העימות אובמה-נתניהו. הציב את נתניהו בפני ההכרעה הסופית: מתי לתקוף את איראן?

לאחר יום  ולילה רצופים בהתנגשויות מילוליות ואישיות, כולל כאלה שעוד הוחלפו ביום ד' 12.9 לפנות בוקר, בין נשיא ארה''ב באראק אובמה וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לא נותר לנתניהו אלא לקבל את ההחלטה המבצעית המכריעה בחייו הפוליטיים, ולא פחות בתולדותיה של ישראל-קרי מתי לתקוף את התוכנית הגרעינית של איראן. 
לא רק לנתניהו, אלא לכל  אמריקני, ישראלי ואיראני ברור, לאחר הסערה המגנטית שהתחוללה השבוע בין וושינגטון וירושלים, כי אובמה איננו רוצה, ובוודאי גם בעתיד לא ירצה לתקוף את איראן.
תמיד יימצא התירוץ התורן, מדוע ארה''ב צריכה למנוע תקיפה על איראן דווקא ברגע זה או אחר. כך היה בתקופת הנשיא גורג בוש ב-2007, כך היה בשנה הראשונה לנשיאותו של אובמה ה-2009, כך הוא המצב בספטמבר 2012.
יתכן כי נתניהו ידע תמיד ב-3 וחצי השנים האחרונות של ממשל אובמה כי זהו המצב, והוא לא ישתנה. ויתכן מאוד בעיקר בהשפעתו של שר הביטחון אהוד ברק, נתניהו עדיין האמין, כי אפשר יהיה לסגור 'איזה דיל (עם האמריקנים) בחדרי חדרים'.
זו הייתה טעות אסטרטגית חמורה שאכלה וממשיכה לכרסם בכוח ההתרעה הישראלי, אחד מכלי הנשק הסודיים של צה''ל.
אולם ביום ד' 12.9, ß
נתניהו איננו לבד, כפי שהדברים מוצגים בישראל.
הוא מצטרף לשורה של מנהיגים מזרח תיכוניים, אשר במוקדם ובמאוחר הבינו בחודשים האחרונים, כי הנשיא אובמה לא יזוז אפילו אינץ' אחד מעמדתו, למנוע כל פעולה במזרח התיכון, שתפריע לו במערכת הבחירות לנשיאות ארה''ב.
מנהיג מזרח תיכוני אחר שעבר בימים האחרונים, את מה שנתניהו עובר, הוא ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן.
טורקיה לא פעלה עד עכשיו בסוריה, לא משום שהאינטרסים הלאומיים שלה מצויים בסכנה הולכת וגוברת, אלא משום שאובמה מתנגד לכך.
כתוצאה מהשיתוק שאחז בארדואן, עומדת טורקיה בפני סכנה של נשק כימי סורי, גל הולך ומתגבר של  פעולות טרור כורדי קטלניות שנתמכות על ידי טהרן ודמשק, וזרם של מאות אלפי פליטים סוריים שצריך לקלוט ולהאכיל אותם. בגלל מדינות השיתוק ואי המעורבות של אובמה, טורקיה משותקת.
אותם מצבים קיימים בירדן ובלבנון, שם מבחינות רבות המצב הרבה יותר גרוע, ועומד בפני התפוצצות אשר ללא ספק תערער את יציבותם של המשטרים בעמן ובביירות.
מצבים אלה גם מסוכנים עבור ישראל, והם יכולים להתפשט במהירות רבה, יותר מאשר הרבה ישראלים מעריכים, כשהם מתפתחים למלחמה אזורית.
אנשי אובמה תמיד טענו, בחשאי ובגלוי, כי אחת המטרות שלהם בסוריה היא לשבור את הציר טהרן-דמשק-וחיזבאללה. במציאות בגלל מדיניותם,  עומדות ישראל וטורקיה  ערב התנגשות צבאית עם גוש זה.
ערב ראש השנה החדשה המתקרב, יודע בנימין נתניהו, כי לא רק שאין לו לחכות יותר ל'תיאומים והבנות' עם אובמה, משום שאלה אף פעם לא תגענה. גרוע מזה: אירועי הלילה ביום ג', ולפנות בוקר ביום ד' 12.9, הצביעו על כך, כי אם נתניהו יידחה את המתקפה הישראלית על איראן, ואובמה ייבחר לכהונה שנייה לנשיאות ב-6 לנובמבר, המתקפה האמריקנית על ישראל שמטרתה למנוע התקפה ישראלית  על תוכנית הגרעין האיראנית, רק תתעצם. במילים אחרות, טהרן תזכה בעוד שנה ומצה לפחות, עד תחילת 2014, לפתח את הנשק הגרעיני שלה.