הסכם הפיוס בין הפת"ח והחמאס: הדרך הבטוחה ללבנוניזציה של הרצועה ושל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עוד הישג לאיראן וחיזבאללה

מי שחתם בשם החמאס, ביום חמישי 12.10 בקהיר, על הסכם הפיוס הלאומי פלסטיני, סאלח אל-ערורי, נשאר בינתיים בקהיר, ועדיין לא חזר אל דירת הפאר שחיזבאללה העמיד לרשותו ברובע דאחייה, בדרום ביירות. ערעורי מחכה להמשך השיחות על הפיוס שתתקיימנה במשך שבוע הבא.
כמו נושאים אחרים במציאות הנוכחית במזרח התיכון, גם הסכם הפיוס הלאומי הפלסטיני בנו על שני מישורים. מישור מציאותי חשאי, ומישור גלוי שנחשף לידיעת ולדעת הקהל.
בשיטה הזו משתמשים כולם, החל מארצות הברית, רוסיה, ישראל, איראן, מצרים והפלסטינים, ויש לה מטרה אחת: לטשטש את התמונה האמתית על מה שמתרחש בשטח ולעוות את הפרטים כך, שדעת הקהל המקומית והעולמית לא יוכלו להבין מה באמת מתרחש. פעם קראו לזה דיסאינפורמציה, היום מרבים להשתמש במושג 'פייקניוז' fakenews.
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הגדיר את ההסכם 'היסטורי' ו'כסוף הפילוג'. הוא רק שכח לספר, כי ראש המודיעין הכללי המצרי הגנרל חלאד פאוזי, איים ביום ה' על ראש המשלחת של הרשות הפלסטינית לשיחות אחמד עזאם, כי אם לא יחתום על הנייר המונח לפניו, הוא והמשלחת הפלסטינית לא רק שלא יוכלו לעזוב את קהיר בדרכם חזרה לרמאללה, אלא גם לא יוכלו לצאת את המלון בו הם נמצאים. במילים אחרות,  משלחתו של אבו מאזן לשיחות נאלצה לחתום על הנייר, ולהעמיד פנים כי מדובר בסוף הפילוג.
ארצות הברית, ביודעה ששום דבר לא נפתר ולא הושג למעשה בקהיר, הייתה זהירה מאוד ואמרה במשפט סתום, שהיא מקווה שמה שאירע בקהיר, יביא לשיפור המצב ההומניטארי ברצועה. כלומר ברור, שאין לוושינגטון תקוות רבות, כי אכן יושג איחוד אמיתי בין החמאס ופת"ח, שיכול לקדם את המו"מ הישראלי-פלסטיני.
גם התגובה הישראלית הייתה מגוחכת.
חוגים מדיניים בירושלים אמרו, שהם בכלל אינם מתייחסים למהלכים אלה עד אשר החמאס לא יודיע שהוא מכיר בישראל, ועד אשר הזרוע הצבאית של החמאס-גדודי עיז א-דין אל קסאם יפורקו מנשקם.
דרישות ישראליות אלה דומות מאוד לדרישות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כי איראן לא תורשה להעמיק את המעורבות הצבאית שלה בסוריה, וחיזבאללה לא יורשה להצטייד בנשק התקפי. בעוד נתניהו מדבר, זה בדיוק מה שמתרחש מתחת לאפו בסוריה.
ישראל לא רק נכשלה באסטרטגיה המדינית-צבאית שלה בסוריה, אלא שהיא ממשיכה להציג תמונה כאילו יש לה עדיין יכולת להשפיע על המתרחש שם-לפחות מבחינה צבאית.
המציאות הערומה היא שאין לה יותר אפשרות כזו.
לכן הקו שישראל נוקטת לגבי 'הסכם הפיוס' הפלסטיני בעזה, מתוך רצון לתאם את עמדותיה עם וושינגטון ועם קהיר, יביא אותה בדיוק לאותן תוצאות, או ליתר דיוק לחוסר תוצאות בדומה לזה שהשיגה לגבי האיראנים וחיזבאללה בסוריה.
הסכמתן בשתיקה של ארצות הברית וישראל, כי על הסכם הפיוס הפלסטיני יחתום הטרוריסט סאלח ערורי, והופעתו וחתימתו בקהיר, מבלי שאפילו ישמע קול אחד של מחאה בוושינגטון או בירושלים, היא המשך המדיניות של העמדת הפנים הכפולה שהן נוהגות בסוריה ובלבנון.
איזה תועלת יש לכך שארצות הברית מציעה פרסים בסך 12 מיליון דולר, לכל מי שיביא להם מידע על מקום המציאם של שני אנשי טרור מרכזיים בחיזבאללה  טלאל חמייה Talal Hamiyah,  ופואד שוכר Fu'ad Shukr ?
אפשר וצריך להניח, כי סאלח אל-ערורי המתגורר בחצי השנה האחרונה במתחם השמור היטב של מפקדי חיזבאללה ברובע דאחייה, לא רק שיודע היכן בדיוק הם נמצאים, אלא גם נפגש כמה פעמים, לפחות עם אחד מהם-טלאל חמייה, וקיים אתו שיחות על תיאום של פעולות רשתות הטרור של החמאס עם אלה של חיזבאללה.
אותם הדברים אמורים לגבי אספקת הנשק הכבד ומטוסי הקרב שארצות הברית מספקת לצבא לבנון, כדי שילחם ב-ISIS.
אפילו שר הביטחון הישראלי אביגדור ליברמן אמר השבוע בפומבי, כי צבא לבנון הפך לעוד זרוע צבאית של חיזבאללה והוא נתון למרותו המוחלטת של הארגון.  כלומר, הנשק האמריקני שיסופק לידי צבא לבנון או שיגיע בסופו של דבר לידי חיזבאללה, או שיופעל על ידי הצבא הלבנוני שילחם לצד חיזבאללה.
הסיבה מדוע וושינגטון וירושלים פועלות ללבנוניזציה מקבילה ברצועת עזה, יכולה להיות רק אחת: להצדיק את מדיניותן הכושלת בסוריה כלפי איראן וחיזבאללה.
אם הרשות הפלסטינית תפרוס לאורך גבולות רצועת עזה ובמעברים עם ישראל ומצרים, 3,000 אנשי ביטחון ומאחוריהם בתוך הרצועה יישארו כ-20,000 לוחמים של גדודי עיז א-דין אל קסאם, הרי כל מה שהם עשו הוא להקים חגורת צבאית של הרשות הפלסטינית שתגן על הזרוע הצבאית של החמאס מפני התקפות של צה"ל.
זה בדיוק המצב בדרום לבנון בה מפרידים צבא לבנון וכוח יוניפיל UNIFIL של האו"ם בין צה"ל וחיזבאללה.
מדוע ישראל מסכימה לכך שחיזבאללה יקים חזית שלישית נגדה, נוסף על השתיים הקיימות ברמת הגולן ובלבנון קשה מאוד להבין.
הדיבורים והלחישות החשאיות, כאילו מצרים, שתביא שלום עם הפלסטינים, היא שתעצור בעתיד את חיזבאללה מלהתבסס ברצועת עזה, והיא תביא לפירוקם של כוחות החמאס, הם דיבורים ריקים מתוכן. 
אם המודיעין והצבא המצרי אינם מצליחים להתמודד עם ISIS בסיני, איך הם יצליחו להתמודד עם איראן וחיזבאללה ברצועת עזה?

Print Friendly, PDF & Email

3 תגובות עבור “הסכם הפיוס בין הפת"ח והחמאס: הדרך הבטוחה ללבנוניזציה של הרצועה ושל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עוד הישג לאיראן וחיזבאללה

  • אוק 13, 2017 @ 17:37 at 17:37
    Permalink

    יפה מאוד, מאמר יפה, מצטרף לתמיהותיך בסוף המאמר

  • אוק 14, 2017 @ 15:19 at 15:19
    Permalink

    אמאלה המעצמה עם נשק אטומי כימי וביולוגי מהכבירים בעולם פוחדת ממיליציות חמושות ? תפסיקו בבקשה להיות ארגון חזית ממשלתי

  • אוק 15, 2017 @ 13:02 at 13:02
    Permalink

    נראה שחמאס רוצה שהרשות תטפל בענייניה הכלכליים של עזה כדי שיוכלו להתמקד רק בעניינים צבאיים שם, כדי שלא יהיו אחראים עוד לאזרחים.

Comments are closed.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות