המתקפה על מוסול נעצרה. ISIS הדף את הכוחות העיראקים


כאשר ראש ממשלת עיראק חיידר אל עבדאי אומר, ביום ד' 19.10, כי כוחותיו עסוקים עכשיו בפתיחת מסדרונות למילוט 1 מיליון האזרחים הנמצאים במוסול, ומקורות אמריקנים מעלים את האפשרות כי ISIS ישתמש נגד הכוחות העיראקים והכורדים התוקפים אותו בנשק כימי פרימיטיבי, פירוש הדבר כי האופנסיבה הגדולה לכיבוש מוסול שרק נפתחה ביום ב' 17.10, תקועה.
גם העיראקים  הכורדים, וגם האמריקנים, אינם מפרסמים פרטים מדוע המתקפה הזו אליה התכוננו בוושינגטון, בגדאד ואירביל, בשנה האחרונה נתקעה כמה שעות לאחר שהחלה.
המקורות  הצבאיים של תיקדבקה מוסרים, כי דוויזיית השריון העיראקית  מס' 9 The 9th Armoured Division, והיחידות המיוחדות ללוחמת טרור של משטרת עיראק  The Federal Police, העומדות בראש הכוח העיראקי התוקף את מוסול ממזרח ומדרום, נסוגו לאחר שספגו אבידות כבדות בנפש ובציוד.
דוויזיה מס' 9 הפסיקה את התקפתה על העיר  al-Hamdaniyah  אל חמדנייה ונסוגה ממנה.
בפעם השנייה בשנתיים האחרונות נסוגו הטנקים  האמריקנים הכבדים מדגם 'אברהמס' US Abram tanks, שארצות הברית ספקה לצבא עיראק מפני לוחמי ISIS. ביוני 2014  נפלו הטנקים האלה בהם הייתה דוויזיה מס' 9 מצוידת בידי כוחות ISIS המתקדמים.
במקביל, נסוגו יחידות המשטרה העיראקיות  מהכפר אל-חוד al-Houd. הנסיגה של הכוחות העיראקים האלה הביא גם להפסקת התקדמותם של הכוחות הכורדים-הפשמרגה.
עצם העובדה שמפקדים עיראקים וכורדים בשטח אומרים, כי הם ייפגשו במשך יום ד' (19.10) לתאם ביניהם את המשך המערכה מצביעה על כך כי גם הכורדים החליטו להפסיק בשלב זה את המתקפה, בעיקר כדי שלא לחשוף את אגפיהם להתקפות של מתאבדים ומכוניות תופת של ISIS.
אולם לעצירת הכוחות הכורדים ישנה גם סיבה אחרת אותה האמריקנים, הכורדים והעיראקים, אינם מפרסמים.
ביום שלישי התברר לפתע, כי לפחות 3,000 מ-12,000 חיילי הפשמרגה המשתתפים במתקפה הם לוחמי המחתרת הכורדית הטורקית ה- PKK. עובדה זו הביאה מיד לשליחת אולטימאטום טורקי לוושינגטון ולבגדאד האומר, כי אם לוחמי ה-PKK, שחלקם הגיעו מבסיסים מהר סינג'אר  Sinjar מערבית למוסול,  וחלקם מהרי קאנדיל Qandil Mountains, בצפון עיראק, לא יפסיקו את השתתפותם באופנסיבה, הצבא הטורקי יתקוף אותם.
תקיפה טורקית של צבאות הכורדים תביא מיד להפסקת השתתפותם במערכה על מוסול, ופתיחת חזית שנייה באזור בינם לטורקיה.
הסימנים הראשונים של מגדל בבל הצבאי עליו דיווחנו ב-17 באוקטובר עם פתיחת האופנסיבה על מוסול מתגשמים בשטח הרבה יותר מהר מהצפוי.    
ראש ממשלת עיראק חיידר אל עבדאי Haider al-Abadi הכריז, ביום א'  16.10 , כשהוא מוקף חבורה של גנרלים עיראקיים, על התחלת האופנסיבה לשחרור העיר מוסול, מידי ארגון המדינה האיסלמית ISIS.
רשמית בהתקפה משתתפים שלושה כוחות צבאיים:
1. כוחות אמריקנים, המורכבים מכוחות מיוחדים, יחידות ארטילריה,  יחידות הנדסה מצוידות בגשרים צפים, (במטרה לחצות נהר החידקל),  וסיוע מסיבי של חיל האוויר האמריקני, לכוחות התוקפים.
2. כוחות עיראקיים המורכבים מדוויזיות שריון, כוחות מיוחדים, וכוחות של צבא ומשטרה עיראקיים ללחימה נגד גורמי טרור.
3. הכוחות הכורדיים-הפשמרגה Peshmerga.
אל עבדאי הבטיח חגיגית' כי למוסול ייכנסו רק כוחות עיראקיים. במילים אחרות, לעיר לא ייכנסו כוחות אמריקנים וכורדיים. 
זו כמובן הבטחה ריקה שאין מאחוריה כל ממש, כאשר כל עיראקי, סוני או שיעי, או כורדי וטורקמני, יודעים כי אין בכוחו של ראש ממשלת עיראק לקיים הבטחה כזו.
הסיבה לכך פשוטה, בשנתיים האחרונות הבטיח עבדאי הבטחות רבות כאלה במערכות לשחרור ערים עיראקיות אחרות כמו רמאדי, תיכרית, בייג'י ופאלוג'ה.
עבדאי אף פעם לא עמד הבטחותיו.
עד עכשיו תמיד מי שלמעשה כבש ערים עיראקיות אלה מידי ISIS, היו מליציות עיראקיות שיעיות פרו-איראניות, כמו כוח באדר Bader Brigades, ו'יחידות הגיוס העממיות'  The Popular Mobilization Units-PMU. למרות ששני הכוחות עיראקים שיעיים אלה נתונים תחת פיקודו הישיר של הגנרל האיראני קסאם סולמייני, ספקה ארצות הברית סיוע אווירי לכוחות אלה, כאשר וושינגטון מעמידה פנים כי מספקת סיוע אווירי 'לכוחות צבאיים עיראקים'.  
כמו ראש ממשלת עיראק, הנשיא אובמה, והמפקדים האמריקנים בעיראק, הבטיחו לכל מי שהיה מוכן לשמוע, כי במוסול שהיא עיר סונית בה נמצאים כיום כ-1 מיליון תושבים, הכיבוש השיעי-איראני לא יחזור על עצמו. אבל אף איש לא בוושינגטון ולא בבגדאד, יכול היה להסביר, כיצד שני הכוחות העיראקיים השיעיים הפרו-איראניים אלה, כבר מיקמו את עצמם מזרחית-צפונית למוסול, באזור שבין מוסול לגבול עיראק-סוריה, כשהם מצפים לפקודה להתקדם לעבר מוסול.
ברור שטהרן איינה מוכנה לוותר על השתתפותה בכיבוש מוסול.
גורם נוסף שאיננו מוכן לוותר על השתתפותו באופנסיבה, הוא נשיא טורקיה טאייפ ארדון.
גם הוא כמו איראן ריכז כוחות טורקיים בתוך עיראק,  מערבית למוסול, למרות התנגדותן של וושינגטון ובגדאד, כדי להבטיח שלושה נושאים אסטרטגיים טורקיים:
1. לא לאפשר לכוחות כורדיים-הפשמרגה, להיכנס למוסול, למרות שהם מהווים את אחד הכוחות הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביותר, המשתתפים במתקפה- כ-15,000 חיילים מתוך 25,000. ברגע שהכוחות הכורדיים ייכנסו למוסול, הכוחות הטורקיים ייכנסו גם הם.
2. להבטיח שכוחות כורדיים סוריים, בייחוד אלה של מליצית ה-YPG, לא ייכנסו לעיראק, ויחברו לכוחות הפשמרגה.
3. להעניק מטריה צבאית, כולל אווירית, למליציות טורקמניות עיראקיות, להן יש נכוחות צבאית גם בתוך הרבעים הטורקמנים של מוסול.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי לפנינו בליל של לפחות ששה כוחות צבאיים, אשר הדבר היחיד שהם מסכימים עליו, הוא להוציא את השליטה במוסול מידי ISIS.
על שתי הנקודות המרכזיות האחרות של כל אופנסיבה צבאית, כיצד לבצע ולהשיג מטרה זו, ומי ישלוט בעיר לאחר ש-ISIS ייסוג ממנה, על כך אין שום הסכמה בין אף אחד מכוחות התוקפים.
במצב כזה, ההצדקה  היחידה  לפתיחת המתקפה הזו ב-16 באוקטובר, הייתה רצונו של הנשיא אובמה לנסות ולהבטיח את כיבושה של מוסול, עד צאתו מהבית הלבן בינואר 2017.
אובמה רוצה לרשום לזכותו את ההישג של כיבוש מוסול, לאחר שנכשל בסוריה.
נקודה מרכזית נוספת אותה מציינים המקורות שלנו היא כי ההנהגות הצבאיות  והמדיניות של ISIS יכלו, באם רצו, לנצל את הפילוג העמוק וניגוד האינטרסים בין הכוחות התוקפים במערכה על הגנת העיר, אותה הם הגדירו 'בירת הכליפות המוסלמית בעיראק'. אולם הן החליטו שלא לעשות זאת.
הסיבה: כל ההנהגות של ISIS ורוב הלוחמים של ארגון הטרור עזבו אותה כבר לפני חודשיים-שלושה.
ISIS, לא חיכה לאופנסיבה. הוא העביר את כל מוסדותיו וכוחותיו למערב עיראק, לאזורי הגבול העיראקיים עם ירדן ועם סעודיה, ולמזרח סוריה.
ISIS, השאיר מאחוריו במוסול רק כמה מאות, אולי אפילו 1,000 לוחמים, אשר ינסו לעכב, כמה שיכולו, את התקדמות הכוחות האמריקנים, העיראקים, והכורדים, בתקווה שחילוקי הדעות הפנימיים בין הכוחות התוקפים, יאפשרו להם לשרוד.

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות