הצבא המצרי נכנס לקהיר ולערים הגדולות במצרים. הוכרז עוצר לילה וממשל צבאי. למעלה מ-400 הרוגים

זמן קצר לאחר שהנשיא הזמני של מצרים עדלי מנסור, הכריז ביום ד' 14.8, על מצב חירום לחודש ימים בכל המדינה, והורה לצבא לעזור לכוחות הפנים והמשטרה, הורה שר ההגנה המצרי פאתח אל-סיסי לצבא מצרים להתחיל לנוע לעבר קהיר והערים הגדולות של מצרים, כדי לאכוף שם עוצר לילה שהוכרז בשעה 8 בערב, בכל רחבי מצרים.
בזה יסתיים היום הראשון של ההתנגשות הגלויה בין השלטון הזמני, שהוא למעשה שלטון צמרת הצבא המצרי, והאחים המוסלמים, שאינם מוכנים לוותר על החזרתו של הנשיא המודח מורסי לשלטון.

ההתנגשויות החלו ביום ד' בבוקר, כאשר כוחות גדולים, כולל כוחות קומנדו של המשרד לביטחון הפנים המצרי, חדרו ותקפו את שני הריכוזים הגדולים והמבוצרים של שביתת השבת שהאחים המוסלמיים מקיימים בקהיר כבר חודש.
תחילה פונה בכוח הריכוז שהיה הקטן בין השניים ליד אוניברסיטת קהיר. לאחר שהסתיים הפינוי במתחם, פנו הכוחות המצריים לעבר רובע נאצר-סיטי שם התמקמו עשרות אלפי תומכים של האחים המוסלמים, ביניהם נשים וילדים רבים. הפינוי בנאצר סיטי הסתיים לקראת הערב.
האחים המוסלמים וגורמים מערביים שניסו לבוא לעזרתם, מסרו דיווחים קשים מהמתרחש בשטח,כולל דיווחים מוגזמים ביותר על כוח האש החיה בה הצבא המצרי השתמש, בין השאר שימוש באש במקלעים כבדים. לידיעות אלה לא היה בסיס.
ידיעות אלה נתמכו על ידי דיווחים, חלקם היסטריים, של האחים המוסלמים, אשר טענו כי מספר ההרוגים מבין המפגינים שלהם נע בין 500 ל-2,200, ומספר הפצועים נע בין 7,000 ל-10,000. לקראת ערב השתנו המספרים, והאחים המוסלמים טענו כי יש להם רק 300 הרוגים וכמה מאות פצועים מצריים.
משרד הבריאות המצרי טען, כי במהומות וההתנגשויות שהתפשטו מקהיר גם לערים אחרות במצרים, נהרגו בקהיר 421 איש מהם 43 חיילים, ונפצעו 2.220 איש.
כו
חות ביטחון הפנים המצריים השתמשו באש חיה בשני מקרים: כאשר נתקלו באש חיה שהמפגינים ירו על השוטרים. כאשר כיסי התנגדות של האחים המוסלמיים הוכחו כבלתי ניתנים לשבירה באמצעי פיזור רגילים כמו כמויות ענק של גז מדמיע שחלקם פוזר על ידי מסוקים.
בשעות הערב של יום ד', הכריז הנשיא הזמני של מצרים עדלי מנסור, על מצב חירום לחודש ימים בכל המדינה, והורה לצבא לעזור לכוחות הפנים והמשטרה. חוגים המקורבים לצבא המצרי אומרים, כי במשך הערב והלילה הצבא ינקוט בצעדים נוספים נגד האחים המוסלמים ומתנגדי הדחת מורסי.
זמן קצר לאחר הכרזת מצב החירום, הודיע צבא מצרים, כי הוא ממנה 19 גנרלים של הצבא במקומם של מושלי המחוזות האזרחיים במצרים, במילים אחרות במצרים לא רק הוכרז מצב חירום, אלא גם ממשל צבאי אשר יפקח מעתה על מהלך חייהם של כ-84 מיליון מצריים.
המקורות הצבאיים והמזרח תיכוניים של תיקדבקה, צופים עימות מתמשך בין הצבא והאחים המוסלמים, אשר יימשך עוד ימים רבים במצרים.
לגנרל אל-סיסי יש תוכנית מסודרת ומדורגת לחסל את האחים המוסלמים ככוח פוליטי במצרים, כאשר השיא שלה יהיה הוצאת של האחים המוסלמים מחוץ לחוק, עריכת בחירות לנשיאות, בהן האחים לא ישתתפו, כאשר אל-סיסי מציג את מועמדותו לנשיאות.
ממול, גם לאחים המוסלמים יש תוכנית בת כמה שלבים כיצד להתנגד לצבא המצרי, ולהביא להפלתו של אל-סיסי, על ידי ירידה למחתרת והפעלת מערך רשתות טרור העומדות לרשותם.
היכולת של ממשל הנשיא אובמה להתערב, או להשפיע על המצב ועל ההתפתחויות הבאות במצרים, היא מוגבלת ביותר.
שר ההגנה המצרי הגנרל אל-סיסי איננו מוכן לשמוע לבקשות ולהצעות האמריקניות להחזיר את מצרים למסלול דמוקרטי. אל סיסי בטוח כי משמעותה של הצעה כזו היא להחזיר את האחים המוסלמים לשלטון במצרים.
אל-סיסי לא רק שאיננו נבהל, אלא אף נערך לקראת האפשרות כי וושינגטון והאירופאים יפסיקו את התמיכה הכלכלית והצבאית למצרים. מאחורי עומדות מדינות המפרץ הפרסי, ובראשן ערב הסעודית, אשר לפי המקורות המודיעיניים של תיקדבקה העמידו לרשותו סכום ענק של 40 מיליארד דולר, כדי לבסס את שלטונו, ולהדיח את האחים המוסלמים.
זו הסיבה מדוע ביום ד' פרסם הבית הלבן, הודעת תגובה על המתרחש במצרים, בה האשים את הגנרל אל-סיסי בהפרת על הבטחותיו לארצות הברית. אולם אובמה לא אמר מילה מה הוא מוכן לעשות. 
ברור כי הנשיא אובמה, איננו מוכן לנקוט שלושה צעדים:
1.
להתעמת ישירות עם הגנרל אל-סיסי ועם ראשי הצבא המצרי.
2.
איננו מוכן להתעמת עם ערב הסעודית ומדינות המפרץ הפרסי, העומדות מאחורי אל סיסי.
3.
אובמה איננו מוכן להציל את האחים המוסלמים, למרות שהיוו את הבסיס לתיאוריה הפוליטית המרכזית שלו במזרח התיכון, מאז שנכנס לבית הלבן ב-2009, לפיה האחים הם כוח מוסלמי מתון, בו ארה''ב יכולה למצוא בעל ברית מרכזי בעולם המוסלמי.
 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות