העלייה בירי הטילים באה במקביל להתקדמות בשיחות עם החמס.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: בלילה, מטח כבד של 7 טילי קסאם על שדרות. טיל אחד התפוצץ בשוק הישן בעיר. יש 3 פצועים קל ולפחות 16 נפגעי חרדה. במשך יום ד' (26.3) נורו לעבר ישראל 16 טילי קסאם, אחד מהם נורה לעבר דרום אשקלון. כמה טילים התפוצצו בקיבוצים. נגרם נזק לכמה בתים. ההערכה בצה"ל היא כי החמס מעביר בימים האחרונים טילים לג'יהאד האיסלמי כדי שיגביר את הירי לקראת בואה של שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס, במוצאי שבת לישראל.
ירי הטילים הזה הוא רקע למצגות השווא של ממשלת ישראל, הבולטות מול המציאות האמיתית בשטח.
אין שום התקדמות במו"מ עם הפלסטינים באף אחת מהנושאים הנידונים, מלבד הסכמה בכמה נקודות הקשורות לחלוקת המים. אין התקדמות באימון הכוחות הפלסטינים. לעומת זאת, כפי שיש עלייה בירי הטילים, כך יש התקדמות בשיחות עם החמס.
ראש הממשלה אהוד אולמרט, שרת החוץ ציפי ליבני, ושר הביטחון אהוד ברק, מסתירים את המו"מ שארצות הברית וישראל מנהלות עם מצרים עם החמס. ביום ד' 26.3 הגיעה מדיניות הטעייה זו לשיא בדבריהם של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, ושרת החוץ ציפי ליבני.
ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר לכתבים זרים: אנחנו נחושים להמשיך במשא ומתן עם הפלסטינים עד להשגת הסכם. איננו מדברים עם חמס ולא נדבר אתו.
שרת החוץ ציפי ליבני: 'המלחמה בטרור בעזה הכרחית להמשך התקדמות המשא ומתן עם הפלסטינים'. אולם המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי לא רק שישראל הפסיקה את התקפותיה על מטרות טרור בעזה כבר 3 שבועות מאז 3 במרס, למרות שירי הטילים המרגמות נמשך, אלא שהיא מנהלת מו"מ אינטנסיבי עקיף עם החמס באמצעות ארצות הברית ומצרים, על תנאיה של הפסקת אש, לתקופה של בין שנה לשנתיים, שבמסגרתה ישראל תתחייב שלא לתקוף מטרות טרור ברצועה. מקורות בוושינגטון אומרים, כי אם השיחות תסתיימנה הצלחה, הדבר יהווה הכרה לא ישירה אמריקנית בשלטון החמס ברצועה.
במילים אחרות, שר החוץ ציפי ליבני, מדברת על מלחמה שהופסקה על ידי ישראל בשטח, ועל הכרה ישראלית לא ישירה בחמס. הטעייה לא פחות חמורה של הצגת הדברים על ידי שרת החוץ היא חיבור המצב בעזה עם 'התקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים'. המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי מלבד פגישות טכניות שנערכות ביו הצוותים הישראלים והפלסטינים, לא נערכים שום דיונים ממשיים בשום נושא, מאחר ועד כה לא הושגה שום הסכמה בשום נושא או נקודה, מלבד הסכמה חלקית לגבי כמה נושאים הקשורים בחלוקת המים. במילים אחרות, לא מדובר במו"מ, אלא בדו-שיח של חרשים בו צד אחד מתעלם מעמדותיו של הצד השני.
אותם הדברים אמורים לגבי שר הביטחון ברק 'שלפתע' גילה השבוע כי אפשר לקחת את 600 השוטרים הפלסטינים המתאמנים בירדן, ולהציבם בג'נין, אם כי הודה שהדבר כרוך בסיכונים מחושבים. גורמים במערכת הביטחון שמיהרו ביום ד' לתמוך בדבריו של ברק אמרו, כי הצבתם של השוטרים הפלסטינים בערים המרכזיות בגדה, כמו שכם וטול כרם, נחלה עד כה 'הצלחה חלקית'.
במקרה, ושלא בטובתו, פרסם בשבת 15.3 'הוושינגטון פוסט', תחקיר שנערך על ידי כתבים בכירים של העיתון במחנה אימונים של הכוחות המיוחדים הירדניים במועקאר Muwaqqar.
התחקיר הראה מדוע ברק השתמש במושג 'סיכונים מחושבים'.
שני הכתבים מתארים מצב עגום ביותר של 600 אנשי הביטחון הלאומי הפלסטיני NSF, המאומנים על ידי מדריכים אמריקנים וירדניים, כאשר אין להם לא נשק, לא כלים מתאימים, ולא התקציבים הדרושים כדי לאמן אותם למשימתם. כתבי 'הוושינגטון פוסט' מצאו כי בלית ברירה נאלצו המדריכים לקנות מכספם מציתי סיגריות דמויי אקדחים, כדי שהמתאמנים יאחזו בדבר מה שהוא דומה לנשק אמיתי. לכוח הפלסטיני המתאמן, אין מכוניות, אין מכשירי קשר פשוטים, ואין אפילו ציוד לפיזור הפגנות. מדריכים אמריקנים אמרו, כי כל ההבטחות של ממשלת ארצות הברית לשלוח ציוד הדרוש לאימונים, מלבד 8 מכוניות, לא התקיימו. המדריכים ציינו כי אנשי הביטחון הפלסטיני מתאמנים כבר 7 שבועות, וכי ניכר אצלם כבר הבדל בדרך וצורת פעולתם, אולם זו לא התוצאה אליה הם צריכים להגיע, כדי לקבל עליהם משימות ביטחון.
המקורות הצבאיים של תיק דבקה מציינים, כי להעביר כוח ברמה ויכולת כזו לג'נין, שם נמצאים מאות אנשי טרור חמושים היטב, זה בהחלט יותר מאשר 'סיכון מחושב'. הסיכון העיקרי הוא כי הכוח שיוצב בג'נין יצטרף בסופו של דבר למליציות הטרור השונות.
אותם הדברים אמורים גם לגבי השיחות שמנהלים ראש הממשלה אהוד אולמרט, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. גם בשיחות אלה אין שום התקדמות לקראת הסכמה באף אחת מהנקודות שנידונות.

Print Friendly, PDF & Email