הפסקת אש ברצועה לשם הצלתם…של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, ונשיא סוריה בשאר אסד.

תיקדבקה אם מערכת הביטחון ושר הביטחון אהוד ברק היו מתכננים מראש כי אחרי המכות שחיל האוויר הישראלי הנחית על החמס במשך 4 ימים החל משבת 27.12, ישראל וצה"ל היו צריכים להכריז בעצמם על הפסקת אש חד צדדית ל-48 שעות, כדי לתת לחמס הזדמנות לקבל את תנאיה של ישראל לגמר הלחימה, הם היו צריכים להודיע על כך כבר ביום ב' 29 בדצמבר מיוזמתם. אבל להחליט לפתע בעיצומו של המהלך הצבאי, כי הפסקת אש כזו היא רעיון טוב, רק משום שנשיא צרפת ניקולא סרקוזי זקוק לה, זו טיפשות ואיוולת שתעלה למדינת ישראל ולצה"ל ביוקר רב.
נשיא סורקזי החליט פתאום לבוא למזרח התיכון, לא מכיוון שהוא רוצה כל כך לסיים את המלחמה בין ישראל והחמס, אלא משום שהוא צריך באמצעות ועל חשבון המלחמה בעזה להציל את מדיניותו המזרח תיכונית המתמוטטת.
בעיקר צריך סרקוזי להציל את המדיניות שלו בדמשק ובביירות,שם הוא כמו אהוד אולמרט, וגם תוך שיתוף פעולה מסוים אתו, האמינו לנשיא הסורי בשאר אסד כי הוא יעזוב את הברית האסטרטגית שלו עם איראן, ינתק את קשריו עם ארגוני הטרור, ויחדל מלהתערב בעניינה הפנימיים של לבנון. מכל זה כמובן לא קרה דבר.
בחודשיים האחרונים הרבה סרקוזי להפיץ בקרב חוגים דיפלומטים באירופה ובארצות הברית ידיעות כאילו בשיחותיו עם הנשיא הסורי אסד הוא מרים עליו את קולו, ומזהיר אותו מפני התוצאות הקשות אם הוא לא ילך בתוואי המדיני שלו. אסד, שכבר התמודד עם נשיאים וראשי ממשלות יותר חזקים מסרקוזי, נראה שמלבד לשמוע את צעקותיו ותלונותיו, לא הקדיש תשומת לב מרובה לאיומים של נשיא צרפת.
עכשיו, כאשר ישראל החלה תוקפת את החמס, נולד אצל סרקוזי 'רעיון גדול'.
הוא ייצא למזרח התיכון ובמהלך אחד הוא יביא להפסקת אש של 48 שעות בין ישראל לחמס. לאחר מכן תוארך הפסקת האש בתקופת זמן נוספת של שבוע או שבועיים, ואלה תצלנה את בשאר אסד אשר תמיד הציג את עצמו כמגן הגדול של החמס, אבל עכשיו מוצא את עצמו בעמדה בה הוא אינו יכול לעשות דבר כדי לעזור לו.
סיסמת הפעולה האמיתית של סרקוזי היא: 'להפסיק את המלחמה, כדי להציל את אסד'.
תוך כדי כך מנסה סרקוזי להציל עוד קורבן אחד של סינדרום 'השלום' של אסד, את ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדוגן.
זה שארדוגן כינה רק ביום א' 28.12, את כל מי שמנהל בצמרת הישראלית את המלחמה 'כפושעים שקעו סכין בלב האומה הטורקית' וכאלה המבצעים בעזה 'פשעי מלחמה', לא מפריעה לסרקוזי, ולא לחוגים בישראל שתומכים לפתע בהתלהבות ביוזמה הזאת, מבלי לדעת אפילו מה עומד מאחוריה.
מי שמחליט לעצור עתה את המלחמה, מחליט כבר עכשיו כי לאחר שיסתיימו 48 השעות של הפסקת האש להאריך אותה, בעוד 72 שעות, וככה הלאה.
מי שמחליט לשתף פעולה עם סרקזוי במהלך שאין לו שום קשר לשום אינטרס מדיני או ביטחוני ישראלי, רק מראה כי כאשר הוא התחיל את המלחמה הוא לא תכנן ולא ידע מראש איך הוא עומד לסיים אותה, למרות שהוא יצר את הרושם ההפוך.
אם מבצע 'עופרת יצוקה' יהפוך להיות מלחמה הנפסקת באמצע, הוא ייכשל בדיוק כמו מלחמת לבנון, והחמס יוכל לטעון ובצדק, כמו חיזבאללה, שלמרות כל האבדות שהוא ספג, הניצחון הוא שלו, משום שהוא הצליח להחזיק מעמד מול צה"ל.