הסתערות טהרן על בגדאד ונאג'ף, נועדה להציב טילים איראנים ושל חיזבאללה על הגבולות המזרחיים של ישראל, ירדן, וסעודיה

מלך ירדן עבדאללה טלפן ביום ד' 5.1, אחוז חרדה לראש הממשלה בנימין נתניהו. ברבת עמון פורסם כי עבדאללה הזהיר את נתניהו מפני הקיפאון השורר במו''מ המדיני בין ישראל והפלסטינים, אולם המקורות של תיקדבקה מדווחים כי נושא זה היה שולי. עיקר השיחה נסבה על המצב בעיראק. עבדאללה רצה לדעת מה ירושלים ורבת עמון עומדות לעשות מול ההשתלטות ההולכת ומעמיקה לא רק של איראן, אלא גם של חיזבאללה, על עיראק, כאשר מנגד מפגין ממשל באראק אובמה שיתוק מוחלט בנושא. 'קודם איראן סגרה עליכם בטילים שלה מצפון ומדרום', אמר המלך הירדני לנתניהו, 'עכשיו איראן וחיזבאללה סוגרים עליכם ועלינו ממזרח, והאמריקנים שותקים ואינם עושים דבר'.
הרבה תשובות מעשיות לא היו לנתניהו, מלבד לחזור ולהתחייב לפני המלך כי ישראל, צה''ל, ושירותי המודיעין הישראליים ערבים לביטחונו ולביטחונה של הממלכה האשמית, כפי שהיה ב-60 השנים האחרונות.
אולם גם נתניהו, כמו מלך ירדן עבדאללה, המתאים את מדיניותה הצבאית והאסטרטגית של ישראל למדיניות של ממשל אובמה, ידע כי דברי ההרגעה שלו אינם יכולים לכסות על המפולת האסטרטגית האמריקנית-ישראלית-ירדנית-סעודית, שהתרחשה ביום ד' 5.1 בעיראק.
זה לא היה מקרה כאשר באותו יום הגיעו לשתי הבירות העיקריות, הבירה הרשמית האדמיניסטרטיבית בגדאד, והבירה הדתית השיעית נאג'ף, שני אישים איראניים ועיראקים שיעים בכירים.
לבגדאד הגיע שר החוץ האיראני עלי אכבר סלאהי, ואילו לנאג'ף הגיע המנהיג הדתי השיעי העיראקי, האנטי-אמריקני, ובעל בריתה של חיזבאללה, המבלה את רוב זמנו באיראן, מוקטעדה סאדר.
זו הייתה הפגנה ואיתות ברורים של טהרן, כי בעוד היא שולטת באמצעות ממשלת נורי אל מליקי בבגדאד פוליטית, כך היא גם שולטת עתה באמצעותו של איש הדת מוקטעדה סדאר, גם במרכז הכוח הדתי של עיראק, נאג'ף.
בכך הפגינו האייטולות האיראניים ביום ד' כי הם מסוגלים להקים בעיראק, למרות נוכחותם עדיין של 50.000 חיילים אמריקנים בה, את אותו מבנה שלטוני הקיים באיראן. כפי שכיום קיימים שני מרכזי כוח באיראן, טהרן וקום. כך מעתה יהיו בעיראק שני מרכזי כוח מקבילים, בגדאד, ונאג'ף.
יתרה מזאת, בנקטם בצעד זה, הפגינו האיראניים כי מעתה גם ארגון חיזבאללה בלבנון הפך להיות שחקן ראשי בעיראק.
מאחר וקצינים ומדריכים צבאיים של חיזבאללה, לצד קצינים איראנים, הם שמאמנים ומפקדים על המליציה הצבאית השיעית, צבא המהדי, העומדת לרשותו של מוקטעדה סאדר, והקשר האישי בין מוקטדעה סאדר וחסן נסראללה, הוא הדוק ביותר בימים אלה יותר מתמיד, הרי מה שהתרחש ביום ד' בבגדאד, ובייחוד בנאג'ף, מצביע על כך שבעיראק נוצרה נקודת מפגש טריטוריאלית- אסטרטגית בין שני המנהיגים הרדיקלים ביותר של השיעים במזרח התיכון. התפתחות זו לא רק שמזעזעת את הביטחון העצמי של מלך ירדן עבדאללה ואת היציבות בממלכתו, היא גם מעבירה צמרמורת אצל ראשי בית המלוכה הסעודי הרואים את איראן וחיזבאללה נערכות מול קו הגבול המזרחי שלה עם עיראק.
מאחר וכל האירועים האלה מתרחשים בתקופה בה שנשארו 11 חודשים בלבד ליציאתו של החייל האמריקני האחרון מעיראק, וגם זה איננו מקרה שוושינגטון ובגדאד אף פעם לא דנו ביניהם בשאלה האם הנסיגה האמריקנית תהייה באמת מוחלטת, או שבעיראק יישארו כמה עשרות אלפי חיילים אמריקנים, הרי שטהרן, מוקטעדה סאדר, חסן נסראללה, וראש ממשלת עיראק נורי אל מליקי כבר סיפקו בעצמם ביום ד', במקום וושינגטון, את התשובה מה יקרה עם החיילים האמריקנים הנמצאים בעיראק בסוף 2011?
הם יתפנו ממנה עד אחרון החיילים, ואת מקומם ואת בסיסיהם יתפסו הכוחות השיעיים העיראקיים, המליציות הצבאיות השיעיות המנוהלת וממומנות על ידי גדודי אל קודס של משמרות המהפכה האיראניים, וכוחות של חיזבאללה אשר יועברו לשם מבצע זה, הנמצא כבר בשלבי הכנה, לעיראק מלבנון.

המשמעות הצבאית האסטרטגית של מהלכים צפויים כאלה בחודשים הקרובים, היא לא רק מתן ניצחון מדיני וצבאי גדול בידי איראן כבר בשבוע הראשון של 2011, אלא גם מהפך אסטרטגי במעמדו של חיזבאללה. ד עתה היה כוחו הצבאי נמצא בתוך צבת בין סוריה בצפון, וישראל בדרום, כאשר גבו מופנה לים התיכון, ואילו עתה הועמד לרשות חיזבאללה עומק ועורף אסטרטגי מזרחי-מעיראק.
בעוד 11 חודש כאשר הכוחות האמריקנים ייפנו כליל עיראק, יחל תהליך התפרסות הטילים האיראניים, והטילים של חיזבאללה מעתה גם בבסיסים העיראקיים, והבסיסים הצבאיים לשעבר האמריקנים שיפונו, כאשר עתה הם מכוונים לא רק נגד ישראל, אלא גם נגד ירדן, וערב הסעודית.
 

Print Friendly, PDF & Email