הפיגוע במרכז חיפה, בעוד הפעוטון הביטחוני מחליט להמתין לשובה של הגננתה טרור מכה בחיפה. בשבוע אחד 32 הרוגים.

לאיזה פחים יקושים מכניס את עצמו ראש הממשלה אריאל שרון.קודם הוא ביקש מנשיא ארצות הברית להקדים את הפגישה ביניהם בגלל הפיגוע בירושלים. עכשיו כאשר חהתרחש הפיגוע בחיפה בו נהרגו לפחות 14 מנוסעי אוטובוס ו-10 פצועים קשה, איזה ברירה יש לו לשרון עכשיו? לבקש עוד הקדמה נוספת? לפי קצב הפיגועים עוד מעט ייווצר המצב האבסורדי כי הפגישה בין שרון ובין בוש תתקיים ביום שלישי שהייה.
הפולטיקאים הישראלים אינם עומדים בקצב של מכונת הזמן והטרור שערפאת הצליח לדחוס אותם לתוכה.מקורות פוליטיים וביטחוניים בכירים אומרים ברגעים האחרונים לתיקדבקה, כי מאחר ושרון מחכה לבוש, הקבינט הביטחוני החליט לחכות לשרון.
צריך לומר באומץ לב ובגלוי. ערפאת לא רק הכריז על מדינת ישראל מלחמה אלא הוא אף פתח בה.מה שמתרחש ב-24 השעות האחרונות הוא פלישת טרור פלסטינית לישראל.והצורה שההנהגה המדינית, הצבאית והביטחונית הישראלית מתנהגת בשעות הראשונות של המלחמה הזו היא הפגנה של פשיטת רגל מוחלטת. חוסר עשייה, חוסר אונים וחוסר תגובה כלשהי לכוחות הפלסטינים המתקדמים מירושלים לחיפה.
קודם לכן כתב תיקדבקה: חוץ מהשר עוזי לנדאו, שהוא השר לביטחון פנים, איש משרי הממשלה לא הגיע במוצאי שבת וביום ראשון לפנות בוקר למדרחוב בירושלים, כאילו המדובר בבירה של מדינת טימבקטו ולא מדינת ישראל.ביום ראשון הקבינט הביטחוני התכנס לישיבה…לא בקפה רימון בירושלים אלא בתל-אביב לא נוח לשרים בראשותו של שמעון פרס לנסוע עד ירושלים ולראות את מחזות ההרג, ההרס השריפה והדמים.ביום ראשון בצהרים עדיין עמד הריח הנורא של הבשר השרוף באוויר. לא נעים.יותר נוח להתראיין באולפני הרדיו והטלוויזיה, שם מתיזים מידי כמה שעות ספריי כדי לרענן את האווירה. במדרחוב בירושלים לא!
שלושה דברים בלטו בדבריהם של כל השרים שהופיעו מכל גווני הקשת הפוליטית, מהשמאל ועד הימין. השקר, ההתחסדות וההתחמקות.שתי דוגמאות בקטגוריה הראשונה: למ"מ ראש הממשלה יש את החוצפה ועוז הרוח לומר כי לפני שבע שנים ב-1996 הוא אמר לערפאת להפסיק לפוצץ אוטובוסים וערפאת מיד שמע בקולו.האמת היא כמובן אחרת וכל ילד קטן בישראל ומחוצה לה יודע זאת כי מאז ששמעון פרס היה ראש ממשלה ערפאת רק הגביר את קצב פיצוץ האוטובוסים. פרדס חנה היה רק בסוף שבוע שעבר ולא לפני חמישים שנה כאשר ייבשו את הביצות בחדרה.
יוסי שריד אומר כי ישראל איננה דומה לאפגניסטן. שם האמריקנים לא ישבו שלושים שנה והם אינם מתכוונים לשבת שם עוד 300 שנה נוספות.זה יותר גרוע משקר, זה עיוות היסטורי מכוון.האמריקנים יושבים באפגניסטן, מ-1979 מאז הפלישה הסובייטית לשם. הם אלה שהביאו לשם את המוג`אהדין להלחם ברוסים. הם שהביאו לשם את אוסמה בן לאדן ובנו אותו לממדיו הנוכחיים, בדיוק כפי שהם , בעזרתם של כמה ישראלים נדיבים כולל יוסי שריד הביאו לכאן את ערפאת ואת סינדיקט הטרור שלו. ואם יוסי שריד לא רוצה להכיר בכך, לפחות דעת הקהל האמריקנית מכירה עכשיו בכך.
קטגוריה שניה- התחסדות: הטוב שבכולם בתחום זה הוא השר דני נווה, שזה עתה ניצל מהתנקשות בחייו בווילה המפוארת שלו. בטון שמנוני ומרוצה מעצמו הוא מכריז בקול הפח שלו על ערפאת כעל טרוריסט.אבל… צריך להמשיך ולשכנע את הטרוריסט כי יבחר בדרך אחרת.
קטגוריה שלישית התחמקות או אם תרצו אינפנטיליות.השר אפרים סנה אומר: עד עכשיו אני לא השמעתי דברים כאלה. על איזה דברים מדבר כבוד השר? הה! האחריות על הטרור מוטלת על ערפאת! איזה העזה. ערפאת ממש רועד מפחד כאשר הוא שומע דברי כפירה אלה.ומה צריך לעשות? הה! לזה יש אנשים שאחראיים, אומר מי שהיה במשך שנים רבות סגן שר הביטחון. כלומר לו, למר אפרים סנה אין אחריות.ומהצד השני, השר בני אלון, ממולדת. הוא יודע כי עכשיו עברנו שלב נוסף במלחמה ומרגע זה יהיה הכל אחרת.מתי יהיה אחרת? כאשר ראש הממשלה שרון יחזור מוושינגטון.
וכדי שההצגה המבישה הזאת תהייה מושלמת כל יתר השרים וגם אלה שהזכרנו אומרים פה אחד הכל יוחלט ויסוכם כאשר ראש הממשלה יחזור!הפעוטון הביטחוני מחכה לשובה של הגננת. והגננת מחכה בוושינגטון למוצא פיו של מנהל הגנים.ובינתיים בין השקר, ההתחסדות וההתחמקות, אנו קוברים 28 פרחים צעירים בשבעה ימים.אף אחד מהם לא יוכל לשאול יותר של מי האחריות על כך?