הפלסטינים נכשלו במועצת הביטחון. רק 8 מדינות תמכו בהם. ארה"ב לא הייתה צריכה להטיל ווטו. הישג לישראל

הרשות הפלסטינית, ובייחוד היו''ר שלה אבו מאזן נחלו, ביום ג' 30.12, כישלון חרוץ, כאשר הצעת החלטה משותפת להם ולמדינות ערב, הקוראת לקביעת זמן קצוב להכרזת עצמאות פלסטינית ולנסיגת ישראל מהשטחים, נכשלה.  למרות הדיבורים הפלסטינים האינסופיים בשעות האחרונות, כי יש להם את תשעת הקולות הדרושים במועצה לאישור ההצעה, רק שמונה מדינות הצביעו עבורה, ובכך ההצעה לא התקבלה.
בעד ההצעה הצביעו: רוסיה, סין, צרפת, ארגנטינה, צ'אד, צ'ילי, לוכסמבורג, וירדן. ירדן היא זו שהגישה את הצעת ההחלטה בשם 22 מדינות ערב והרשות הפלסטינית.
נגד ההצעה הצביעו: ארצות הברית  ואוסטרליה.
נמנעו: בריטניה, ליטא, ניגריה, דרום קוריאה, ורואנדה.
הפלסטינים טענו לאחר ההצבעה, כי הם הופתעו מכך כי ניגריה לא תמכה בהצעתם. אולם זו הייתה העמדת פנים שנועדה לתרץ את מפלתם, משום שכבר כמה זמן היה ברור, כי ניגריה שוכנעה על ידי ארצות הברית וישראל, שלא לתמוך בהצעה הפלסטינית. ראש הממשלה נתניהו שוחח עם ראשי ממשלות ניגריה ורואנדה זמן קצר לפני ההצבעה במועצה. 
תוצאות ההצבעה הם גם מכה קשה לכל המנהיגים הישראלים, ובראשם ראשי מפלגת 'העבודה' ציפי ליבני ויצחק הרצוג, ראש 'יש עתיד' יאיר לפיד, ושר החוץ בממשלת נתניהו, ראש 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן, אשר חוזרים כל הזמן וטוענים, כי ישראל נמצאת בבידוד מדיני הולך וגובר, וכי ראש הממשלה נתניהו, איננו מצליח לחלץ ממשל אובמה אפילו הבטחה להטלת ווטו על החלטת העצמאות הפלסטינית.
ביום ג' התברר, כי ארצות הברית הייתה מוכנה להטיל ווטו כזה, באם הפלסטינים היו מצליחים לגייס תשעה קולות עבור ההצעה.
גם הטענה כי כדאי לפלסטינים להמתין עוד כמה ימים, עד סוף השבוע הראשון של ינואר 2015, כאשר ההרכב של מועצת הביטחון ישתנה ויהיה להם קל יותר  להשיג את הקולות הדרושים להם, התבררה כלא נכונה ומטעה. מבחינות רבות המצב היה הפוך, לאחר שלמקורות של תיקדבקה נודע, כי ראש ממשלת הודו נהרנדה מודי Narendra Modi, שוקל להימנע בהצבעה על ההצעה הפלסטינית, באם תידחה לינואר, ואפילו להצביע נגדה.
הימנעות הודו מתמיכה בפלסטינים, או הצבעה נגדם, הייתה מהווה רעידת אדמה פוליטית בפני עצמה, משום שהודו עמדה תמיד בראש גוש המדינות הבלתי מזדהות אשר היוו את חוט השדרה של התמיכה הבינלאומית בפלסטינים. הצבעה הודית כזו, הייתה  עבור ישראל, ובייחוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצחון מדיני גדול, אשר היה מפגין את מעמדה האמיתי המדיני של ישראל, באסיה ובמזרח התיכון.
ההצבעה הצרפתית בעד ההצעה הפלסטינית, הייתה צפויה, משום שפריס מנסה להוביל את העמדה האירופאית נגד ישראל, בתקווה לחזק את הקשרים הצבאיים שלה עם מדינות המפרץ הפרסי.        
שגרירת ארה"ב באו"ם סמנתה פאוור  תקפה בדיון  את ההצעה הפלסטינית במילים חריפות, והגדירה אותה לא פחות מאשר  'פרובוקציה אשר תביא להתרחקות ממו"מ לשלום'. פאוויר קראה לישראל ולפלסטינים לחדש את המו''מ המדיני הישיר ביניהם.
מיד לאחר ההצבעה הודיעו הפלסטינים, כי הם מכנסים ביום ד' 31.12, ברמאללה את ההנהגה הפלסטינית כדי לדון בתוצאותיה, ולהחליט על צעד מיידי של הגשת בקשה להצטרף לשורה של אמנות האו''ם אשר תאפשר להם התקדמות בהשגת עצמאותם, ביניהן הצטרפות לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג-the International Criminal Court.
מקורות אמריקנים בכירים בוושינגטון אמרו ביום ג' עוד לפני ההצבעה במועצת הביטחון, כי האיום הפלסטיני בהליכה לבית הדין הוא ריק מתוכן, משום שבית הדין עצמו הוא, שספק רב באם ייענה לבקשה הפלסטינית להתקבל אליו, ובו אינן מכירות ארצות הברית, ישראל, רוסיה, הודו וסין, הוא מוסד כושל  שלאחר עשרות שנים בהן קיים, הצליח לדון רק ב-21 פשעי מלחמה, רובם במדינות אפריקה בלבד. אף החלטה של בית הדין נגד ראשי מדינות לא בוצעה הלכה למעשה, והוא נמנע מלדון בפשעי המלחמה הרציניים אשר הביאו למותם של מאות אלפי אזרחים, כמו למשל במלחמה בסוריה. 
מקורות אמריקנים וישראליים ציינו, כי גם אם הפלסטינים יצליחו לשכנע את בית הדין הבינלאומי לדון בחומרים שהם יגישו לו 'על פשעי המלחמה הישראליים', הם ייפתחו בכך את הדלת לדיונים של בית הדין 'בפשעי המלחמה של הפלסטינים', כמו הטרור נגד אוכלוסיה אזרחית, והפגזות הטילים של החמאס.