הפוטש שנכשל פעמיים!
תיקדבקה: בכל מערכת הבחירות לכנסת ה-17 אמר מנהיג מפלגת `העבודה` עמיר פרץ כי הוא יעקור את השד העדתי משורשיו, אבל מאחורי משפט זה הוא תכנן והכין את הפוטש העדתי הדרמטי ביותר שעמד להתרחש אי פעם בתולדות מדינת ישראל. המטרה הייתה להביא בפעם הראשונה למינוי של ראש ממשלה יוצא צפון אפריקה.
המקורות של תיקדבקה מוסרים כי שלושה אישים פוליטיים עמדו במרכז ההכנות לפוטש פוליטי זה. עמיר פרץ עצמו. איתן כבל מזכיר מפלגת העבודה. וסילבן שלום מ`הליכוד` שר החוץ לשעבר.
חלוקת התפקידים בקווים גסים הייתה כזו: עמיר פרץ ימשיך את מערכת הבחירות ויעמיד פנים כאילו דבר אינו מתרחש בזירה הפוליטית מלבד הנושא חברתי-כלכלי. באותו זמן סילבן שלום, לא ישתתף במערכת הבחירות של `הליכוד`, ויקדיש את כל זמנו ומרצו לארגון הרקע של עליית עמיר פרץ לשלטון מיד לאחר הבחירות. במילים אחרות ינהל מגעים חשאיים עם אנשי מפלגות הימין, מאחורי גבו של בנימין נתניהו שיצטרכו ביום פקודה לתמוך בעמיר פרץ. התוצאה המידית של מצב זה הייתה כי אנשי המנגנונים של סילבן שלום עבדו במערכת הבחירות עבור עמיר פרץ, אבל לא עבור מפלגת `העבודה.`
סילבן שלום היה האיש אשר הבחין בתחילת חודש פברואר, כחודשיים לפני יום הבחירות, כי חולשתם של אהוד אולמרט ו`קדימה`, עליהם תיקדבקה דיווח, ייצרו מצב בו לעמיר פרץ יהיה גוש תומך של למעלה מ-62 חברי כנסת…בתנאי שהוא יהיה מוכן ללכת לקואליציה עם מפלגות הימין. הנימוקים להליכה כזו של פרץ עם הימין הסתמכו על שני עקרונות מרכזיים.
1. עמיר פרץ רצה להיפטר מחבורת האנשים שהביאו אותו לתפקיד יו"ר מפלגת `העבודה`. המדובר בח"כ יולי תמיר, עוזי ברעם, וחגי מרום, אף אחד מהם איננו יוצא צפון אפריקה. המטרה המשנית הייתה להיפטר או לנטרל את אופיר פז פינס, יצחק הרצוג ומתו וילנאי. במילים אחרות על עמיר פרץ הוטל התפקיד לבצע פוטש, הפיכת חצר, שתביא לכך כי כמעט כל הנהגת מפלגת `העבודה`, מלבד איתן כבל ופואד בן אליעזר, תמצא את עצמה מחוץ למשחק הפוליטי. מי שירצה להצטרף לעמיר פרץ לאחר שהפוטש יבוצע, יתקבל בברכה, אבל בעמדה נחותה. היחידה מבין האשכנזים בהנהגת המפלגה שהייתה בסוד הקשר ולקחה בו חלק פעיל, הייתה שלי ייחימוביץ`.
2. במקביל לפוטש של עמיר פרץ ב`עבודה`, הוטל על סילבן שלום לבצע את הפוטש `בליכוד`.
כאשר עמיר פרץ הוא המועמד לראשות הממשלה, היה על שלום לקחת את חברי הכנסת של `הליכוד` שנבחרו, ולהעביר אותם ואת תמיכתם למחנה של עמיר פרץ. ההנחה המבצעית הייתה שמאחר ובלי המכונה הארגונית של סילבן שלום `הליכוד` יתרסק, ואכן זה מה שקרה, בנימין נתניהו יתפטר וסילבן שלום יתפוס את מקומו, ואז מהלך הפוטש בשתי המפלגות יגיע לשיאו.
בתחילת מרס, חודש לפני הבחירות, הסיכויים נראו כל כך וורודים עד כי סילבן שלום גלגל בפגישות חשאיות עם עמיר פרץ ועם איתן כבל את הרעיון כי תהייה רוטציה בראשות הממשלה בינו ובין עמיר פרץ, כפי שהיה בשנות השמונים בין יצחק שמיר ושמעון פרס. צריך לציין, כי עמיר פרץ לא דחה את הרעיון הזה.
העובדה המדהימה היא שלא אהוד אולמרט וציפי ליבני, ואף אחד מראשי `קדימה` לא רק שלא ידעו דבר על התרחשויות אלה, אלא אפילו לא העלו על דעתם סצנריו כזה.
אפילו שועלים פוליטיים מנוסים כמו שמעון פרס וחיים רמון, השולט ביד רמה בחלקים גדולים של התקשורת הישראלית, לא העלו בדעתם כי המדובר במהלך פוליטי הנועד לחסל את מה שנקרא בז`רגון הפוליטי `כנופיית `העבודה` ב`קדימה`, כלומר אותם, ואת דליה איציק הנחשבת בעיני עמיר פרץ, פואד בן אליעזר, ואיתן כבל, כבוגדת בגרעין הקשה של יוצאי צפון אפריקה בפוליטיקה הישראלית. היחיד, שלא ידע את הפרטים המדויקים על המתרחש, אבל חשד בכיוון בו הדברים מתפתחים, היה דווקא בנימין נתניהו, וזו הסיבה העיקרית מדוע החליט לא להתפטר בליל הבחירות, למרות התרסקות `הליכוד` בראשותו.
פוטש צריך לבצע בהפתעה, באומץ לב, במהירות ובזריזות, אחרת הוא נכשל. בלילה ב-28.3, כאשר תוצאות הבחירות התפרסמו והתבררה גודל תבוסת `הליכוד`,היה סילבן שלום צריך להופיע בגני התערוכה בתל-אביב, ולהודיע כי עקב התבוסה על בנימין נתניהו לפרוש וכי מרגע זה הוא תופס את הנהגת `הליכוד` וקורא לכל החברים להצטרף אליו. כלומר להעמיד את נתניהו בפני עובדה. עובדה שהוא לא העז לעשות זאת. ברגע האחרון נרתע. השלב הראשון של הפוטש נכשל!
השלב השני של הפוטש, היה צריך להתחולל בשבוע שעבר, עוד לפני שנשיא המדינה יתחיל בהתייעצויות עם המפלגות על הקמת קואליציה, ולפני שאהוד אולמרט יתחיל בהרכבת ממשלתו. על עמיר פרץ הוטל להרים את סילבן מהקרשים אליהם הוא הפיל את עצמו, וללכת `ולהרים מהרצפה` את הרוב של למעלה מ-62 קולות שעדיין חיכה לו. כמו סילבן שלום, גם הוא ברגע האחרון נרתע, וכשל.
לכך היו שתי סיבות: כאשר החוג המצומצם שהביא את עמיר פרץ לצמרת מפלגת `העבודה` גילה את הקשר נגדו, הוא נעמד על רגליו האחוריות. עוזי ברעם נשלח אל הקו הראשון של כלי התקשורת וטבע את המושג `קואליציה שלא כדרך הטבע.` התקשרות כדרכה בלעה את הפיתיון עד הסוף ו`מזועזעת` כולה מיחסים ש`לא בדרך הטבע`, הפנתה את כל מכבש הלחצים מבנימין נתניהו אל עמיר פרץ שנבהל ברגע המכריע.
זו היא הסיבה מדוע עמיר פרץ וסילבן שלום שותקים ואינם מוציאים בימים האחרונים מילה. בשעות הלילה של יום שלישי החלו `מקורבי` עמיר פרץ לומר שהוא דורש לעצמו את תפקיד שר הביטחון, `תפקיד שיכשיר אותו להיות ראש הממשלה הבא`. על פניו נראה תרגיל זה כניסיון נואש לעצור את ההתמוטטות המהירה המתחוללת בשעות האחרונות בתדמיתו. למעשה מדובר בניסיון לעצור את עמי איילון, שהוא המועמד הטבעי של מפלגת `העבודה` לתפקיד. פרץ חושש כי אם עמי איילון יהיה שר הביטחון המנהיג הבא של מפלגת `העבודה` יהיה איילון ולא פרץ.