העכבר ששאג. איך הצליח נפתלי בנט למנוע מנתניהו להקים ממשלה כאשר עומדים לרשותו רק 7 חברי כנסת?

ב-2019 בבחירות לכנסת מפלגת 'ימינה' בראשותם של נפתלי בנט ואילת שקד, לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה ונשארה מחוץ לכנסת.  
כעבור שנתיים בבחירות ב-2021 הצליחו השניים להחזיר את מפלגתם לכנסת שהיא מקבלת 7 מקומות.
בקונסטלציה הפוליטית שנוצרה בבחירות התברר, כי דווקא המפלגות הגדולות- 'הליכוד' ו'יש עתיד' אינן מסוגלות להרכיב ממשלה, וכי המפתח לכך מצוי בידי שתי מפלגות קטנות 'ימינה 'ורע"ם.
ואז החל העכבר הקטן לשאוג.
'אני הולך להקים ממשלת אחדות לאומית', שאג בנט ותופף באגרופיו על חזהו המנופח.
והתכסיס הישן של העכבר ששאג  The Mouse That Roared, משנות החמישים של המאה הקודמת, עבד.
לא בנימין נתניהו מנהיג 'הליכוד', ולא יאיר לפיד מנהיג 'יש עתיד', ולא כל הפוליטיקאים בעלי הניסיון של גוש השינוי, השכילו לחסום/למצוא פתרון לעכבר נפתלי בנט שממשיך מאז לשאוג.
'העכבר ששאג' היא סידרת ספרים סאטיריים שהחלה להתפרסם ב-1955 בשיאה של המלחמה הקרה  אודות המתרחש בדוכסות דמיונית הנמצאת  בלב אירופה בשם 'הדוכסות של פאנוויק הגדולה' the Duchy of Grand Fenwick המנצחת בכל התמודדות את מעצמות העל.
עד מהרה הפכו הספרים, שנכתבו על ידי הסופר האמריקני-אירי לאונרד ויברליי Leonard Wibberley, לסאטירה הנוקבת ביותר על הפוליטיקאים.
הדוכסות הזעירה מכריזה מלחמה על ארצות הברית ומנצחת אותה.
במרכז הסדרה הספרים: 'היזהרו מפני העכבר' Beware of the Mouse. 'העכבר על הירח' The Mouse on the Moon,  'העכבר בוול סטרייט' The Mouse on Wall Street, ו'העכבר שהציל את המערב' The Mouse That Saved the West.
איך קרה שביום ג' 4.5 הצליחו הזוג נפתלי בנט ואיילת שקד להכריח את נתניהו להחזיר את המנדט להרכבת ממשלה לנשיא, זה סיפור שהוגדר בתקשורת שנעמדה מאחוריהם 'כמלחמת מוחות'. אולם למעשה הייתה זו מערכה מתוכננת היטב שנועדה לנצל את תוצאות הבחירות כדי להביא את נפתלי בנט לראשות הממשלה, ואת אילת השקד למשרד המשפטים.
כל אחד מהשניים שיחק את המשחק בו הם הוצגו כשני קטבים פוליטיים אחד מרכזי, ואחד ימני, שאינם מתאימים אחד לשני, אבל בסופו של דבר הם תמיד הולכים ביחד. סוג של נישואי נוחות.
כל פעם במשך 28 הימים שהיו לנתניהו להרכיב את הממשלה, הופיע בנט מתוך מחילה חדשה בלתי נודעת ושאג מסר חדש, כאשר הוא מעמיד פנים כי המסר החדש תואם את המסרים הקודמים שלו, למרות שהיה ברור כי מדובר במסרים סותרים.
השיא היה כמובן בתחילת השבוע והיה מורכב משני מהלכים:
הדלפה מתוכננת היטב של הקלטה מדברי הדוכסית אילת שקד, בה הגדירה את בני הזוג נתניהו כ'דיקטטורים' ש'אי אפשר להזיז אותם'. הדלפה זו חתמה לבסוף את האפשרות שבנט יחבור לגוש הימין בראשות נתניהו.
המהלך השני היה המשפט המפורסם של בנט, כי 'אני לא ביקשתי מנתניהו את ראשות הממשלה, אני ביקשתי ממשלה'. משפט זה, שחוזר ומוקרן בכל הזדמנות בכל ערוצי הטלוויזיה, הוא אולי אחד השיאים המיתממים והצבועים ביותר בפוליטיקה הישראלית.
טועה בצלאל סמוטריץ', יו"ר הבית היהודי, שביום ד' 4.4 פרסם הודעה, בניסיון  לדחות מעליו את האשמה כי בגללו הימין איבד את השלטון ובה אמר: 'שום דבר עוד לא נסגר'. סמוטריץ' כתב: 'אחיי למחנה הלאומי, תרימו את הראש! אנחנו עוד רחוקים מלהפסיד בקרב הזה, ובעזרת השם עוד נצליח גם בו. מה שחשוב זה שמה שלא יהיה – נישאר חזקים, מאוחדים, זקופי קומה ובטוחים בצדקת דרכנו, ובעזרת השם במערכה הכללית ודאי ננצח. כי האמת איתנו ובסוף האמת מנצחת'.
עד כדי כך האיש נאיבי שהוא מאמין כי בפוליטיקה 'האמת מנצחת'?
אבל כל זה כבר שייך לעבר.
עכשיו אנו נכנסים לשלב השני של המערכה בו העכבר ששאג-בנט הצליח להפיל את ראש הממשלה נתניהו, ועכשיו הוא צריך להפיל את לפיד, כדי שהנשיא ראובן ריבלין ימסור לידיו את תפקיד הרכבת הממשלה. הצעד הראשון לקראת השגת מטרה זו כבר נעשה ביום שלישי 4.4. כאשר בנט הודיע, כי הוא ימליץ בפני הנשיא על עצמו להיות זה שיקבל לידיו את המנדט.
העכבר ממשיך לשאוג ולנצח.
ועוד הערה: אל תהיו בטוחים כי בנט ושקד יתמכו באמת בבחירה ישירה של ראש ממשלה.   

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות