הפיכה צבאית במצרים. מקורות מערביים: מובראק כבר לא נותן את הפקודות במצרים

בליל שבת 28.1 התגברו החששות מאפשרות של הפיכה צבאית במצרים, ומסוף שלטונו של הנשיא חוסני מובראק, לאחר שההמונים בערי מצרים, ובייחוד בקהיר, אלכסנדריה, וסואץ התעלמו מהעוצר שהנשיא מובראק הטיל, והמהומות ותקיפת מוסדות הממשל המצרי רק התגברו. יחידות של הצבא המצרי הסדיר נכנסו בלילה לקהיר, אבל נמנעו מלהתערב במתרחש. מקורות מערביים אמרו בלילה, כי הנשיא חוסני מובראק איננו נותן כבר את פקודות בקהיר. המקורות של תיקדבקה מציינים כי אם הצבא ימשיך לעמוד מצד ולא יתערב במהומות, הרי מדובר למעשה בפעולה בה הצבא תפס את השלטון בקהיר. 
אם אכן תתרחש התפתחות כזו בלילה המודבר ברעידת אדמה במזרח התיכון, בה ארצות הברית מאבדת את בעלת הברית העיקרית שלה בעולם הערבי, וישראל עומדת בפני שינוי קיצוני במעמדה האסטרטגי, ופני חששות עמוקים מפני האפשרות כי הסכם השלום בין ישראל ומצרים שנחתם לפי 32 שנה ב-1979.
לאחר כמעט חמש שעות של עימותים קשים ביום ו' 28.1 החל משעות הצהרים, בין כוחות הביטחון המצריים ומפגינים, בעיקר ב-3 ערים, קהיר, אלכסנדריה וסואץ, החליט נשיא מצרים חוסני מובראק בערב לשלוח את הצבא המצרי לרחובות הערים העיקריות במצרים בניסיון להפסיק את המהומות, שעכשיו קבלו אופי של התקוממות עממית. כמו כן חתם הנשיא על צוו המטיל עוצר לילה על 3 הערים החל משעה 18:00 בערב ועד השעה 7:00 בבוקר. הנשיא מובראק החליט להטיל את הצבא לרחובות לאחר שהתברר לו כי כוחות הביטחון האזרחיים של משרד הפנים, המשטרה, ואנשי המודיעין של השב''כ המצרי-המחובראת, לא רק שאינם מצליחים לדכא את המהומות הנמשכות זה היום הרביעי, אלא שהמהומות מחריפות.  למרות שברחבי קהיר נשמעו בלילה יריות מנשק אוטומטי ההמונים מתעלמים, בינתיים, מהעוצר והמהומות נמשכות.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי הטלת הצבא לרחובות היא הנשק האחרון שקיים בידי משטר מובראק.  אולם מדובר בנשק בעייתי מאוד.
כל זמן שמדובר בהטלת ואכיפת העוצר, אפשר וצריך להניח כי הצבא יציית לפקודות של השלטון המרכזי ויבצע אותן. אולם השאלה מה יתרחש בשבת 29.1 כאשר העוצר יסתיים והצבא הסדיר המצרי שיעמוד מול המפגינים יקבל פקודה לירות לתוכם.
האם קציני וסמלי היחידות ישמעו להוראותיו של הנשיא מובראק בן ה-82, או שר הגנה המצרי פילדמרשל טנטאווי Tantawi, שהוא בן 76, וחולה מאוד? כמו אצל המפגינים, גם אצל הצבא, הנשיא ושר ההגנה אינם פופולאריים בקרב שכבת הקצינים הצעירים. שיקול נוסף של מפקדי היחידות הצבאיות המצריות תהייה שאלת הגיל ומשך כהונתם של הנשיא ושר ההגנה. שניהם בגיל מתקדם מאוד ומפקדי היחידות מודעים לכך כי שניהם יכולים להגיע לסוף כהונותיהם אם בדרך פוליטית, או בדרך אלימה, תוך זמן קצר. אם המפקדים יורו לחיילים לפתוח באש, הדבר יכול להעמיד אותם בפני מצב כי הם, ולא מובראק וטנטאווי, יואשמו על ידי המונים ברחוב כמי שביצעו טבח באוכלוסייה אזרחית מצרית, וחנקו את המהפכה. שום מפקד מצרי לא ייקח על עצמו מטלה היסטורית כבדה כל כך.
ביום ו' אחה''צ דיווחנו:
התנקשויות נרחבות בין מפגינים לכוחות הביטחון המצריים פרצו ביום ו' 28.1 במרכז קהיר, כאשר עשרות אלפי מפגינים שיצאו מהמסגדים החלו נוהרים לעבר מרכזי השלטון בעיר, כולל ארמון הנשיאות, ובית המשפט העליון. גושים של מפגינים המונים בין 6 ל-8 אלפים איש ניסו לחצות כמה גשרים מרכזיים שעל הנילוס המובילים מרובע אל גיזה שבמרכז הבירה המצרית אל כיכר א-תאחריר, כאשר הם מנהלים קרב עם כוחות הביטחון המצריים אשר יורים כדורי גומי ורימוני גז והלם בכינון ישיר לעברם.  מהירי, שאיננו מרתיע את המפגינים, יש כבר בשעות הראשונות של ההפגנות מאות פצועים.
בכמה מקומות נראו קבוצות של צעירים מצריים מטפסים על כלי רכב משוריינים של כוחות מנהלת הביטחון המרכזית של משרד הפנים, פותחים את המכסים המשוריינים שלהם ומנסים לשלוף משם את אנשי הביטחון המצריים. המפגינים דורשים בצעקות מהנשיא מובראק, משפחתו, והשכבה השלטת התומכת בו, אותה המפגינים מכנים 'כת של מושחתים', לפנות את השלטון.
על הפגנות נרחבות דווח גם מאלכסנדריה, סואץ, איסמעליה, מנסורה, הנמצאת צפונית לקהיר, ועל חידוש המהומות וההתנגשויות בין מפגינים לכוחות הביטחון גם בצפון סיני. בסואץ דווח על הרוגים. זה היום הרביעי ברציפות שמדווח על הרוגים בהפגנות בעיר הנמל העיקרית של תעלת סואץ. באלכסנדריה הצליחו המפגינים לפרוץ אל מספר בנייני ממשלה והעלו אותם באש.
כבר עתה ברור כי ההפגנות ביום ו', היום מס' 4 להפגנות, הן הנרחבות ביותר, וכי המונים נשמעו לקריאות מנהיגי האחים המוסלמיים, שחלקם נעצר על ידי השלטונות בשעות האחרונות, להצטרף להפגנות. יש גם סימנים רבים המעידים כי ההפגנות ביום ו' הן הרבה יותר מאורגנות, למשתתפים בהם נקבעו מטרות לאן הם צריכים להגיע, וכי הן עומדות להתרחב לקראת שעות הערב והלילה. מהצד השני, אצל כוחות הביטחון המצריים ניכרת נכונות להשתמש בכוח רב יותר.
במאמץ לבלום את ההפגנות, ניתקו השלטונות המצריים כבר ביום שישי לפנות בוקר את רשת האינטרנט במדינה כולה, וממשתמשי האינטרנט המצריים נמנעה גישה לאתרים השונים בתוך מצרים ומחוצה לה. בחלקים רבים של קהיר, ובערים המצריות העיקריות האחרות נותקו גם רשתות הטלפונים הסלולאריים, וגם רשתות הטלפון הרגילות. אולם המפגינים התכוננו לכך, ובמשך הלילה שבין יום ה' ליום ו', הועברו בערים המרכזיות במצרים כרוזים, שהיו למעשה עצומות עליהן נתבקשו האזרחים המצריים לחתום. בכרוזים נאמר כי 'המוסלמים והנוצרים (הקופטים) המצריים, מתחייבים להלחם מיום ו' והלאה נגד השחיתות, הדיכוי, האבטלה, והעדר החופש במצרים'. כתבי חוץ שראו כמה מעצומות אלה מדווחים כי על כל עצומה חתמו עשרות אלפי מצרים.
ביום שישי גם הסתבר כי לא רק האחים המוסלמיים במצרים הצטרפו להפגנות נגד השלטון, אלא גם האחים המוסלמיים בירדן קראו לחבריהם לצאת לרחובות ולהפגין נגד השלטון. אלפי מפגינים התנגשו עם כוחות הביטחון הירדנים בבירה עמן ובשורה שעל ערים אחרות בירדן.
המפגינים בירדן אינם מעזים, כמו במצרים שם הם דורשים את סילוקו של מובראק, לדרוש עדיין את סילוקו של המלך עבדאללה מהשלטון, אולם הם דורשים את סילוקו של ראש הממשלה הירדני זיאד א-ריפעאי ואת הממשלה המושחתת. ראשי המפגינים אמרו כי מעתה הם לא יפסיקו את ההפגנות עד אשר דרישותיהן תתמלאנה.