הסכם חשאי בין נשיא פקיסטן עלי זראדארי וראשי הטאליבן, מאפשר לטאליבן להשתלט על חלקים גדולים מסביב לבירה איסלמאבאד.

תיקדבקהממשל באראק אובמה, מסרב לראות את הסימנים שמשדר לו נשיא פקיסטן עלי זראדארי.
כתוצאה מכך נזעקת וושינגטון בימים האחרונים ומצלצלת בכל פעמוני האזעקה.
סנטורים, חברי קונגרס ומקורות אמריקנים בפקיסטן, מוסרים פרטים על התקדמות נוספת של כוחות הטאליבן, לעבר עיר הבירה איסלמבאד.
אולם המקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה מדווחים כי רוב פרטים אלה אינם חדשים, וכי כוחות וממסדים מקומיים של הטאליבן נמצאים באזורים אלה, רובם בצפון-מערב פקיסטן כבר לפחות 5 שנים, עוד בתקופתו של הנשיא הפרו-אמריקני הקודם, פוורז מושראף.
ההבדל היחיד הוא, כי עתה, כתוצאה מהסכמה חשאית שהושגה באמצע אפריל בין נשיא פקיסטן אסיף עלי זראדארי Asif Ali Zardari, ובין ראשי הטאליבן, אנשי הטאליבן מופיעים באזורים אלה בגלוי ונראים כשהם מסתובבים עם נשקם.
מקורות אמריקנים ופקיסטנים דיווחו בשבת 25.4 כי אנשי הטאליבן נראו באזורים הבאים הקרובים לבירה איסלמבאד. בונאר Buner, (ראו מפה), שאנגאלה Shangla, הנמצא מזרחית לעמק סוואט. טוטאלי Totali, השולט על הדרכים המרכזיות המובילות מעמק סוואט לבירה איסלמאבאד ומאנשרה Mansehra. בערים רוסטאם Rustam, ומראדן Mardan.
המקורות של תיקדבקה מדווחים כי להסכם זה אשר אפשר לטאליבן להופיע בגלוי ברחובות, ישנם 4 סעיפים מרכזיים:
1. הטאליבן יפסיק את התקפותיו באיסלמאבאד על מטרות של הצבא והממשלה. לא ברור עד כמה הסכם זה תופס לגבי ערים מרכזיות אחרות בפקיסטן.
2. הטאליבן מתחייב לא לנסות להתנקש בחייו של נשיא פקיסטן עלי זראדארי
ואישים מרכזיים אחרים בממשלה ובצבא.
3. תמורת זאת הנשיא זראדארי, מתחייב לאפשר חופש פעולה ותנועה לאנשי הטאליבן באזורים בהם הם נמצאים, והנהגה הדרגתית של חוקי ההלכה המוסלמית. הטאליבן יפקח על הנהגת חוקים אלה.
4. הטאליבן מסכים, כי באזורים בהם יונהג חוק ההלכה המוסלמית, אנשיו לא יישאו יותר נשק, וכי הנשק יאוחסן במחסנים, אשר גורלם ייקבע במו"מ נוסף.
המדיניות הזו של הנשיא עלי זראדארי, היה צריכה להיות ברורה וידועה לאמריקנים עוד ב-13 לאפריל, כאשר הנשיא חתם הסכם עם מנהיג הטאליבן באזור מאלקאנד Malakand, מאולאנה פזאלולאה Maulana Fazlullah, שהוא אזור בן 3 מיליון תושבים בחבל הסוואט Swat, בעת שבאיסלמאבאד ביקר ראש וועדת החוץ של הסנט הסנטור ג'ון קארי Sen. John Kerry.
כבר אז שמע קרי מכל ראשי הממשל באיסלמאבאד אתם נפגש, כי פקיסטן דוחה את תוכניתו של הנשיא אובמה לגבי פתרון המלחמה באפגניסטן ובפקיסטן, ובייחוד את הקשר שאומבה עושה בין המצב בשתי המדינות. כמו כן הצמרת הפקיסטנית דוחה את הצעותיו-לחציו של השליח הנשיאותי ריצ'רד הולברוק, כי פקיסטן תבצע מהפך במדיניות האסטרטגית שלה ובמקום לראות בהודו את האויב העיקרי שלה היא צריכה לראות בטאליבן ובאל קעידה את הגורמים אתם הצבא הפקיסטני צריך להלחם. פקיסטן דוחה גם את הקשר שהנשיא אובמה עשה בין העזרה הכספית האמריקנית (1.2 מיליארד דולר בשנה) לפקיסטן ולבין המלחמה בטאליבן.
לכן לא צריך להתפלא, כי ביום ג' 21.4 קבע קארי, כי לממשל אובמה אין מדיניות ישימה או אפילו תוכנית לפעולה בפקיסטן. ציטוט המקור: I believe there is not in place yet an adequate policy or plan to deal with it.
קארי אפילו הרחיק לכת, ואמר כי ממשל אובמה צריך להפסיק לחבר את המצב באפגניסטן עם פקיסטן, חיבור המזיק, לדעתו, גם לוושינגטון וגם לאיסלמאבאד. ציטוט המקור:
Kerry advised the Obama administration to stop using the term "Af-Pak," to describe a unified strategy for Afghanistan and Pakistan, because I think it does a disservice to both countries and to the policy. The two governments, he said, are "very sensitive to it" and "don't see the linkage.
אין ספק כי בין ממשל אובמה ועלי זארדארי ישנם חילוקי דעות עמוקים המתבטאים גם בדרך איך שני הצדדים רואים את נושא הטאליבן.
ממשל אובמה רואה בהתפשטות כוחו של הטאליבן סכנה ממשית למדינות המלחמה שלו באפגניסטן ולביטחונה הלאומי של ארצות הברית.
שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון השתמשה אפילו במילים 'סכנת מוות', בהתכוונה לפיגועים היכולים לצאת מאזורים אלה.
זארדארי, ומנהיגי פקיסטן, אינם רואים בהסכמים ובהבנות שהם חותמים או משיגים עם מנהיגים מקומיים המקורבים לטאליבן, סכנה לעצמם ובוודאי שלא לעולם. להפך, הם רואים בכך דרך להרגעת המצב בתוך פקיסטן.
למעשה מדובר כאן בשתי גישות מנוגדות, כאשר לא האמריקנים ולא הפקיסטנים אינם מוכנים בשלב זה לוותר על עמדתם.
המרוויח הגדול מחילוקי דעות אמריקנים-פקיסטנים אלה, הוא בינתיים הטאליבן.