הציפצוף הגרעיני הארון של טהרן יפעיל את הצנטריפוגות בנטאנז Natanz, ויספק אורניום מועשר לפצצה גרעינית.

מיוחד למקורות האיראנים של תיקדבקה: איראן הסירה ביום ג` 10.1, את החותמות שפקחי הוועדה לאנרגיה גרעינית ליד האו"ם הרכיבו על הצנטריפוגות להעשרת אורניום במפעל התת קרקעי בנטאנז Natanz, לפני שלוש שנים. בכך הפרה טהרן עוד הבטחה אחת, בשורה של הבטחות אחרות שאף פעם לא קיימה לגבי מרוצה לבניית נשק גרעיני, ולפיה כל זמן שמתנהלות שיחות בינה ובין בריטניה, צרפת, וגרמניה על תוכנית העשרת האורניום האיראנית, היא לא תנקוט בצעד כזה. במילים אחרות, טהרן מצפצפת צפצוף גרעיני ארוך גם על שלושת מדינות אירופה, גם על הוועדה לאנרגיה גרעינית של האו"ם, גם על ארצות הברית וגם על ישראל.
מה המשמעות של הורדת החותמות מעל הצנטריפוגות?
לכך יש שתי משמעויות:
1. טהרן תחדש עתה ללא פיקוח, את פעולתן של עשרות אלפי הצנטריפוגות מהדגמים P1 ו- P2, הנמצאות ברשותה, כך שאפשר וצריך להניח כי תוך שבוע עד שבועיים הן תעבודנה בצורה רציפה, שתיצור קו ייצור של אורניום מעושר למטרות צבאיות.
2. ההנחה המודיעינית היא, שתוך ששה שבועות עד חודשיים, צנטריפוגות אלה יכולות להפיק כמות מספקת של אורניום מעושר לבניית פצצה גרעינית אחת.
במילים אחרות, ביום ג` 10.1.06, חצתה איראן את נקודת האל חזור, לקראת בניית נשק גרעיני, מבלי שגורם אחד יעצור אותה.
מקהלת הקולות הבינלאומיים, החל מנשיא צרפת ז`אק שיראק, ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, ראש הוועדה לאנרגיה גרעינית מוחמד אל ברדעיי, ושר החוץ הגרמני פרנק וולטר סטיננמאייר Frank-Walter Steinmeier , שהגדירו את הצעד האיראני `כצעד בכיוון הלא נכון`, לא עשו שום רושם על טהרן, שתכננה את המהלך בזהירות ובקפדנות גדולה, ואף הגדירה אותו בדרך ששמה ללעג ולקס את כל המאמצים הבינלאומיים שנעשו בשנים האחרונות.האיראנים אמרו כי המדובר במהלך ` של חידוש עבודת המחקר המדעית האיראנית בייצור דלק גרעיני.` איזה מדינה או גוף בינלאומי יכולים להתנגד לחידוש של מחקר מדעי?
העמדת הפנים הזו, נתמכת על ידי מוסקבה ובייג`ין, שבינתיים מבטיחות לטהרן לחסום כל הצעה במועצת הביטחון אשר תטיל עליה סנקציות בגלל התוכנית הגרעינית שלה.
מוסקבה פועלת מתוך אינטרס של ההשקעות הגדולות שהיא ביצעה ורוצה עדיין לבצע בתעשייה הגרעינית האיראנית. בייג`ין פועלת מתוך אינטרס של השקעותיה הגדולות והולכות במשק הנפט האיראני, בו הסינים רואים מקור אספקה חשוב של נפט עבורם, וגם מתוך רצון לדחוק את הרוסים מהתעשייה הגרעינית האיראנית.
מאחר וכל שיקולים אלה היו קיימים גם לפני שש שנים, בשנת 2000, הדבר מעמיד באור נלעג את כל הדיבורים, בייחוד של ישראל, על לחץ בינלאומי שכביכול ימנע את איראן מלגשת לבנות נשק גרעיני.
על רקע זה בולטים בייחוד דבריו של הרמטכ"ל הישראלי רב אלוף דן חלוץ, שאמר ביום ב` 9.1, כי שאלת הגרעין האיראני היא אינה נושא ישראלי, אלא נושא בו צריכה לטפל כל הקהילה הבינלאומית. הרמטכ"ל שלא הסתפק בקלישאה זו עוד הוסיף עליה כי `היד הישראלית` איננה מעורבת במאמצים לעצור את איראן.` מאחר ובאותם דברים הרמטכ"ל אמר גם כי בעניין גבול מצרים-עזה ישראל צריכה לסמוך על מצרים, ובענין חיזבאללה הכתובת היא ממשלת לבנון, צריך להתחיל ולהתרגל לעובדה כי היום יש בישראל רמטכ"ל יותר פוליטי מאשר צבאי, ואשר סומך עתה יותר על הקהילה הבינלאומית מאשר על צה"ל. תפקידו של הרמטכ"ל הוא להרתיע ולא ליישר קווים מדיניים ופוליטיים.
אין פלא, שבמצב כזה, האיראנים מגבירים את עוצמת הצפצוף הגרעיני שלהם.