הנשיא דולנד טראמפ מגיע למזרח התיכון על כנפיים מקוצצות. כמה משליטי האזור כבר מתאימים את עצמם למציאות החדשה

יש הבדל עצום בין מעמדו ויוקרתו של הנשיא דולנד טראמפ, ביום ד' ולמחרת היום ביום ה' 25.5. ביום ד' היה ברור כי הנשיא, חמישה חודשים בלבד לאחר שנכנס לבית הלבן בינואר השנה נתון בתוך מערבולת צונאמי של התקפות מצד יריביו הפוליטיים והמודיעיניים, כאשר הוא מנסה לשרוד. ביום ה' לפנות בוקר כאשר הגיעו הידיעות הראשונות, כי משרד המשפטים האמריקני החליט למנות חוקר מיוחד לבדיקת קשריהם של אנשי טראמפ עם הרוסים התברר, כי הנשיא טראמפ הפסיד במערכה ויריביו לא רק נצחו אותו, אלא גם שיתקו אותו.
ההנחה של תומכי דולנד טראמפ בוושינגטון עתה, כי מינוי החוקר המיוחד, מי שהיה ראש ה-FBI  רוברט מולר Robert Mueller, יפסיקו את ההתקפות על הנשיא ויאפשו לו להתרכז בבניית מדיניות הפנים שלו, בתחומי הבריאות, המיסים, ויצירת מקורות עבודה חדשים,  היא הנחת שווא.
תוקפיו של טראמפ לא יניחו לו.
ההדלפות תמשכנה, וחלקן כבר יצביעו לחוקר המיוחד לאיזה כיוון עליו ללכת ולאיזה מסקנות הוא צריך להגיע-ובמהירות.
במצב כזה מגיע הנשיא טראמפ מגיע לסעודיה, לישראל, ואחר כך לבריסל, כאשר כנפיו קצוצות.
כבר ביום שלישי 16.5, כאשר הגיעו הידיעות הראשונות מארצות הברית כי הנשיא טראמפ חשף בפני שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, ושגריר רוסיה בוושינגטון  סרגיי קיסיליאב Sergey Kislyak, בפגישתם בבית הלבן, ב-10 במאי מידע מודיעני ישראלי רגיש ביותר, היה ברור  כי מישהו בוושינגטון החליט לסגור בפניו של טראמפ  גם את האפשרות להפוך את נסיעתו לסעודיה ולישראל למסע של הישגים מדיניים.
נסיעות לחו"ל היה תמיד ארץ המקלט של פוליטיקאים שניסו להימלט מהצרות והעימותים הפוליטיים במדינותיהם. אבל כאשר מציגים את נשיא ארצות הברית כמי שחולק עם היריבים הפוליטיים-המדיניים-והמודיעיניים של ארצו מידע מודיעני רגיש שהושג על ידי גורם שלישי, הדבר מציג את הנשיא כמי שלא רק איבד את האמינות הפוליטית שלו, אלא גם כמי שאי אפשר לסמוך עליו בשני הנושאים הרגישים ביותר-ביטחון ומודיעין.
מאחר והנושא החשוב ביותר מבחינה מדינית-ביטחונית-מודיעינית כיום במזרח התיכון הוא הקמת ציר מדיני-צבאי בו תשתתפנה רוסיה-איראן-עיראק-סוריה ואולי גם טורקיה, (ראה ידיעה בלעדית שפורסמה ביום ד' 17.5 על ידי המקורות הצבאיים של תיקדבקה על בואה של משלחת צבאית עיראקית לדמשק ), ברור כי החקירה המיוחדת בדבר קשרי טראמפ עם הרוסים, קושרת מראש את ידיו מהאפשרות להשיג איזה שהוא שיתוף פעולה עם הרוסים בסוריה או במזרח התיכון.
מצב זה משאיר את דלת ההזדמנויות פתוחה בפני נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. עכשיו הוא יכול לבחור בחופשיות, עם מי הוא הולך במזרח התיכון ועם מי לא!
מלבד הנשיא הרוסי, הבחינו כבר במצב הזה, מנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי, נשיא טורקיה ראג'פ טאייפ ארדואן, נשיא מצרים פאתח אל-סיסי, עבדאללה מלך ירדן וראש ממשלת עיראק חיידר אל עבדאי. כל אחד ממנהיגים אלה מנסה ליצור מסביבו אופציה מדינית-ביטחונית חדשה שלא תהייה תלויה בנשיא דולנד טראמפ.
ישנם עוד מנהיגים במזרח התיכון שרואים ומבינים את המתרחש אולם הם מעמידים פנים כאילו האירועים אינם נוגעים להם-והם שותקים.  ביניהם נמצאים המלך הסעודי סאלמן ובנו השאפתן שר ההגנה הסעודי הנסיך מוחמד בין סאלמן.
אם שני שליטים אלה היו קוראים נכון את המתרחש בוושינגטון, הם לא היו משקיעים את עצמם  בארגון וועידת פסגה של 50 מנהיגים ערביים ומוסלמיים מרחבי העולם שיבואו לפגוש את בריאד את הנשיא טראמפ.
עצם העובדה שעד עתה לא ברור בישראל לאיש מה היא תוכנית הביקור המדויקת של הנשיא טראמפ בישראל, מלבד מועדי הגעתו וצאתו, מצביעה על התוהו ובוהו השורר בבית הלבן ומסביב לנשיא טראמפ.