הסימנים להתקפת הפתע של החמס היו קיימים זמן רב בשטח.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה: ביום ג' 24.4 בלילה, הגישה ישראל מחאה חריפה למועצת הביטחון על הירי מרצועת עזה ועל ניסיון לחטוף חייל ישראלי. זאת למרות שבצה"ל לא ידוע על ניסיון כזה, ובשטח לא בוצע שום מהלך של החמס שיעיד על כוונה כזו.
המקורות הצבאיים שלנו מוסרים כי הפרט היחיד בהתקפת-הפגזת הפתע של החמס המעיד על איזה מהלך קרקעי אפשרי של החמס היה מצורת ריכוז האש של החמס מול מוצבי צה"ל בכרם שלום. ההנחה בצה"ל היא, כי אם החמס היה מבחין בפגיעות ישירות במוצבים ובבהלה בקרב חיילי צה"ל, ייתכן והוא היה מנסה להסתער עליהם תוך חציית גדר המערכת, ואולי תוך שימוש במנהרות המגיעות מהרצועה אל שטח ישראל. אולם ביום ג' לא הובחנה ולא בוצעה תנועת כוחות כזו. המקורות המודיעיניים שלנו מדווחים כי עתה לאחר שנבדקו כל רסיסי הטילים והפגזים שנורו עולה התמונה הבאה: החמס הכין את המתקפה במשך זמן ממושך. כל הטילים שנורו נצבעו בצבעים חדשים בולטים, בעיקר ירוק, ועל הטילים נכתבו סיסמאות בולטות של החמס, כדי שלא יהיה ספק מי הגורם ששיגר אותם. מהבדיקה עולה כי המרגמות בהן השתמש החמס בהפגזה הן בקוטר 60 מ"מ וחדשות, וכי המדובר במרגמות צבאיות תקניות ולא מאולתרות, בהן היה החמס משתמש עד כה. עכשיו מתברר כי ברצועה נערכו במשך כמה שבועות הכנות רבות לפעולה. הוכנו כרזות, נכתבו שירי ניצחון שחוברו להם מנגינות מיוחדות, הוקלטו סרטי ווידיאו ותקליטורים, אשר ציינו את הניצחון הגדול של החמס על צה"ל. עתה בודקים כיצד כל הכנות ממושכות אלה נעלמו מעיני צה"ל. שני ראשי הזרוע הצבאית של החמס אחמד ג'בערי, וג'מיל ג'ראח, החליטו תוך כדי התייעצויות עם חלאד משעל בדמשק, לבצע את ההתקפה ביום ג' חג העצמאות. כן העלתה החקירה כי הירי של החמס היה מבצעי ומסודר, בעוד הירי של גדודי אל אקצא, הג'יהאד האיסלמי, וועדות ההתנגדות העממית, ה יה מפוזר ומאולתר, כנראה בגלל ההתראה הקצרה שהם קבלו.
המקורות שלנו מוסרים כי פעולת הממשלה להגיש מחאה למועצת הביטחון היא ניסיון להרוויח זמן, במקום לקבל החלטה כיצד לפעול. לפני ראש הממשלה אהוד אולמרט החלטה קשה. עליו להחליט באם הוא פועל צבאית נגד החמס ברצועת עזה, כאשר החמס בתגובה יכול להפעיל בתוך שטח ישראל את חוליות המתאבדים הרדומות שיש לו בגדה המערבית. חוליות אלה לא נחשפו עד כה על ידי שירותי הביטחון הישראליים וצה"ל. מנגד לא אולמרט ולא צה"ל יודעים מתי החמס יכול להחליט לחדש עוד פעם את האש כפי שהוא עשה ביום העצמאות.
קודם לכן, ביום ג' 24.4 בבוקר דיווחנו:
החמס הפגיז הבוקר את שדרות במרגמות. כ-8 פגזים פגעו בשכונת הדר בעיר. אין נפגעים. נגרם נזק לבתים. 10 טילי קסאם, וכנראה אף יותר, פגעו באזורים שונים של הנגב מאשקלון ועד למעבר סופה וכרם שלום. נגרם נזק לרכוש. הזרוע הצבאית של החמס גדודי עיז-א-דין אל קאסם הודיעו קצת לפני השעה 8:00 הבוקר, כי הם הפגיזו מטרות בישראל, וכי ירו 80 טילים ופגזים על מטרות בישראל כתגובה על פעולות צה"ל. 'מעתה רק הטילים ידברו', אומר החמס בהודעתו. נראה כי חלק מהפגזים התפוצצו בשטחים ריקים בנגב או בשטחים פלסטינים ועדיין לא אותרו. זו הפעם הראשונה, לאחר תקופה של 5 חודשים, שהחמס מודיע רשמית כי הוא איננו משתתף יותר 'בהודנה'-הפסקת האש, וכי הוא מחדש את האש. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי בימים האחרונים קבל החמס החלטה אסטרטגית לחדש את ירי הקסאמים, ואת פעולות הטרור וההתאבדות בתוך ישראל. החלטה זו התקבלה לאחר שארגון הטרור, העומד בראש ממשלת האחדות הפלסטינית, החליט כי כוחותיו כבר מוכנים מבצעית לקראת אפשרות של כניסת צה"ל לרצועה, וכי הוא השלים את הכנותיו להפגיז מטרות בישראל בקצב של עשרות טילים ופגזים ביום. כיום 'הפתיחה' של הפעילות הצבאית הגלויה המחודשת שלו בחר החמס את יום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל. דובר החמס אבו עוביידה Abu Obeida: 'המסר שלנו לאויב הציוני הוא כי נמשיך במכות שלנו'. 'אנחנו מוכנים לחטוף עוד ועוד חיילים ולהרוג אותם'.
חוגים צבאיים בכירים בפיקוד דרום אמרו בבוקר יום העצמאות, כי המדובר לא רק בהתפתחות צבאית חמורה, אשר תלך ותחריף עתה בהדרגה, אלא בהתדרדרות לקראת מלחמה ברצועה.
החוגים הצבאיים האלה אמרו, כי החמס לא קיבל החלטה זו בעצמו, ואין ספק כי בהחלטה לחדש את האש היו מעורבים איראן וחיזבאללה. החוגים הצבאיים הוסיפו ואמרו כי צריך לבחון היטב אם לא מדובר בפעולה המתחילה עכשיו ברצועת עזה, ואשר במשך הזמן תתרחב גם לחזיתות אחרות. החוגים הצבאיים אמרו כי כבר כמה זמן ידוע בצה"ל, כי החמס מתכונן לחדש את האש.
התפתחות זו היא התוצאה הברורה של מדיניות ההבלגה של ממשלת אהוד אולמרט, אשר אפשרה לחמס לבנות את כוחותיו ויכולותיו ללא הפרעה, כאשר יחידותיו השונות מתאמנות בהדרכתם של קציני משמרות המהפכה האיראנים וחיזבאללה הנמצאים, יוצאים, ונכנסים, ללא עיכוב כל שהוא לרצועת עזה וממנה.
ישראל גם לא דרשה בתקיפות ממצרים ולא מהפקחים האירופאים המוצבים במעבר רפיח למנוע את מעברם של האיראנים ואנשי חיזבאללה, ואם היו דרישות כאלה הן נאמרו בשפה רפה, כדי לצאת ידי חובה.
התפתחות זו היא גם התוצאה הישירה של מדיניות הממשלה להמשיך ולהתעלם מהגבול הפרוץ בין רצועת עזה ומצרים, בייחוד באזור ציר פילדפי, שם עוברים מידי יום, לוחמים, נשק, טילים, וחומרי נפץ, מחצי האי סיני לתוך הרצועה מבלי שגורם כל שהוא ינקוף אצבע.
הפגזת החמס בבוקר יום העצמאות, שמה גם ללעג ולקלס, את המדיניות הישראלית, האמריקנית, והאירופאית, הקובעת כי יש להמשיך ולדבר עם שרי הפת"ח והשרים 'הבלתי תלויים-העצמאיים' בממשלת ה אחדות הפלסטינית כדי שאלה ינסו למתן את החמס ולהפכו מארגון טרור לארגון מדיני. הצגתו של ראש ממשלת פלסטין איסמעיל הנייה, על ידי האירופאים, הסעודים, המצרים, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, כגורם המתון בחמס אתו אפשר יהיה לנהל בעתיד משא ומתן, הייתה תמיד העמדת פנים וכסות, שאפשרה לחמס להרוויח זמן, ולהשלים את הכנותיו הצבאיות.