המשמעות האמיתית של דברי יובל דיסקין: ישראל אחרה את המועד לעצור את הנשק הגרעיני האיראני

יובל דיסקין ראש השב''כ לשעבר אמר ביום שישי 27.4, כי המנהיגים הישראליים  יוצרים לציבור מצג שווא בנושא האיראני: יוצרים כביכול תחושה שאם מדינת ישראל לא תפעל (תתקוף את איראן), אז לאיראן תהיה פצצה גרעינית. בחלק הזה של המשפט, אומר דיסקין, יש כנראה גרעין מבוסס של אמת. אבל החלק השני של המשפט, שם פונים – סליחה על הביטוי – לציבור ה'מטומטם' או ההדיוט ואומרים לו שאם מדינת ישראל תפעל לא תהיה פצצה גרעינית, זה בדיוק החלק הלא נכון במשפט, או מצג השווא, שמציגים לפני הציבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון אהוד ברק'.
גם את דבריו של יובל דיסקין צריך לחלק לשניים. לחלק עובדתי, ולחלק פוליטי-אישי.
בחלק העובדתי דיסקין צודק. גם אם ישראל, או לצורך העניין ארצות הברית, יתקפו את תוכנית הגרעין האיראנית הן כבר אינן יכולות לעצור את העובדה כי לאיראן יהיה, או כפי הנראה יש כבר נשק גרעיני. המקורות הצבאיים, המודיעיניים, והאיראניים  של תיקדבקה מדווחים זאת כבר מסתיו 2011.
בחלק התחזיתי-העובדתי של דברי יובל דיסקין בו הוא אומר, כי 'הרבה מאוד מומחים אומרים כבר לאורך הרבה שנים שאחת התוצאות של תקיפה ישראלית באיראן יכולה להיות האצה דרמטית של תוכנית הגרעין האיראנית. דהיינו, מה שהאיראנים מעדיפים לעשות היום לאט ובשקט, תהיה להם לגיטימציה (לאחר תקיפה ישראלית), לעשות מהר ותוך פרק זמן הרבה יותר קצר'. יובל דיסקין לא רק שאינו צודק, אלא הוא מטעה: נכון לחודש אפריל 2012, ישראל לא תקפה את התוכנית הגרעינית האיראנית, אבל קצב העבודות בתוכנית האיראנית, מאז הופעל האתר הגרעיני התת-קרקעי בפורדו ב-Fordo, הואץ לפחות פי שניים. גם ההתקדמות האיראנית בתחום בניית פצצות רדיואקטיביות מלוכלכות, הייתה מהירה ומרשימה ביותר, וכפי הנראה יש לאיראנים כבר פצצות כאלה.
במילים אחרות, אין שום קשר להתקפה ישראלית על מתקני הגרעין ועל הקצב בה מתקדמת התוכנית הגרעינית האיראנית, כפי שדיסקין טוען.
יש כאן נקודה אחרת, חמורה לא פחות, אותה דיסקין מסתיר: דבריו נגד נתניהו וברק, ותיכף ניגע בהם, הם למעשה כיסוי לכישלונם של גופי המודיעין הישראליים לעצור את הנשק הגרעיני האיראני. למוסד, לאמ''ן, ולשב''כ הישראליים, היו 12 שנים, החל משנת 2000, עד שנת 2012 לעצור את הגרעין האיראני, אולם מלבד הישגים מוגבלים קצרי טווח, הם לא הצליחו להשיג מטרה זו.
בפאן האישי, דיסקין אומר על נתניהו וברק, כי הוא איננו מאמין בהנהגה הקיימת שצריכה להוביל אותנו (את ישראל) לאירוע בסדר גודל של מלחמה עם איראן או מלחמה אזורית, 'ואני אומר כאן דברים אולי מאוד קשים, אני לא מאמין לא בראש הממשלה ולא בשר הביטחון'. 'אני מאוד לא מאמין במנהיגות שמקבלת החלטות מתחושות משיחיות'.
'זה ממגדלי אקירוב או מפרויקט אסותא והשני מקיסריה, הם באמת משיחים נראים לכם? אני אומר לכם, מקרוב ראיתי אותם, הם לא משיחים, שניהם, והם לא אנשים שאני לפחות ברמה האישית סומך עליהם שהם יכולים להוביל את מדינת ישראל לתוך אירוע בסדר גודל כזה וגם להוציא אותה' (ממנו). 
על דברים אלה, צריך לברך את יובל דיסקין על כניסתו לחיים הפוליטיים. אפשר וצריך להניח כי דיסקין יכחיש, כמו ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, כי המדובר בכניסתו לחיים הפוליטיים, וכי הוא מתקיף את נתניהו ואת ברק משום שהוא באמת איננו מאמין ביכולותיהם, אולם כמו כל פוליטיקאי אחר, דיסקין איננו אומר את רוב האמת כפי שהוא מציג אותה.
זה לא מקרה, כי דברים אלא נאמרו ביום ו', בדיוק כאשר יושבת ראש מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' פתחה במערכה ציבורית להקדמת הבחירות לכנסת לספטמבר, או לאוקטובר. כמו שדבריו של יובל דיסקין על נתניהו, ברק, ואיראן, נועדו לתת ליחימוביץ' מה שאין לה, עומק ביטחוני-צבאי-ואסטרטגי, ככה הצעתה של יחימוביץ להביא לבחירות כלליות, נועדה לשים מקלות בגלגלים של המהלכים לקראת תקיפה ישראלית באיראן, אותה דיסקין  מנסה לעצור.  הניסיון הנואל להציג בפני דעת הקהל הישראלית, כפי שנעשה ביום ו' בערוץ 2, כאילו מהלכים פוליטיים אלה מבוצעים מאחר וראש הממשלה נתניהו הוא זה שרוצה להקדים את הבחירות, הם אקט של דיסאינפורמציה, אם לא פחדנות פוליטית.   
ייתכן מאוד שיובל דיסקין עצמו לא היה מודע למשמעות הפוליטית הפנימית של דבריו, משום שכל פעולותיה האחרונות של קבוצת אנשי הביטחון לשעבר עליהם נמנים, מאיר דגן והרמטכ''ל לשעבר גבי אשכנזי, פלוס מנהיגי קבוצות המחאה למיניהן, הן במסגרת ההכנות החשאיות שעורך יאיר לפיד להשקת מפלגתו החדשה.
הבעיה העיקרית שיש לתיקדבקה עם מהלכים אלה היא, שרובם ממומנים על ידי גורמי חוץ, שאחד העיקריים בהם נמצא בלונדון. אם היה מדובר בתנועות עממיות, פוליטיות, ספונטניות ישראליות, אפשר וצריך היה לקבל תופעות-אירועים אלה בברכה. אולם מאחר ומדובר, אם להשתמש במטבעות הלשון של דיסקין, ב'משיחים' תוצרת חוץ, שמגדלי אקירוב קטנים עליהם, ואשר מטרתם היא לשנות את האג'נדה הפוליטית של מדינת ישראל, בייחוד בנושא הפלסטיני, קצת מוזר הוא שאנשי צבא ומודיעין בכירים ישראליים נותנים את ידם ואת קולם לגורמי חוץ כאלה, ומערבבים בו את נושא הגרעין האיראני.