המשבר באיראן הביא להידוק הציר מדיני-צבאי-מודיעיני, סעודיה-מצרים-ישראל, בפגישה בין מובראק לברק.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: המשבר באיראן הביא להידוק הציר מדיני-צבאי-מודיעיני, סעודיה-מצרים-ישראל, בפגישה בין מובראק לברק, שנערכה ביום א' 21.6. זו הפגישה השנייה בדרג גבוה כזה בין ישראל למצרים תוך 5 שבועות לאחר ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בשארם-א-שייח ושיחותיו עם הנשיא מובראק ב-11.5.
המקורות שלנו מוסרים, כי באופן רשמי אף אחת משלוש המדיניות האלה איננה מכירה בקיומו של גוש כזה, אולם הוא פועל כבר חצי שנה, מאז מבצע 'עופרת יצוקה' ברצועת עזה בתחילת חודש ינואר השנה.
כבר אז, ביצעה ישראל את פעולותיה הצבאיות בעזה, כאשר היא מקבלת על עצמה להודיע על כל צעד צבאי חשוב שהיא עומדת לבצע, ולקבל את הסכמתן של סעודיה ושל מצרים אליו. במידה וריאד וקהיר אינן מסכימות לפעולה כזו או אחרת, או שישראל נמנעת מלבצע אותה, כפי שהיה כמה פעמים בשלבים האחרונים של המלחמה בעזה, כאשר צה"ל נמנע מלהיכנס למרכז העיר ולחסל את צמרת החמס, או שצה"ל מכניס שינויים בתוכניותיו המבצעיות, לפי ההצעות המצריות והסעודיות.
עד עתה היו קיימים תיאומים כאלה בין 3 המדינות עד הוק.
ב-6 החודשים האחרונים התיאומים האלה קבלו בפעם הראשונה מסגרת רשמית, עליה מבוססים דבריהם של הנשיא אובמה וראש הממשלה בנימין נתניה על פריצת דרך ביחסים של מדינות ערב עם ישראל, במקביל להתקדמות במו"מ עם הפלסטינים.
המקורות שלנו המזרח תיכוניים מציינים, כי גם כיום אין קשרים ישירים בין ירושלים וריאד, וכי עמדותיה של ישראל מובאות לפני הסעודים בעיקר על ידי שר המודיעין המצרי הגנרל עומד סולימן היוצא לשם כך מקהיר לשליחויות קצרות בריאד. רק לעיתים רחוקות מאוד נערכות פגישות בדרג גבוה מאוד בין אנשי מודיעין בכירים ישראליים וסעודיים, בבירה ערבית.
המטרה העיקרית של הציר הזה היא לעצור בעזרת שיתוף הפעולה המדיני, צבאי ומודיעיני את ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון, ולהביא לסיומה את התוכנית הצבאית הגרעינית האיראנית, או לחילופין לשתף פעולה בצמצום הסכנות הנובעות ממנה.
זו הסיבה מדוע לאחר הדיונים ביום א' הודיע מצרים וישראל, כי הם דנו בנושאים הבאים: איראן, לבנון, המצב במזרח התיכון לאחר נאום הנשיא אובמה לעולם המוסלמי (4 ביוני), והמצב בעזה. כלומר, המצב אצל הפלסטינים.
זו הפעם הראשונה שמצרים וישראל מפרסמות בפומבי שהן מקיימות ביניהן דיונים בנושאים מזרח תיכוניים שאינם קשורים אליהם ישירות.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי אין ספק כי הצמרת המצרית דנה עם שר הביטחון ברק על תוצאות הבחירות לנשיאות באיראן ועל המשך המהומות בטהרן ובערים מרכזיות אחרות איראניות, כאשר כל צד מניח על שולחן הדיונים את הערכות המודיעיניות שלו על המצב. זו גם הייתה הסיבה העיקרית לדחיפות שבקיום הפגישה.
בנושא לבנון סקרו הצדדים את המצב בביירות לאחר הבחירות לנשיאות, בהן הגוש הפוליטי שבראשו עומד חיזבאללה, ה-8 במרס, למרות שקיבל 55 אחוז מקולות הבוחרים, לא הצליח לקבל רוב בפרלמנט.
בנושא הפלסטיני דנו מצרים וישראל כיצד אפשר לקדם את ההידברות בין הפת"ח והחמס, שההסכמה ביניהם היא התנאי העיקרי לתזוזה כל שהיא במו"מ המדיני בין ישראל והפלסטינים.
המקורות שלנו מציינים, כי כאשר שני הצדדים אומרים בפומבי שהם דנו בנאום של הנשיא אובמה, הם מתכוונים לכך, כי הם דנו בתוצאות וההשפעות המדיניות של הנאום על המתרחש במזרח התיכון.
הערתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום א', כי הנקודות שהעלה בנאומו באוניברסיטת בר אילן ( 14 ביוני), הן נקודות עיקריות ולא תנאים לחידוש המו"מ, נועדו להרגיע את נשיא מצרים חוסני מובראק, ולהפוך את פגישותיו של ברק בקהיר 'לחלקות' יותר.
ההערה של שר המסחר והתעשייה בנימין בן אליעזר ביום א', בו הוא אמר 'תנו לנשיא מובראק להוביל את המהלך', מראה עד כמה יחסי מצרים-ישראל התהדקו באחרונה, כאשר המטרה היא לתאם בין המדיניות והצעדים המדיניים והצבאים של קהיר, ריאד, וירושלים, במזרח התיכון.