתלשלות זו מראה גם עד כמה התיאורים הישראלים לגבי תפיסת האונייה הם מוגזמים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ביום ד', כי הנשק שהספינה הובילה היה מיועד לפגיעה בערי ישראל. שר הביטחון אהוד ברק אמר כי הנשק היה מיועד לחיזבאללה.
קודם לכן ביום ד' בבוקר דיווחנו:
המקורות הצבאיים של תיקדבקה: הספינה שנשאה את דגל אנטיגואה נעצרה 100 מייל מערבית לחופי ישראל. לאחר בדיקה של לוחמי חיל הים התברר כי לא מדובר במטען אזרחי כפי שהופיע במסמכי האונייה, אלא באמצעי לחימה, ביניהם טילי נ"ט רבים. הספינה הובאה לבסיסי חיל הים באשדוד להמשך הבדיקה. חלק מהנמל נסגר לתנועת אזרחים.