הפוטש הפוליטי להפלת נתניהו באמצעות יעלון והחייל מחברון


( פעם שררו יחסים של כבוד הדדי ושיתוף פעולה בין נתניהו ויעלון.)
ריחות עזים של צביעות, פרובוקציה, ופוטש פוליטי, עולים בימים האחרונים מפרשת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון והחייל היורה מחברון.
צריך וחייבים להפריד בין שתי הפרשות.
פרשת ירי החייל במחבל השרוע פצוע על הכביש. ופרשת המאבק  הפוליטי שמנהלים משה יעלון, ובמידה יותר פחותה הרמטכ''ל רב אלוף גדי איזנקוט.
לגבי השאלה האם החייל היה צריך לירות או לא, והאם ירה בכוונה כדי להרוג מחבל, אין לתיקדבקה מה להוסיף, מלבד הדברים שכתב בתחילת הפרשה. (להלן הקישור). 
השאלה עברה כבר לפסים משפטיים.
בינתיים, מה שאנו שומעים מבתי המשפט הצבאיים הוא, שאף אחד מהשופטים, כולל בערכאה העליונה של משפט הצבאי לערעורים במטכ''ל, איננו רואה  את ההתרחשויות ואת מעשיו של החייל באותם מושגים בומבסטיים של 'ערכים ומוסריות' ששר הביטחון יעלון והרמטכ''ל איזנקוט מייחסים להם מהרגעים הראשונים של הפרשה.
נראה שהשופטים הם הרבה יותר קרי רוח מאלה הממונים עליהם. והם רואים כמה צדדים  אחרים לפרשה.
עתה צריך להפסיק להתווכח באם  החייל צודק, או יעלון ואיזנקוט צודקים. עתה צריך לחכות להחלטתם של השופטים.
אבל בינתיים הוויכוח גלש לפסים הפוליטיים, כאשר יעלון עצמו איננו זז מעמדתו, ובקשר שהוא עושה בין עתידו הפוליטי ובין מעשו של החייל, הוא מלבה את האש לא פחות מאחרים.
ביום ה' 7.4 התייחס יעלון לקמפיין המתנהל נגדו והקורא 'לחסל' אותו בפריימריז הבאים ב'ליכוד'.
'זה לא יעזור להם. אין לי כוונה להתקפל במאבק על דמותן של מדינת ישראל והחברה הישראלית. איאבק ואמשיך להיאבק על מדינת ישראל צודקת, שפויה ומוסרית. מדינה הנלחמת ביד ברזל ובנחישות בדורשי רעתה, אך מצד שני אינה מאבדת את ערכיה ואינה הופכת קהת חושים'. אמר יעלון.
במילים אחרות, יעלון מעריך שב'ליכוד' ובימין כולו, קמו גורמים הרוצים לחסלו פוליטית. 
אם לשפוט לפי החיבור שיעלון עצמו עושה, בין פרשת החייל היורה, וערכיה של מדינת ישראל, כפי שהוא רואה  אותם, מחנה 'מחסליו' החליט להפוך את פרשת החייל למנוע העיקרי להדחתו.
רושם זה התחזק בימים האחרונים, כאשר ברשתות החברתיות הופיעה תמונה אדומה ועליה תמונתו של יעלון כשהיא נתונה בתוך עיגול של מטרה, כמי שמיועד לחיסול.
איש איננו יודע מי פרסם את התמונה.
במדינה בה תמונות רבות משמשות כבר שנים רבות מאוד, עוד מלפני קום המדינה, קטליזאטור לעלילות חיסול פוליטיות ואישיות, צריך מאוד להיזהר מלייחס אותן לגורם זה או אחר, מבלי שלאיש יש עובדות חותכות ומוצקות.
החשד הזה מתחזק, כאשר ישנה כן הוכחה מוצקה לפיה כלי התקשרות הישראלים מנסים לעצב את דעת הציבור בהגישם רק צעד אחד של הפרשה. בעוד הצד השני יוק! לא  קיים!

מה הוא הצד האחר?
בימים האחרונים הולכת ונאספות העובדות שמול המחנה המכונה 'מחסליו של יעלון', הולך ומוקם מחנה של 'מדיחי נתניהו'.
כלומר, אלה שמשתמשים בפרשת החייל  היורה בחברון, כדי להפיל באמצעותה, ובעזרתו ובאמצעותו של יעלון, את ראש הממשלה בנימין נתניהו מהשלטון.
להלן הפרטים:
מתגבשת קבוצה של אנשי 'הליכוד' שמאסו בצורת שלטונו של נתניהו, והם מוכנים לפרוש 'מהליכוד' ולהקים מפלגה חדשה שתעמוד במרכז ממשלה חדשה בראשות משה יעלון.
ב-2005 היה זה אריאל שרון ז"ל שנקט צעד כזה. 11 שנה לאחר מכן ב-2016, יהיה זה משה (בוגי) יעלון שינקוט בצעד הפוליטי הזה.
הנוסחה היא פשוטה.  מיד עם פרישתו של יעלון כשלצידו חברי כנסת נוספים מ'הליכוד', תוגש הצעת אי אמון בממשלת נתניהו. הממשלה  תיפול, דבר יביא לעריכת בחירות כלליות חדשות, בהן תשתף מפלגת מרכז-ימין חדשה בראשותו של שר הביטחון.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי ההתארגנות לקראת מהלך כזה, כבר התקדמה כמה שלבים מעבר לרעיון מופשט. על כך יעידו 7 ההתפתחויות הבאות:

  • מטה החל כבר בתכנון הקמת המפלגה החדשה.
  • אנשי המטה מחפשים כבר אסטרטגיים ובוני תדמית, שייעצו למשה יעלון בדרכו הפוליטית החדשה.
  • נערכו כבר מגעים ראשונים בין ראשי מפלגות ופוליטיקאים בכירים לשעבר, ביניהם יאיר לפיד, משה כחלון, וגדעון סער, אשר הביעו נכונות לקחת חלק במהלך פוליטי כזה. גם כמה אנשי ביטחון בכירים לשעבר הביעו נכונות כזו.
  • נכון, שר הביטחון יעלון אף פעם לא נתן את הסכמתו לנקוט מהלכים כאלה, אבל יעלון נפגש באחרונה בתכיפות הולכת וגדלה עם אישים וגורמים שונים המנסים לשכנע אותו ללכת בדרך פוליטית זו.
    אם היה מסרב להיפגש אתם ולשמוע את דבריהם, אפשר וצריך היה להבין כי מי שמנסה לדחוף רעיון זה איננו מצליח להניע את יעלון לתמוך בו. אבל מרגע שיעלון נפגש עם גורמים אלה ומקשיב להם, אפשר וצריך להניח כי הוא לא דוחה אפשרות זו על הסף.
  • במילים אחרות, כל הוויכוח הציבורי הזה, בו מוצגים אלה המתנגדים לדעותיו של שר הביטחון בפרשת החייל 'כימנים קיצוניים ריאקציונרים' ו'כראשי כנופיות', ואלה שתומכים בו  מוצגים כצדיקים האחרונים  הנאבקים בשארית כוחותיהם להגן על עריכה של מדינת ישראל וצה''ל, הוא הצעד התעמולתי הראשון של המפלגה החדשה בראשותו יעלון.
  • צריך להיות נאיבי, כדי לא להבין שמי שהעביר למשטרת ישראל את המסמכים נגד יושב ראש מפלגת העבודה יצחק הרצוג, ניסה לקבור פוליטית את הרצוג כדי שלא יצטרף לממשלת נתניהו. הצטרפות הרצוג לממשלה תקנה לממשלת נתניהו רוב גם ללא יעלון, ותטרפד את המהלך להקמת ממשלה חדשה.
  • לא צריך להיות קשה להבין, כי המערכות הציבוריות שנפתחו לפתע פתאום, לגבי שיתופן של נשים יהודיות וערביות במחלקות היולדות  בבתי החולים, ומגורים נפרדים של סטודנטים יהודים וערבים בטכניון בחיפה, נועדו למשוך את זעמם ולשונם  של חברי כנסת ימניים, במטרה להוכיח ליעלון, כי עליו רק להקשיב לדבריהם כדי להיווכח שבאמת אין לו יותר מה לעשות ב'ליכוד' ובממשלת הימין.  

יכול מאוד להיות שבסופו של המהלך יעלון יחליט שלא לשמוע לעצתם של התומכים בהקמת המפלגה החדשה.
אבל זרעי ההסתה, הפרובוקציה, והפוטש הפוליטי, נגד בנימין נתניהו כבר נזרעו, עם יעלון או בלעדיו.  עם פרשת החייל היורה בחברון, או בלעדיה.  
 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות