המתיחות הצבאית בים הצהוב לשיא. שדרים צפון קוריאניים של עימות
המתיחות הצבאית בין וושינגטון, סיאול ופיונגיאנג הגיעה ביום א' 28.11 לשיאה, לאחר שצפון קוריאה הודיעה שתנחית 'מכה ללא רחמים' על כל הסגת גבול מצד הכוחות האמריקנים והדרום קוריאניים שפתחו הבוקר בתרגיל משותף בים הצהוב. הארטילריה הצפון קוריאנית ממשיכה לקיים כל הזמן תרגילי ארטילריה באזור, וקול הפגזים המתפוצצים בטריטוריה הצפון קוריאנית, אבל נשמעים היטב בדרום קוריאה, מעוררים עצבנות ומתיחות רבה.
נשיא דרום קוריאה ליי Lee, אמר כי צפון קוריאה יכולה לנקוט 'פעולות פרובוקטיביות', במהלך התרגיל בו תשתתף גם נושאת המטוסים האמריקנית 'וושינגטון' USS Washington, הנושאת על ספונייה 75 מטוסי קרב-הפצצה.
במקביל הציבה קוריאה הצפונית בצורה הפגנתית טילי קרקע-קרקע, וטילי נ''מ לאורך גבולה עם דרום קוריאה ובמיוחד באזור הים הצהוב.
על הנייר כוחם הצבאי של האמריקנים, המחזיקים בקוריאה נוסף על 10,000 המלחים, הטייסים, והמרינס, הנמצאים על אוניות המלחמה האמריקנית המשתתפות בתמרון, עוד 28,000 חיילים, וצבא דרום-קוריאה המונה כ- 700,000 חייל, וצבא מילואים של למעלה מ-3 מיליון חיילים, עדיף, במיוחד בתחום במערכות הנשק המתקדמות, על פני צבא צפון קוריאה המונה למעלה מ-1 מיליון חיילים, חצי מהם חיילות, וצבא מילואים של למעלה מ-8 מליון איש ואישה.
אולם צבא הצפון היושב במוצבים הנמצאים בסה''כ כ-70 ק''מ מצפון לבירה הדרום קוריאנית ערוך בהם כאשר לרשותו כוחות ארטילריה המונים 70.000 תותחים כבדים, כולם מטווחים על סיאול. הפגזה מצד כוח ארטילרי זה, שאין לו תקדים בהיסטוריה הצבאית המודרנית, יכול להרוס את סיאול כולה במשך כמה שעות.
צריך וכדאי להבין שלא וושינגטון, ובוודאי שלא טוקיו ולא סיאול, יצליחו אף פעם לחנך את ההנהגות הפוליטיות והצבאיות הצפון קוריאניות להתנהג בצורה אסייתית-מערבית.
זה לא טיבו של המשטר בפיונגיאנג, וצפון קוריאה, אף פעם בעתיד הקרוב לא תהייה מזרח גרמניה שהתפרקה ונבלעה על ידי מערב גרמניה, וזאת קודם כל בגלל סיבה עיקרית אחת. מזרח ברלין התמוטטה כאשר מוסקבה הסובייטית נפלה, ולא הייה מי שיתמוך בה יותר. פיונגיאנג, נתמכת על ידי סין, ובייג'ין לא תאפשר את נפילתה של פיונגיאנג. מי שרוצה להתמודד עם כוחה של צפון קוריאה צריך להתמודד עם כוחה של סין הנמצא, בינתיים, בעלייה מתמדת. לא וושינגטון ולא סיאול, שכוחן נמצא בירידה מוכנות לכך. גם יפן, שאולי הייתה יכולה הכוח האסייתי שידחוף את וושינגטון ואת הנשיא אובמה לצאת מהפסיביות שלהם, לא תעשה זו בעיקר בגלל חולשתו של ראש ממשלתה נאוטו Naoto Kan.
לכן פיונגיאנג מבלי קשר, למאבקים הפנימיים המתחוללים בה, תמשיך במדיניות החוץ היחידה במינה שלה, והיא דיפלומטית התותחים. עבור פיונגיאנג הפצצה הגרעינית, אותה ניסתה במאי 2009, הטורפדו שירתה מתוך צוללת וטיבעה את אוניית המלחמה הדרומית The Cheonan, ב-26 למרס השנה אירוע בו נהרגו לפחות 46 מלחים, ובשבוע שעבר הפגזת האי Yeonpyeong, הם השיטות והכלים באמצעותם פיונגיאנג מנהלת את מדיניות החוץ שלה, בתמיכתה של בייג'ין. זו הסיבה למתיחות הצבאית הגדולה ביום א' בים הצהוב. ברור, כי צפון קוריאה איננה יכולה שלא להגיב לתרגיל הצבאי האמריקני-הדרום קוריאני. השאלה היא רק מתי היא תגיב, ובאיזה צורה?
