הפכו את המו"מ על עזה, לדוכן לממכר דגים בשוק האשליות המצרי. שוב מוסרים את רצועת עזה לידי מצרים

ישיבת הקבינט המדיני-הביטחוני, שעמדה להתקיים ביום ג' 12.8 בצהרים, בוטלה מבלי לתת כל הסברים, כאשר אוסף המילים הריקות של שרים ופרשנים, שאינם יודעים על מה שהם מדברים, שוב  הפעם משמש היטב את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, לבנות 'תמונה' שאיננה קשורה למציאות. ישראל מוצגת כמי שמופיעה בקהיר כשהיא עמוסה ב'סלים של הטבות' שאם יתגשמו יבטיחו עתיד טוב יותר לחמאס ולרצועת עזה.
יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ורמאללה, מוצגים 'כענק צבאי' המסוגל לפרוס אלפי חיילים, שאין לו, לאורך גבולות רצועת עזה עם מצרים וישראל. והחמאס מוצג, כנכה על כיסא גלגלים, המובל על ידי קציני המודיעין המצריים בין דוכני ההטבות המוצגים לפניו, וכל מה שעליו לעשות הוא לבחור ביניהן.
זו כמובן הדרך להסתיר מדעת הציבור הישראלית, כי התוצאה הברורה היחידה של מלחמת 'צוק איתן', היא מסירתה של רצועת עזה לשלטונה של מצרים, או ליתר דיוק לידיו של נשיא מצרים פאתח אל סיסי.
במילים אחרות, צה''ל נלחם במלחמת 'צוק איתן' את מלחמתו של אל-סיסי באחים המוסלמיים ובחמאס, ולא את המלחמה שישראל הייתה צריכה להלחם.
אם מסתכלים תשע שנים אחורנית, לשנת 2005, שנת ההתנתקות, ופינוי גוש קטיף על 10,000 תושביו הישראליים, מה שמתרחש היום מסביב לרצועה, הוא למעשה חזרה על מה שהתרחש אז, כאשר הכוריאוגרפיה המדינית-והצבאית מנוהלת על ידי אותם אנשים-שטעו אז וטועים עכשיו.
ראש אמ''ן האלוף אביב כוכבי, שהיה אז מפקד אוגדת עזה, והבטיח לעם ישראל, כאשר לצידו עומד הרמטכ''ל של אז דן חלוץ, 'כי אם יירה כדור אחד מהרצועה' צה''ל יגיב בכל העוצמה, חוזר על הבטחות אלה בנוסח מותאם למצבים הנוכחיים, של טילים ומנהרות טרור.  
אלוף (מיל), עמוס גלעד, האיש אשר מסר, ביחד עם אריאל שרון ז"ל, ב-2005, את ציר פילדפי ואת כל סידורי הביטחון לאורך גבולות עזה עם חצי האי סיני, ועם הים התיכון, לידי נשיא מצרים דאז חוסני מובראק, כאשר הוא מסביר רהוטות כי 'רק עליו' ישראל יכולה לסמוך, מבצע בדיוק את אותו תהליך, ומוסר שוב הפעם נכסים אסטרטגיים אלה לידיו של נשיא מצרי אחר- קרי פאתח אל-סיסי.
זו הסיבה מדוע ראש השב"כ יורם כהן, שכמו רבים אחרים לא עמד בפני הפיתוי להפוך מאיש ביצוע ביטחוני למדינאי, חייב לשמוע מארגון הטרור חמאס, שאנשיו סוחרים בחלקי גופות של חיילי צה''ל, כי אם הוא ימסור להם את שמות הסוכנים הישראלים ביהודה ושומרון, הוא יקבל בחזרה את חלקי הגופות. הצעה מזוויעה זו רק מצביעה על כך כי החמאס רואה ומבין את המתרחש מסביבו. 
עיקרו של המהלך הישראלי ברור. כלפי הציבור מוצג המהלך כהעברה הדרגתית של רצועת עזה מידיו של החמאס לידי הרשות הפלסטינית, תוך ניסיון לפרקו מנשקו. במציאות מדובר על העברת רצועת עזה לידיה של מצרים, כאשר התקווה הישראלית הגדולה, כי צבא מצרים יביא לפירוק החמאס מנשקו.
שוב פעם מוסרים את ביטחון ישראל בידי זרים.
זו כמובן אשליה מסוכנת, לאור הניסיון שיש לישראל ממבצעי צבא מצרים בשנה האחרונה נגד גורמי אל קעידה-אנסאר בית אל מקדיס בחצי האי סיני. עד היום למרות מבצעים אין ספור, הצבא המצרי לא הצליח להתגבר על גורמי אל קעידה בחצי האי סיני, כאשר הוא מהסס לתקוף את הבסיסים המרכזיים שלהם בג'אבל הילל, בדיוק כפי שצה''ל מהסס לתקוף את מפקדות החמאס ברצועת עזה, ולהכריע את החמאס אחת לתמיד.  
אלה הן הסיבות, מדוע אפילו אם הפסקת האש, תוארך מיום ד' 13.7 בעוד כמה ימים, בסופו של דבר אש הטילים של החמאס תתחדש.