הערכה מודיעינית: איראן נערכת לתקוף מטרות אמריקניות וישראליות בסביבות ה-11 לפברואר-יום ההפיכה השיעית באיראן

כאשר הפנטגון מפרסם ביום שני 6.1, העתק של מכתב שנשלח לממשלת עיראק, לפיו בימים ובשבועות הקרובים תהייה תנועה ערה של מסוקים אמריקנים מעל 'האזור הירוק' בבגדאד  בגלל הזזת כוחותthe US-led task force was preparing for “onward movement”, דבר שהתפרש מיד בכמה בירות מערביות ובבגדאד כנכונות אמריקנית להסיג את כוחותיה מעיראק, וכמה שעות לאחר מכן שר ההגנה האמריקני מארק אספר נאלץ לומר ' שאין שום החלטה (אמריקנית) לצאת מעיראק-נקודה!' There has been no decision to leave Iraq. Period, הדבר לא מראה על בלבול בדרגים הפוליטיים והצבאיים האמריקנים, כפי שכמה גורמים במערב מיהרו לומר, אלא על הלחצים האדירים המופעלים על הנשיא דונלד טראמפ גם בתוך ארצות הברית וגם בארצות המערב, כדי שייעשה את הכול וימנע מפתיחת מלחמה חדשה במזרח התיכון, בה ארצות הברית תהייה מעורבת.
ראש המטות המזוינים האמריקנים הגנרל מארק מיילי Gen. Mark Milley, נאלץ לומר, כי מדובר בשגיאה ובטיוטה שהתייחסה להזזת הכוחות'. It was a mistake, an honest mistake, a draft unsigned letter, because we are moving forces around.

הבעיה העיקרית עם לחצים אלה היא שהם איחרו את המועד.
ארצות הברית חיסלה את הגנרל קאסם סוליימני, וכל יום ושעה שעוברים מאז טהרן חוזרת ומבהירה שהיא תנקום את החיסול.
את שתי העובדות האלה אי אפשר כבר לשנות.

בשטח, לא רק שאין אפילו סימן קל אחד שיעיד, כי יש האטה בהכנות הצבאיות המקיפות ששני הצדדים עושים לקראת התנגשות כזו, להיפך: הולכים ומתרבים הסימנים, כי צבא ארצות הברית נערך בחלקים של המזרח התיכון והאוקיינוס ההודי לקראתה.
ביום שני החל חיל האוויר האמריקני מעביר מפציצים מדגם B-52 לאיי דייגו גרסייה Diego Garcia, פעולה שתאפשר לו להגיב מיד בהפצצות כבדות על 52 המטרות בתוך איראן שהנשיא טראמפ כבר הודיע שיותקפו באם איראן, או בעלי בריתה-המיליציות השיעיות הפזורות במזרח התיכון, יתקפו מטרות אמריקניות.
איראן מצידה פרסה את הטילים הבליסטיים שלה לטווח בינוני, אבל עדיין לא את הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח שלה, והציבה אותם כשהם מוכנים לשיגור.

המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי הערכה המודיעינית גם במערב וגם בישראל, נכון ליום שלישי 7.1, היא כי האיראנים שנערכים ביסודיות רבה להסלמה בהתנגשות הצבאית עם ארצות הברית ינסו במשך שלושת השבועות הבאים לבצע כמה פעולות גישוש, כאשר הכוונה שלהם היא להנחית מכה על בסיסים או/ו מטרות אמריקניות בשבוע הראשון של חודש פברואר.
הסיבה העיקרית לכך היא שב-11 לפברואר חוגגים באיראן את יום השנה למהפכה השיעית והצמרת האיראנית מתכננת כי תקיפה איראנית כזו תתבצע סביב תאריך זה.

זו הסיבה בגללה רואים בכמה בירות במערב בשלושת השבועות הבאים  מרווח זמן מתאים/הזדמנות בלתי חוזרת לעשות הכול כדי למנוע התנגשות כזו, בעוד שבוושינגטון וטהרן רואים בתקופה זו תקופת זמן מתאימה לסיים את ההכנות לקראתה.

לאחר ישיבת הקבינט-מדיני ביטחוני הישראלי ביום שני 6.1, שכולה הוקדשה לדיון באפשרויות המלחמה עם איראן, וההודעה שפורסמה לאחר מכן, לפיה חוגים צבאיים ישראליים מעריכים כי התנגשות אמריקנית-איראנית כזו לא תביא למעורבות ישראלית בה, מאחר ואין לה יד בחיסולו של קאסם סוליימני, היא הודעה סתמית שנועדה להרגיע את העצבים הישראליים.

עצם העובדה, כי מנהיג החמאס איסמעיל הנייה הרשה לעצמו להופיע בראש משלחת גדולה של החמאס בטקסי ההלוויה שנערכים לסולימני באיראן, ובכך הפר הבטחה מצידו והחמאס, לארצות הברית, מצרים וישראל, כי אם יותר לו לצאת מהרצועה הוא לא ייסע לטהרן, מראה מה שוות הבטחותיו של החמאס ועל איזה בסיס רעוע  גם הדרגים המדיניים וגם הדרגים הצבאיים בונים את תוכניותיהם להסדר ברצועה.

במזרח התיכון ישנם כ-280,000 נושאי נשק המשתייכים למיליציות השיעיות הקשורות עם איראן.  מתוכם כ-100,000 משתייכים לשלושה כוחות של מליציות החונות על גבולות ישראל. חיזבאללה-65,000 נושאי נשק, החמאס 20,000 איש, והג'יהאד האיסלמי 8,000 לוחמים.  
קשה מאוד לראות, כיצד כוחות אלה אינם לוקחים חלק בתכנון ובפעולות הצבאיות האיראניות שיבואו כנקמה על חיסולו של קאסם סוליימני.