הפלסטינים הפגיזו בפעם הראשונה את צפון אשקלון בטיל קטיושה בקוטר של 122 מ"מ.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: טיל קטיושה, בקוטר של 122 ממ"ר כנראה 'גראד', מהסוג שחיזבאללה השתמש במלחמה בקיץ 2006 כדי להפגיז את הערים הישראליות, התפוצץ הבוקר ( יום ה' 3.1), ב-8:15 בצפון אשקלון. לטיל טווח של 18 ק"מ, ומקום הפגיעה הוא כ-17 ק"מ מנקודת השיגור. הטיל התפוצץ בתוך שטח של בנין הנמצא בשלבי בנייה. אין נפגעים. זו הפעם הראשונה שטיל מוסג זה פוגע ישירות באזור הצפוני של אשקלון, דבר המראה על כך כי בזאת החלה ההפגזה של אשקלון וסביבתה בטילים לטווח ארוך המצויים בידי החמס. עד עתה הופגזו בטילי קסאם רק האזורים הדרומיים הגובלים בעיר. קודם מסרו עדי ראייה, שהוטעו כנראה על ידי הד ההתפוצצות החזקה של הטיל, כי הוא התפוצץ בתוך העיר ליד אחד מבתי המלון, בדרום העיר. הפגזת אשקלון באה 24 שעות בלבד לאחר שישראל החליטה לעבור בשתיקה, על צעדה של קהיר להכניס את ראשי הזרוע הצבאית של החמס, אמצעי לחימה, קבוצת לוחמים שאומנו באיראן בשילוח טילים, ובלוחמת קומנדו, וכ-150 מיליון דולר איראנים, שהגיעו ממכה בסעודיה, לרצועת עזה.
ירי טיל הקטיושה על אשקלון, היא התשובה להגיון של חוגים מדיניים בירושלים, אשר טענו ביום ה' 3.1, כי הם לא יסכנו את היחסים האסטרטגיים עם מצריים וימשיכו להתעלם מהכנסתם של אנשי הטרור לרצועה. במילים אחרות, הדרגים המדיניים בירושלים החליטו כי בשיקול של אפשרות אשקלון, מול היחסים עם מצרים, היחסים עם מובראק, ערב ביקורו של הנשיא ג'ורג בוש באזור, חשובים יותר מאשר ביטחונם של תושבי אשקלון. באשקלון מתגוררים כ- 110.000 תושבים.
קודם לכן דיווחנו: המקורות הצבאיים של תיקדבקה: במקביל להתקפלות הנמשכת של ראש הממשלה אהוד אולמרט, ושר הביטחון אהוד ברק, בפרשת רוצחיהם של שני המחבלים שביצעו את פיגוע הירי ביום ו' 28.12, בו נרצחו החיילים דוד רובין ואחיקם עמיחי, מפגינים המנהיגים הישראליים וויתור נוסף לפלסטינים ולמצרים, ומערערים במו ידיהם את המלחמה בטרור. המצרים הסכימו, תוך הסכמה שקטה של ישראל, ביום ד' 2.1, לתת לכ-2000 אנשי חמס שחזרו מהחאג' במכה, להיכנס בחזרה לרצועה דרך מעבר רפיח, לאחר שהחזיקו אותם 4 ימים במחנה מעצר באל עריש, בלי שייערכו אצלם בדיקות ביטחוניות. המצרים גם יאפשרו לכמה מאות מאנשי החמס הנמצאים על גבי סיפון מעבורת בנואייבה, לרדת ממה, ולהיכנס לרצועת עזה. בכך הסכימו המצרים לאפשר לכ-150 מיליון הדולר שאנשי החמס קיבלו בסעודיה מהאיראנים, וראשי תנועות האחים המוסלמיים, לשם מימון גירעונות ממשלת החמס, וההוצאות שיש לה לתפעול הכוחות הצבאיים שלה, להיכנס לרצועה. מקורות צבאיים בישראל, מניחים כי כסף זה יספיק לחמס, למימון פעולותיו, כולל ירי הקסאמים הטרור, לפחות עד תחילת אפריל 2008.
לפי הסכמים הביטחוניים שחתמה קהיר עם ישראל, ועם האיחוד האירופאי, איננה יכולה לפתוח את מעבר רפיח ללא הסכמתם, ומבלי שיופעלו בו אמצעי הביטחון שלהם.
כאשר משלחת החמס יצאה למכה, בשבוע השני של חודש דצמבר, לא שאלו המצרים את ישראל, ואת האיחוד האירופאי, ופתחו לפניהם את המעבר מבלי להודיע להם.
עתה, עם התקרב ביקורו של הנשיא ג'ורג בוש, במזרח התיכון, ביקור שיתחיל בישראל וברשות הפלסטינית ב-8.1, נתן ראש הממשלה אהוד אולמרט, את הסכמתו השקטה למצרים לפתור את בעיית עולי הרגל, ולתת להם להיכנס דרך מעבר רפיח, זאת כדי לא לפגוע בביקורו של בוש בישראל, ובמצרים, ולא לאפשר לחמס לנצל פרשה זו בעת הביקור, להצית מהומות, ולעלות את נושא החמס והמצב בעזה בדעת הקהל העולמית בעת הביקור.
גורם ביטחוני מצרי בקהיר אמר, כי מצרים הודיעה על פתיחת המעבר, וכניסת אנשי החמס לרצועה לירושלים, אבל זו לא ענתה, והדבר פורש בקהיר כהסכמה שקטה. אולם בירושלים הכחישו את הדברים ואמרו כי פנייה כזו לא התקבלה.
גם דובר הרשות הפלסטינית אמר, כי ישראל אשרה את כניסתם של אנשי מהחמס לרצועה.ביום ג' 1.1, ביקר יו"ר הפלסטינית אבו מאזן בקהיר, ודן שם עם נשיא מצרים חוסני מובראק, ובכירים מצרים אחרים,בפתרון בעיית עולי הרגל הפלסטינים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים,כי בצה"ל חוששים עתה כי גם התוכנית הגדולה לשיתוף צבאי בין ישראל למצרים למלחמה במנהרות ההברחה, עליה הסכימו נשיא מצרים מובארק, ושר הביטחון אהוד ברק בפגישתם בשבוע שעבר בשארם-א-שייח' עומדת בפני סכנה של ביטול. קצין בכיר אמר, אם החמס יכול להבטיח מעבר כספים ונשק, דרך מעבר רפיח, ללא הפרעה או בדיקה, בהסכמה שקטה של ישראל, איזה טעם יש להמשיך במאמץ ההברחה דרך המנהרות, בזמן שאפשר להעביר את אותם הפריטים, בצורה גלויה לאור היום במעבר רפיח'. מקורות ביטחוניים ישראליים אחרים אמרו, כי מצרים ניצלה את פרשת אנשי החמס , ואת ההסכמה השקטה שישראל נתנה להכנסתם לרצועה, והכניסה יחד אתם לרצועה עוד כ-300 פלסטינים נוספים, חלקם חשודים כפעילי טרור, שהגיעו מסיני דרך הים מלבנון, ואשר גם כן הוחזקו בתנאי מעצר, בחודשיים האחרונים בצפון סיני. המקורות הישראליים האלה אומרים, כי בתוך קבוצה זו, ישנם לפחות כמה עשרות פלסטינים, אשר משתייכים לקבוצות המזדהות עם אל קעידה, ועם ארגון 'הפת"ח-אל- איסלם. שהיא זרוע הביצוע העיקרית עתה של אל קעידה ברצועת עזה. המצרים לא ביקשו את הסכמתה של ישראל להכנסת קבוצה זו לעזה, ועוד דרך מעבר רפיח.
בשעות הערב של יום ד', ניסתה מערכת הביטחון,להרחיק את עצמה מהמתרחש, כאשר פרסמה כי היא מתנגדת למהלך המצרי, הנוגד את הסכמים החתומים בין ישראל ומצרים. צריך לשים לב לניסוח הזהיר של הדברים, הנקודה כי הדברים סותרים את ההסכמים, איננה שנויה במחלוקת. הנקודה היא, מי בישראל הסכים למהלך המצרי הזה? אם משרד ראש הממשלה, או לשכת שר הביטחון, בטוחים כל כך כי הם לא היו שותפים למהלך, מדוע הם לא הגישו מיד מחאה רשמית למצרים, ודרשו להפסיק מיד את מעבר אנשי החמס, כאשר ישראל פונה בנושא גם לארצות הברית ולאיחוד האירופאי, אשר ערבים לקיום הסדרי הביטחון של מעבר רפיח? התשובה לכך נעוצה כנראה, גם בחוסר המחאה והפעולה הישראלית, על דבריו, הבלתי פוסקים, של שר ההסברה הפלסטיני ריאד אל מלכי, הטוען בעזות מצח, כי ישראל משקרת בנושא חיילי צה"ל שנרצחו. אם ממשלת ישראל איננה יכולה או רוצה להגן על כבודם של חיילים שנרצחו, למה צריך לקוות שהיא תפעל בנושא כמו עולי הרגל של החמס.

Print Friendly, PDF & Email