הסכסוך בין ישראל ללבנון על שדות הגז בים התיכון-חזית מס' 4 מול איראן. חלק מהמאבק בין ארה"ב ורוסיה על מקורות האנרגיה במזה"ת

כאשר ארצות הברית ניסתה בפעם הראשונה, לפני שש שנים ב-2012, לתווך בסכסוך על בלוק Bloc 9 במים הכלכליים שבגבולות בין ישראל ללבנון בים התיכון ( אז הציעה ארה"ב לחלק את האזור בצורה ש-60 אחוז יישארו בידי לבנון ו-40 אחוז מהשטח בידי ישראל), המלחמה בסוריה הייתה רק בתחילתה, מבלי שהייתה בה מעורבות רוסית, איראנית ושל חיזבאללה. שליטתה של ארצות הברית בשווקי האנרגיה במזרח התיכון הייתה מוחלטת, ושדות הגז והנפט הישראליים במזרח התיכון הבטיחו לה מקורות אנרגיה והכנסה שיהפכו אותה למעצמת גז אזורית שתוכל לספק את תצרוכת הגז השנתית של אירופה. לבנון דחתה כבר אז את הצעת הפשרה האמריקנית.
כיום בפברואר 2018, התחזית האופטימית הזו התפרקה שלבים שלבים, בעיקר כתוצאה מהתערבותן הצבאית של רוסיה, איראן וחיזבאללה במלחמה בסוריה, והניצחון שהשיגו בה. 
זו לא תהייה הגזמה פרועה, אם ההגדרה מבחינתה של ישראל לגבי שדות הגז והנפט הישראליים תשתנה להיות-החלום ושיברו.
שדות הגז והנפט הישראליים איבדו ( וכרגע אין טעם להיכנס לפרטים כיצד זה קרה) את הסיכוי שחברות גז ונפט בינלאומיות שהן שחקניות ראשיות, ואפילו משניות בתחומי אנרגיה אלה , ישקיעו בפיתוחן. נמוג הסיכוי שישראל תהפוך לספק הראשי של גז לאירופה. אפילו את עודפי הגז שישראל תפיק משדות אלה לצורך התצרוכת הפרטית שלה-אין לה בדיוק למי למכור.
הצרכנים היחידים הבאים כיום בחשבון הן מצרים, ירדן והפלסטינים.
גרוע מזה. במהלך השנים האלה ניסה כמה פעמים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לעניין את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בהצעה, כי רוסיה תיקח על עצמה את פיתוח שדות הנפט והגז הישראליים, תממן את ההשקעה הדרושה בהקמת רשת צינורות שתעביר את הגז לאירופה, ותגן על השדות הימיים.
הרציונל הרוסי בהצעה זו, הייתה שמאחר ואסדות, שדות הגז והנפט, ומערכת הצינורות יהיו בבעלות רוסית, לא איראן ולא חיזבאללה יעזו לתקוף אותם. (תיאוריה רוסית זו פעלה היטב רק לפני חמישה חודשים  באוקטובר 2017 בקירקוק בצפון עיראק כאשר כוחות של עיראק ומליציות שיעיות פרו איראניות כבשו את עיר הנפט הכורדית קירקוק Kirkuk, אבל לא השתלטו, עד היום, על אספקת הנפט משדות אלה לטורקיה, משום שהכורדים העבירו אותם קודם לכן לידי ענק האנרגיה הרוסי רוזנפט  Rosneft.)
נתניהו דחה את ההצעות הרוסיות משום שפירושן היה התחלת הינתקותה של ישראל מארצות הברית.

המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מעריכים, כי במצב הגיאו-אסטרטגי  כיום במזרח התיכון,  בים האדום ובמפרץ,  אין שום אפשרות להגיע  להסדר בין ישראל ללבנון על בלוק מס' 9 במי הים התיכון, כפי שמנסים שר החוץ האמריקני רקס טילרסון  Rex Tillerson, ועוזר שר החוץ  דיוויד סאטרפילד David Satterfield, להשיג בימים האחרונים, וגם אם יושג הסכם כזה הוא יופר מיד כפי שהופרה החלטת 1701 של מועצת הביטחון המדברת על אמברגו לאספקת נשק לחיזבאללה.
להלן  חמש הסיבות העיקריות לכך:

  • אי אפשר להפריד היום בין העובדה שנוצרה עקב המלחמה בסוריה, לפיה ארצות הברית מחזיקה כיום בידיה באמצעות כוחותיה הצבאיים את אזורי מזרח סוריה (מזרחה לנהר הפרת) ואת שדות הנפט והגז הסוריים, ובין העובדה שבלבנון שולטים למעשה איראן וחיזבאללה. כל זמן שהאמריקנים ימשיכו להחזיק בשדות הנפט והגז הסוריים, כך סוריה, איראן, סוריה וחיזבאללה, ימשיכו לאיים על שדות הנפט והגז הישראלים בים התיכון כבני ערובה למצב במזרח סוריה.
  • כדי להגיע לפתרון במצבים אלה צריך קודם כל להגיע להסכמים או להבנות בין האמריקנים והרוסים לגבי המתרחש בסוריה. במצב בו לא קיימת הסכמה כזו, וכוחות אמריקנים מתקיפים בפעם הראשונה ישירות כוחות (ב-7 בפברואר), כוחות רוסיים שניסו לעזור לסורים ולאיראנים לכבוש את שדות הנפט שמסביב לעיר הסורית טייבה Tabiye oilfields, מוסקבה לא תרסן את הגנרל האיראני קאסם סוליימני, מפקד כוחות איראן בסוריה, ולא את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, מלהמשיך לאיים בתקיפה של שדות הנפט והגז הישראליים. ואכן בנאום שנסראללה נשא ביום ו' 16.2, הוא אמר כי חיזבאללה יכולה להשמיד את השדות הישראליים האלה תוך כמה שעות.
  • הסכסוך הישראלי-לבנוני איננו הסכסוך היחיד בנושא האנרגיה במזרח התיכון ובמפרץ בו שר החוץ האמריקני רקס טילרסון מנסה לתווך. טילרסון גם מנסה כבר חודשים רבים לתווך בסכסוך המר שפרץ בין סעודיה, ה-UAE, מצרים-מצד אחד, וקטאר מהצד השני. גם מאמצי תיווך אמריקנים אלו בינתיים לא רק שהם תקועים, אלא כמו שהמצב בלבנון נקשר במצב המלחמה בסוריה, כך המצב בסכסוך במפרץ הפך לחלק מהמאבק בין ארצות הברית, סעודיה ואיראן, על השליטה בים האדום, ועל תוצאות המלחמה בתימן.
  • המדיניות האמריקנית כלפי לבנון איננה מציאותית. טילרסון וסטארפילד מנסים להוכיח, כי המערכות השלטוניות והצבאיות הלבנוניות לא נמצאות תחת שליטה מחולטת של טהרן וחיזבאללה, וכי עדיין אפשר להוציא אותן מהציפורנים השיעיות-האימפריאליסטיות האיראניות. זו הסיבה מדוע וושינגטון עדיין ממשיכה לשלוח נשק וכספים אמריקנים לצבא הלבנוני. למדיניות זו אין כל סיכוי. חלק מנשק וכספים אלה מגיעים לידי חיזבאללה. 
  • מבחינת ישראל, הסכסוך על בלוק 9, רק מרע את מצבה האסטרטגי-הצבאי מול המתרחש בסוריה. אם עד עכשיו עמדה ישראלית מול שלוש חזיתות של איראן וחיזבאללה בסוריה- רמת הגולן הסורית-קוניטרה, דרום סוריה, ודרום לבנון, עכשיו היא עומדת מול 4 חזיתות, שכוללות גם את חזית שדות הנפט והגז שלה במזרח הים התיכון.   

 

Print Friendly, PDF & Email

11 תגובות עבור “הסכסוך בין ישראל ללבנון על שדות הגז בים התיכון-חזית מס' 4 מול איראן. חלק מהמאבק בין ארה"ב ורוסיה על מקורות האנרגיה במזה"ת

  • פבר 17, 2018 @ 16:08 at 16:08
    Permalink

    למה שלא נוותר על הרצועה הדקה הזו וזהו? נוכל לקרוא לזה מתנה, מחווה וכו'
    ממילא יש לנו מלא מאגרי גז שלפי הכתבה אף אחד לא מתכוון לפתח, למכור או לצרוך.

  • פבר 17, 2018 @ 16:26 at 16:26
    Permalink

    אם יעזו לתקוף את שדות הגז שלני , התוצאה תהייה הפסקת יצוא נפט מאיראן. חד וחלק. על הדרך גם יושמדו האתרים הגרעיניים של איראן וקץ ההשתלטות השיעית במזרח התיכון. עם עזרא של האמריקאים ואם לאו. הגיע הזמן לממש את העליונות של צה"ל . ואז תראו איך כל העולם יעריץ אותנו ולא יעז לתקוף את ישראל באו"ם.

    • פבר 20, 2018 @ 23:14 at 23:14
      Permalink

      אתה בטח לא מאמין למה שאתה כותב.
      כל עוד שקרניהו ראש ממשלה, כלום לא יקרה.

  • פבר 17, 2018 @ 16:50 at 16:50
    Permalink

    אם נתניהו היה הולך לשותפות עם הרוסים היום לא היו לנו בעיות בחזית הצפון אבל הוא לא מסוגל לראות את העתיד במילימטר וזה ברור לי מאותו יום שביקש סליחה מארדוגאן הטורקי וזה מה שיש!!!!
    לפי מצב נתון ונכון להיום לבנונים לא רק מאיימים במלחמה נגד ישראל הם גם השפילו את שר החוץ אמריקאי עד עפר!!! לפי עיתונות טורקי נתנו לו לחכות שעות – היה פגישה בלי דגל אמריקאי – לא נתנו לו מים וגם ישב על כיסא נמוך!!!!
    ולכן!!!
    המלחמה עם לבנון + איראן וחיזבאללה וכמובן סוריה ופלסטינים היא בלתי נמנעת ובלוק 9 או בניית חומה בגבול זה רק תירוץ!!!!
    השאלה האם נתניהו וראשי צה"ל מבינים את חומרת העניין????

  • פבר 17, 2018 @ 17:21 at 17:21
    Permalink

    לא מציע להרים ידיים בנושא ייצוא גז לאירופה. 10-20 שנה קדימה, אם לישראל יהיה גז למכור יהיה מי שיקנה ויהיה איך להוביל. סעודיה כוויית והאמירויות עוד לא אמרו את המילה האחרונה בנושא פיתוח צנרת. עיר העתיד על הים האדום סמוך לאילת ועקבה, שעליה הכריז יורש העצר הסעודי, תהיה מסוף נפט וגז ואולי חיבור לצנרת שתעבור דרך ישראל ואו מצריים אליהם ניתן יהיה להתחבר.

  • פבר 17, 2018 @ 19:28 at 19:28
    Permalink

    מי לא מתפקד מול אירון והגרורות – נתניהו

  • פבר 18, 2018 @ 14:27 at 14:27
    Permalink

    כל אסור הסכסוך עם לבנון הוא מזערי ועד כה לא חיפשו וכך גם לא מצאו בו כלום.

  • פבר 18, 2018 @ 14:34 at 14:34
    Permalink

    אגב, המפה שלכם די מעוותת ולא מראה את מקור הבעיה עם לבנון.

  • פבר 18, 2018 @ 19:51 at 19:51
    Permalink

    בניגוד לכולם אני אופטימי וכך צריך להיות-לבנונים (למעט האבו זקן הפסיכי) הם קודם כל פיניקיעם ולכן סוחרים
    וכסף מאוד מאוד מעניין אותם יכול להיות שאפשר לרקוח תבשיל שבו לבנון וישראטל יהיו שותפות בשטח המריבה-זה נשמע דמיוני-אבל אני מאמין שאולי זה הפתח לשים סוף לשלטון של הפסיכי השיעי-זה עדין זה לא קל -אבל ניתן לביצוע בעזרת סעודים ועוד כל מיני מנדינות שיש להם מהלכים טאובים בלבנון -בהתחלה זה יהיה סמוי ולאט אט יצוף -בקשר לאיום שלנסראללה -לא להתרגש הוא עוד זוכר היטב את הדאחייה-עד כמה שידוע לי יש לו וילה בבונקר

  • פבר 19, 2018 @ 15:55 at 15:55
    Permalink

    איפה כל הפסימיסטים, הצבועים, העוינים, והמבטלים? איפה אלה שרצו "להשאיר את הגז בים"? עוד עיסקת ענק מזרח תיכונית לגז הישראלי. חברות דלק ונובל אנרג'י חתמו היום על הסכם לאספקת גז למצרים בשווי 15 מליארד$, החל מהשנה הבאה, שנה בה יתחיל מאגר לוויתן לפעול, לאחר עיכובים מכוונים של עשור
    יש לכם כובע? תוכלו אותו…

  • פבר 20, 2018 @ 16:51 at 16:51
    Permalink

    המאבק אינו רק על מקורות האנרגיה אלא גם ובעיקר על תוואי צינורות ההולכה. פוטין מנסה ליצור מסדרון יבשתי בטוח להנחת צנרת שתוליך גז מהים הכספי (אזרבייגאן והקפקז) דרך עיראק, סוריה, טורקיה והבלקן לאירופה, ותאסוף בדרך את כל המקורות המזרח תיכוניים שיהיו בבעלות רוסיה או לפחות תחת השפעה רוסית. בצורה כזו הרוסים יחזיקו גם את המקורות וגם את מערכת ההולכה ולמעשה ישלטו בתימחור ובאספקה באופן שייתן להם כח והשפעה אדירים, מצד האספקה, מדינות אירופה יהיו תלויות בהם ומי שיעיז להיתחצף לא יקבל גז (ראה אוקראינה). מצד ההולכה, כל המדינות שבבעלותן יש מקורות (איראן, אזרבייגן והקפקז, עיראק, סוריה לבנון, ישראל, מצרים, לוב ועוד) ייצטרכו לנשק לפוטין את התחת בשביל לקבל רשות להתחבר להזרים גז לצנרת הרוסית למכירה באירופה.
    האמריקאים מודעים היטב לתוכנית זו אבל הדבר היחידי שיכול להתחרות ולסכל זאת הוא יוזמה מקבילה של מדינות המפרץ להנחת צינורות שיזרימו מהמיפרץ (אולי כולל קטאר ואולי לא) ויאספו מישראל, מצריים, קפריסין ולוב, בשלב ראשון להזרמה במיכליות ממסופים על חוף הים התיכון ליוון ו/או איטליה, ובשלב שני להנחת צינור תת ימי.
    כל זה יושלם בטווח של 20 שנה אבל המאבק על היסודות מתנהל עכשיו כאשר חלק חשוב מן היסודות זה יצירת בריתות יציבות עם משטרים שיש להם היכולת להגן על שטחים שביחד יאפשרו יצירת תוואי בטוח ומוגן להנחת צינורות. בלעדי זה לא ניתן יהיה לגייס את ההשקעה הנדרשת כ אף אחד לא יסכן את המליארדים להניח צינור במקום שמחר מחרתיים יפוצצו לו את השיבר.

Comments are closed.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות