הערכת המודיעין הישראלי: איראן יכולה לבצע את פריצת הסף הגרעיני ולהתחיל לייצר נשק גרעיני תוך 3 עד 4 חודשים. מי ומה יכולים לעצור אותה?

ישראל שולחת בשבוע הבא את קודקוד הצמרת של המשולש הצבאי-ביטחוני-מודיעיני שלה לוושינגטון במטרה לנסות ולהשפיע ואולי להאט את דהירת ממשל הנשיא ג'ו ביידן לקראת חתימה על הסכם עם איראן.
לוושינגטון יצאו ראש המוסד יוסי כהן, הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, וראש המועצה הלאומית לביטחון מאיר בן שבת. השלושה לא יופיעו בוושינגטון כמשלחת אחת. כל אחד מאנשי המשלחת הישראלית מהמגיעים לבירה האמריקנית יקיים ערוץ שיחות נפרד משלו, עם הקהילה הצבאית, המודיעינית, ואנשי המועצה הלאומית לביטחון האמריקניים.
בניגוד להתנגשות שהתחוללה לפני שש שנים ב-2015, ישראל איננה מציבה את עצמה בראש המתנגדים להסכם בין וושינגטון וטהרן, כפי שהיה בתקופת הנשיא אובמה, והיא רק מנסה להכניס שינויים בהסכם המתגבש שלדעתה יענו על כמה מהסכנות/הדאגות הביטחוניות שלה.
השאלה היא, מה ישראל כוללת בשינויים או התוספות שהיא מבקשת שיוכנסו להסכם? והאם ממשל ביידן לא יראה בהם ניסיון לעכב, או לשנות את הנקודות העיקריות בהסכם, בצורה שאיראן לא תסכים לקבלן?
כדי למנוע התפתחות כזו ניסה הממשל, המסתיר חלק מפרטי המשא ומן עם איראן מישראל, להרגיע את ירושלים.
ביום שני 19.4, אמרה שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומס-גרינפילד Linda Thomas-Greenfield, כי ממשל ביידן יתמוך 'בישראל ובפעולותיה לענות על האיומים הנובעים מהתנהגותה התוקפנית של איראן', the Biden administration will support Israel as it works to counter the threats posed by Iran’s aggressive behavior.
דברים אלה נועדו לענות על אחת השאלות המטרידות את ישראל והיא קצב הורדת הסנקציות האמריקניות על איראן,  אחד הנושאים העומד במרכז הדיוניים המתנהלים בימים האלה בווינה בין נציגי המעצמות, כולל ארצות הברית, ואיראן.
מאחר ושחרור, או הזרמת כספים לטהרן, כפי שהתרחשו ב-2015, יאפשר לאיראן להרחיב את תמיכתה בחיזבאללה, במיליציות השיעיות העיראקיות, כולל אלה הפעולות בסוריה, ובהוטים בתימן.
נשיא איראן חסן רוחאני אמר, ביום ג' 20.4, 'כי המשא ומתן ( בווינה ), השיג בין 60 ל-70 אחוז התקדמות, ואם האמריקנים ינהגו ביושר אפשר להגיע לסיכומים בזמן קצר', negotiations have achieved 60-70 percent progress. If the Americans act honestly, we will reach a conclusion in little time.  
גם נציגים אמריקנים וגם אירופאיים המשתתפים בשיחות מיהרו לצנן התלהבות איראנית זו.  דובר הסטייט דפרטמנט נד פרייס Ned Price אמר בתגובה לדברי רוחאני: 'לא הייתה שום פריצת דרך ולפנינו עוד דרך ארוכה', There have been no breakthroughs and a long road ahead.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי כל חילופי הדברים האלה אינם נוגעים לישראל.
נשיא איראן רוחאני נשמע אופטימי מאחר והוא חייב במצב הקטסטרופלי בה ארצו נמצאת כתוצאה ממגפת הקורונה למצוא קרן אור חיובית אחת. ( הקישו כאן לקרוא את הידיעה של מקורות תיקדבקה על מצב הקורונה באיראן. ) ממשל ביידן מצידו, מעוניין ליצור את הרושם  כי המשא ומתן נמצא רק בשלביו הראשוניים, וכי ארצות הברית איננה ממהרת להעינות לדרישות האיראניים.
מה שכן מעניין את ישראל היא השאלה המרכזית: איך מונעים מאיראן להגיע בשלושת-ארבעת החודשים הקרובים לחצות את נקודת האל-חזור בפיתוח הגרעיני   breakout time, דבר שיאפשר לה לייצר פצצות גרעיניות?
מזווית הראייה של ישראל הדברים נראים כך: בזמן שהנשיא אובמה חתם על ההסכם ה- JCPOA עם איראן  ב-2015, אנשיו ראו בזה הישג, משום שלפי הערכת המודיעין האמריקני ההסכם יצר מצב בו איראן תצטרך לעוד שנה שלמה כדי להגיע לפריצת הדרך הגרעינית.
עברו שש שנים, ואותם גורמים מסכימים היום, כי איראן נמצאת רק במרחק של שלושה חודשים מהסף הגרעיני.
כלומר, למרות כל הסנקציות והדיבורים הרמים שארצות הברית לא תאפשר אף פעם לאיראן להחזיק בנשק גרעיני, ודיבורים הדומים לכך נשמעו גם מישראל, איראן צמצמה את הזמן הדרוש לה להגיע לנשק גרעיני בשני שליש.
מי יהיה ערב לכך כי איראן לא תמשיך באותה מדיניות של פיתוח גרעיני, ותוך שלושה או ארבעה חודשים,  ואולי אף פחות היא תתחיל לייצר נשק גרעיני?
 ( בתמונה בראש המאמר , חדר מתכת ענקי במתקן הצבאי האיראני בפרצ'ין Parchin military site, בו מבוצעים ניסויים בפיצוץ חומרי נפץ גרעיניים. התמונה לקוחה מהארכיון הגרעיני האיראני שסוכני המוסד הביאו מטהרן. )   
ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, והאלוף (במיל.) ומי שהיה סגן שר הביטחון בתקופת אהוד ברק, מתן ווילנאי פרסמו, ביום שלישי 20.4, מאמר בעיתון רב ההשפעה בוושינגטון 'פוריין פוליסי'  Foreign Policy, הקורא לישראל לתמוך במהלכים של הנשיא ביידן לחזור/להחיות את הסכם הגרעין עם איראן. על המאמר חתומים עוד 300 אנשי צבא וביטחון ישראליים בכירים.
כותרת המשנה  של המאמר אומרת: 'צמצום הזמן של היכולת האיראנית לחצות את הסף הגרעיני, והקמת מערך מעקב נמרץ ( אחר הפיתוח הגרעיני האיראני ), הם קדימויות דחופות', Reducing Iran’s breakout time and restoring robust monitoring are the most urgent priorities.
גם תמיר פרדו וגם מתן ווילנאי סבורים כי הזמן שנותר לאיראן לפרוץ את הסף הגרעיני הוא לא יותר משלושה-ארבעה חודשים.
המאמר לא נותן תשובה לשאלה מה יתרחש אם איראן תבצע את פריצת הסף הגרעיני?
התשובה היחידה שיש לממשל ביידן לשאלה זו היא: חזרה למשא ומתן.
קשה מאוד לראות כיצד הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, וראש המועצה לביטחון לאומי מאיר שבת, יכולים לשנות התפתחויות אלה.