הנשיא אובמה הודיע על חתימת הסכם גרעיני בין המעצמות ואיראן. 'העולם בטוח יותר'. ישראל וסעודיה נערכות לעימות צבאי עם איראן

הנשיא אובמה בבית הלבן, מתאמת הפעולות החוץ של האיחוד האירופאי קתרין אשטון, ושר החוץ האיראני מוחמד זריף הודיעו ביום א' 24.11 לפנות בוקר, כי הושג הסכם גרעיני בין שש המעצמות וטהרן.
אובמה הגדיר את ההסכם כמבטיח את שלום העולם, והדגיש כי יוסר חלק מהסנקציות המוטלות על איראן, לדבריו איראן תעצור את בניית כור הפלוטוניום באראק, לא תתקין יותר צנטריפוגות חדישות, תפסיק העשרת אורניום ל-20 אחוז. אובמה אמר, כי הוא מבין  את ישראל ואת ארצות המפרץ הפרסי החוששות מפני איראן. לדבריו ארה''ב תעקוב מקרוב אחר מילוי ההסכם על ידי איראן כאשר הוא כמפקד העליון של הכוחות המזוינים האמריקנים מחזיק את האופציה הצבאית.   
סעיפים אחרים בהסכם לדברי שר החוץ הבריטי ויליאם הייג: כל המלאי של האורניום המעושר ל-20 אחוז יושמד. הוא לא פירט כיצד. כמו כן לדבריו הסכימה איראן, שלא להעשיר יותר אורניום מעל דרגה של חמישה אחוז. במילים אחרות, תוכל איראן להעשיר כמויות  בלתי מוגבלות לפי צריכה עד דרגה של חמישה אחוז. כמו כן תאפשר איראן גישה לפקחי האו''ם, למתקנים הגרעיניים בנטנאז, ולמתקן הגרעיני התת-קרקעי בפורדו.  
שר החוץ האיראני מוחמד זריף אמר, כי ההסכם מסיים פרק ארוך ובלתי נחוץ ביחסי איראן והמעצמות. הדבר החשוב ביותר הוא, כי עתה נפתח פרק בו נענות  הדרישות של איראן  להתייחסות בכבוד לדרישותיה הצודקות. 
שר החוץ האמריקני ג'ון קארי דחה בדבריו, ביום א' ב-6:00 בבוקר, את הטענה המרכזית של ראש הממשלה בנימין נתניהו שיש להחריף את הסנקציות על איראן עד אשר תיכנע ותפסיק את התוכנית הגרעינית שלה. לדבריו, לא נמצא אפילו מומחה אחד לאיראן אשר תומך בגישה זו, ואשר איננו חושב כי נקיטת דרך כזו תביא לתוצאה הפוכה בה איראן תגביר את  התוכנית הגרעינית שלה.
זמן קצר לפני כן, דחתה סעודיה את ההסכם המתגבש, ובאמצעות שגרירה בלונדון הודיעה, כי היא תעשה את כל הדרוש כדי להביא להפסקת התוכנית הגרעינית האיראנית, דבר שלדבריה ארצות הברית איננה עושה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי ההסכם שנחתם בז'נווה איננו כולל אפילו סעיף, או מילה אחת, על החלקים הצבאיים הסודיים של התוכנית הצבאית, והיא עוסקת רק בסוגי וכמויות האורניום המעושר שבידי איראן. אין גם שום סעיפים בהסכם הקובעים סידורי פיקוח בינלאומיים על מתקנים צבאיים אלה. ישראל איננה יכולה לקבל הסכם שאיננו כולל סעיפים כאלה, והמשאיר בידיה את הברירה רק להמשיך ולהכין את האופציה הצבאית מול איראן.    
לפני השגת ההסכם הגרעיני, דיווחו המקורות שלנו:
כל השבת המשיכו שש המעצמות לדון בז'נווה עם איראן על תוכן ההסכם הגרעיני מבלי להגיע להכרעה. המחלוקות נשארו כפי שהיו לפני שלושה שבועות, כאשר המעצמות ואיראן אינן מצליחות לגשר ביניהן.  ההערכה היא כי השיחות או שיתפוצצו, או שיימשכו יום חמישי, לתוך יום א' 24.11. 
המקורות של תיקדבקה מוסרים, כי שרי החוץ של ארצות הברית ואירופה הציגו, בשבת בצהרים 23.11, לשר החוץ האיראני מוחמד זריף, אולטימאטום לפיו על טהרן לחתום עד מוצאי שבת על טיוטת הסכם הגרעין שהונחה לפניו, אחרת המומ הגרעיני ייפסק ולא יחודש. זריף הגיב מצידו בהודעה שאמרה, כי איראן לא תיכנע לאיומים. האולטימאטום אומר גם, כי ארה''ב והאירופאים הגיעו לקצה הוויתורים שהם מוכנים לעשות. שר החוץ הבריטי הייג אמר, כי  אותן בעיות שמנעו השגת הסכם בתחילת החודש עדיין מחכות לפיתרון.
קודם לכן, בשבת לפנות בוקר דיווחנו את הפרטים הבאים מז'נווה: 
בשבת לפנות בוקר 23.11, נקטה המשלחת האיראנית לשיחות הגרעין עם שש המעצמות בז'נווה בטקטיקה המערבית בשיחות. בעוד שר החוץ האיראני מוחמד זריף שותק, סגן שר החוץ האיראני עבאס ארקצ'י הודיע על פריצת דרך במו''מ. לדבריו המעצמות הסכימו להכיר בזכותה של איראן להעשיר אורניום. גם ראשי הלובי האיראני בוושינגטון הכריזו על הישג זה וקבעו כי בזאת סולקה אבן הנגף העיקרית להשגת הסכם.
גם הנהירה של כל שרי החוץ של המעצמות, שהחלה ביום שישי עם בואו של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב לז'נווה, יצרה מצב אופטימי דומה. כבר היינו בדיוק במצב הזה בסיבוב הקודם של השיחות בתחילת החודש (10.11-7), רק כדי לגלות כי בסופו של דבר לא הושג הסכם. 
הטקטיקה המערבית שהאיראנים אימצו היא זו: מדברים כאילו ההסכם קרוב מאוד, כדי להביא את הצד השני לידי מצב בו הוא יתקשה לסגת מול דעת הקהל, שכבר אזלה סבלנותו לשמוע את המנטרה 'יש הסכם אין הסכם'. כך נוצר מצב בו הצד שממול נוח יותר לבצע וויתורים שקודם לא היה מוכן להם.
נכון לשבת לפנות בוקר, אין בשלב זה סכמה של המעצמות לכלול בהסכם סעיף המכיר בזכותה של איראן להעשיר אורניום.
הסיבה: אין באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ה-NPT, סעיף כזה בכלל. יש סעיף האומר כי 'מדינות ראשיות לפתח אנרגיה למטרות שלום' allows countries to pursue peaceful nuclear energy, אבל אין שום סעיף מפורש המתיר למדינות להעשיר אורניום.
אם הדרישה האיראנית תתקבל על ידי שש המעצמות, יהיה בכך התמוטטות של האמנה למניעת הפצת הנשק הגרעיני, וכל מדינה בעולם תוכל לגשת מיד להעשרת אורניום. במילים אחרות, איראן רוצה לא רק לקבל לגיטימציה לתוכנית הגרעין שלה, אלא היא רוצה להוציא את המונופול שיש להעשרת אורניום מידי המעצמות הגדולות ולהעניק אותו למדינות הקטנות יותר. 
זו הסיבה מדוע בעוד האיראנים מכריזים, כי הם השיגו הישג זה, מודיעות  המעצמות כי לא הושג הסכם כזה בז'נווה.
מלבד הבעיה הזו שנשארה לא פתורה, יש עוד אבן נגף גדולה והיא המשך בניית כור המים הכבדים האיראני באראק.
האיראנים אינם מוכנים להפסיק את בניית הכור. הם טוענים כי מותר להם, כמו לכל מדינה אחרת לבנות כורים גרעיניים לצרכי אזרחיים, וכי החשד שהם מעמידים פנים וכי מדובר בכור אשר בסופו של דבר יפיק פלוטוניום ממנו אפשר לבנות נשק גרעיני, מעיד כי המעצמות ממשיכות להתייחס אליהם 'ככת של מנודים הנמצאת מחוץ לנורמה'. במצב כזה איראן איננה מוכנה לחתום על הסכם. Tehran was not going to sign an agreement that permanently put Iran in an outcast category.
אפשר כאן לראות בבירור את הטקטיקה האיראנית, במקום למקד את המו''מ בפרטים הטכניים, מתרכזים האיראנים בשאלות של מעמדה של איראן כמעצמה גרעינית מוכרת, ובשאלות של כבוד לאומי. זו הסיבה מדוע תמיד נציגי המעצמות אומרים, כי אפשר למצוא פתרון לבעיות אלה. אבל זו גם הסיבה מדוע כאשר מגיעים לבסוף מותשים לדון בפרטים הטכניים הקטנים, האיראנים מציגים שורה של התנגדויות חדשות.
 

  
 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות