הצמרת הצבאית והביטחונית הישראלית פועלת להפיג את המתיחות הצבאית בין ישראל לסוריה, איראן וחיזבאללה
ראש האגף המדיני הביטחוני במשרד הביטחון האלוף (מיל.) עמוס גלעד, והרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, ניסו ביום ג' 24.7, כל אחד בדרך שונה וסותרת, למלא את התפקיד של מרגיעים לאומיים.
בראיון רדיו קבע עמוס גלעד, כי משטר הנשיא אסד שולט שליטה מלאה במערך הנשק הלא קונבנציונאלי הסורי. לדבריו, יש להגביר את הערנות והדריכות של גופי המודיעין הישראליים לנוכח המתרחש בסוריה, אך אין צורך בבהלה.
הרמטכ''ל בני גנץ אמר בהופיעו בוועדת חוץ וביטחון, את המשפט המורכב הבא: 'אם אתה רוצה לעבוד ממוקד מאוד, קיימת אפשרות שנתקשה למצוא את הנקודה'. 'אם אתה עובד רחב אתה יכול למצוא את עצמך די מהר במערכה רחבה ממה שתכננת'. אפשר לתת הרבה פירושים למשפט כזה, אולם מאחר והרמטכ''ל התייחס לנשק הכימי והביולוגי הסורי, יש לדברים אלה רק פירוש אחד: אם צה''ל ירצה לפעול מול הנשק הסורי הזה, ייתכן מאוד כי הוא לא יכול למצוא את הנקודה המדויקת היכן הוא נמצא, ואז מאחר וצה''ל לא יפגע במטרה נקודתית, יכולה הפעולה להתדרדר מהר מאוד למלחמה כוללת עם סוריה, ואולי גם עם חיזבאללה ועם איראן.
במילים אחרות, הרמטכ''ל מציע, בניגוד להצהרות נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון אהוד ברק, לגלות איפוק רב כלפי הנשק הכימי והביולוגי הסורי.
בכך שלח הרמטכ''ל גנץ איתות-תשובה להודעת משרד החוץ הסורי מיום ב' 23.7, שהודיע כי דמשק לא תשתמש בנשק כימי במלחמה הפנימית בסוריה, אלא רק במקרה שהיא תעמוד, מה שההודעה כינתה. 'תוקפנות חיצונית' external aggression.
האיתות הישראלי שרב אלוף גנץ שלח הוא שאין כל כוונה לישראל לתקוף את סוריה, ולכן אם משטר אסד מתכוון, בגלל סיבה כלשהי להפעיל את הנשק להשמדה המונית, ישראל זו לא המטרה והכתובת המתאימים לכך.
האלוף (במיל.) עמוס גלעד שדיבר בראיון רדיו זמן קצר לפני הרמטכ''ל, הגדיר את הודעותיהם של צבא סוריה החופשית ה-FSA, מיום ג', כי יש להם מידע על העברת ופריסת הנשק להשמדה המונית הסורית בשדות תעופה לאורך גבולותיה של סוריה, 'כלא אמינות'.
גלעד גם קבע, 'כי אין כיום בידי חיזבאללה נשק כימי סורי'.
במילים אחרות, האלוף (במיל.) גלעד, הניח את הרקע, למהלך של הרמטכ''ל גנץ, לנסות ולהפיג את המתיחות הצבאית בין ישראל וסוריה, אשר הלכה החריפה מאז יום ו' 20.7, כאשר מקורות בפנטגון בוושינגטון אמרו, כי סוריה פתחה כמה ממאגרי הנשק הכימיים שלה, והחלה להזיז אותם. המקורות לא פירטו לאן כלי נשק אלה הועברו.
גם הרמטכ''ל גנץ, וגם עמוס גלעד, טענו ביום ג' בלהט רב, כי בשלב זה אסד ואנשיו מקיימים שליטה מוחלטת והדוקה על מאגרי הנשק להשמדה המונית הסוריים. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי המדובר בטענה מוזרה. שום גורם לא בישראל ולא מחוצה לה טען עד עכשיו כי אסד איבד את השליטה על מאגרי הנשק הכימיים והביולוגיים שלו, גם שום גורם לא טען כי נשק כימי סורי הגיע לידי חיזבאללה. לכן דבריהם מעוררים יותר אי אמון, מאשר אמון, ומעוררים יותר בהלה, מאשר 'דריכות' שזו הנוסחה בה גלעד השתשמש בדבריו.
ממתי שליטתו של בשאר אסד, או של מנגנוני שלטונו, במערכת נשק זו או אחרת, היא ערובה לאיפוק אסטרטגי רציונאלי של בשאר אסד? עכשיו לאחר 17 חודשים של לחימה עקובה מדם בסוריה, בה העובדה המרכזית הבולטת היא נכונותו של אסד ומשטרו להלחם עד הסוף, אפילו במחיר של 19,000 הרוגים, רוצה מערכת הביטחון הישראלית שאזרחי ישראל יסמכו על הרציונאל וחוש האחריות של בשאר אסד?
ואם באמת קיימת מדיניות כזו צריך לשאול, מדוע שר הביטחון אהוד ברק אמר ביום ו' 20.7, כי ניתנו לצה''ל הוראות להתכונן לתקיפת סוריה? כמו כן צריך לשאול מדוע נשיא ארצות באראק אובמה הזהיר, ביום ב' 23.7, את הנשיא אסד כי הוא יישא אישית באחריות ובתוצאות, באם סוריה תתחיל להשתמש בנשק כימי?
זה הוא לא אירוע רגיל, כאשר נשיא ארה''ב מצביע אישית על מנהיג של מדינה אחרת, ומזהיר אותו אישית לגבי גורלו, באם הוא ינקוט בצעד זה או אחר. כאשר נשיא ארה''ב כבר נוקט בצעד כזה, פירוש הדבר, שהושמו לפניו גם כל דוחות המודיעין האחרונים שישנם בידי גופי הביון האמריקנים על מערכות הנשק הכימי והביולוגיות הסוריות, וגם כל המסקנות אליהן הגיעו המנתחים המודיעיניים האמריקנים, לגבי כוונותיו של אסד.
פחות מ-24 שעות לאחר דבריו של אובמה בא הרמטכ''ל הישראלי ואומר, כי האבטחה על מצבורי הנשק הכימי בסוריה התגברה באחרונה. 'למיטב שיפוטי, ברגע זה יש שליטה על המערכת הזו…וזה טרם עבר לידיים שליליות', אמר גנץ.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי ספק באם הרמטכ''ל גנץ, ואלוף (מיל.) גלעד ישיגו את מטרתם להרגיע את המתיחות.
גם בלי דברי ההרגעה של אנשי הצבא והביחון הישראליים, נשיא סוריה בשאר אסד יודע היטב כי ישראל איננה מתכננת, או מתכוננת להתערב במלחמת האזרחים בסוריה. את זאת הוא למד היטב במשך 17 חודשי מלחמת האזרחים בסוריה.
אולם השאלה היא לא מידת האיפוק והריסון הישראלית, אלא ההיגיון או החוש הטקטי של אסד, אשר צריך להוביל אותו לניצחון במלחמה זו.
לעיתון האיראני 'כאהיין' Kayhan, המקורב לצמרת השלטון ולמשמרות המהפכה האיראנים, הייתה ביום ב' 23.7 הצעה לאסד. במאמר מערכת העיתון כתב, כי מאחר והמתרחש בסוריה הפך משאלה ביטחונית (של דיכוי המהומות), לשאלה צבאית, (של מלחמה בין הצבא הסורי למורדים), לא נשארה עכשיו שום ברירה אחרת לאסד אלא לצאת למלחמה מוגבלת, או רחבה, שתביא לשחרור השטחים הסוריים הכבושים. כלומר, אין לאסד ברירה, אלא לצאת למלחמה נגד ישראל. עת עתה, אסד שתלוי לא מעט בטהרן, שמע לעצותיהם של האיראניים.
לפרסום ב'כאהיין', התייחסו דברי הרמטכ''ל בני גנץ מיום ג', כאשר אמר 'אם אתה עובד רחב אתה יכול למצוא את עצמך די מהר במערכה רחבה ממה שתכננת.' כלומר, אין לישראל רצון להיות מעורבת עתה לא במלחמה נגד סוריה, ולא נגד איראן.
מאחר וישראל ידועה בזה, כי כל מהלך צבאי ואסטרטגי בה קשור בפוליטיקה פנימית ישראלית, אפשר וצריך להניח כי מדיניות זו, העומדת בסתירה לדבריו של שר הביטחון אהוד ברק מיום ו' 20.7 בהם אמר, כי ניתנו לצה''ל הוראות להתכונן לתקיפת סוריה, ולאזהרה של נשיא ארצות באראק אובמה מיום ב' 23.7, בהם אמר, כי הנשיא אסד כי הוא יישא אישית באחריות ובתוצאות, באם סוריה תתחיל להשתמש בנשק כימי, קשורות גם להתקפות הפוליטיות הקשות על נתניהו מצד אויביו הפוליטיים מבית המאשימים אותו כבר שבועיים, כי כל הצעדים שלו מכוונים להביא להתקפה ישראלית על סוריה, חיזבאללה, ואיראן.
ביום ג' סתרו הרמטכ''ל גנץ, והאלוף גלעד האשמות אלה.
השאלה היא, מה יחשבו על כך בשאר אסד, האייטוללה עלי חמנאי, וחסן נסראללה.