הקביעה של נתניהו כי ארה"ב פועלת נגד איראן במישור הכלכלי, וישראל במישור הצבאי, מדגישה את המציאות הצבאית החדשה בפני ישראל

הקביעה שראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו הציג, ביום חמישי 3.1, כאשר אמר ביום עיון לזכרו של סא"ל עמנואל מורנו, שנהרג בפשיטה חשאית של כוחות מיוחדים של צה"ל עמוק מאחורי הקווים של חיזבאללה לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה, כי ארצות הברית פועלת נגד איראן במישור הכלכלי, וכי ישראל פועלת נגד איראן במישור הצבאי, היא הצגה של תפישת אסטרטגית-צבאית חדשה, שנכפתה על ישראל על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

האסטרטגיה הישראלית כלפי איראן הייתה תמיד בנויה על ההנחה, כי ארצות הברית תפעיל את הלחץ המדיני והכלכלי על איראן, אבל גם תקיים נוכחות צבאית בסוריה מול רוסיה, איראן וחיזבאללה, שתהווה ערובה לישראל בעת שהיא פועלת צבאית נגד איראן.
הצמרות המדיניות והצבאיות של ישראל אף פעם לא העלו בדעתן וגם לא נערכו לכך לא פסיכולוגית ולא טקטית שהן תצטרכנה לפעול לבדן, ללא כל גיבוי אמריקני. עכשיו, עם החלטתו  של הנשיא טראמפ להוציא את הכוחות האמריקנים מסוריה, גם אם הדבר ייקח כמה חודשים, מוצאת ישראל את עצמה, כשהיא עומדת צבאית מול איראן לבד.

זה שראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו אומר באחרונה, שישנה הפחתה של עשרות אחוזים במספר אנשי הצבא האיראניים בסוריה, והנשיא טראמפ אומר, כי איראן מפנה את כוחותיה מסוריה, עדיין איננו אומר כי איראן מתקפלת בפני הלחץ הכלכלי האמריקני-הסנקציות, או שישראל מצליחה ליצור לחץ צבאי בלתי נסבל על הכוחות האיראניים בסוריה שמאלץ אותם לסגת.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי התופעה הזו של הסגת חלק מהכוחות האיראנים מסוריה, בא בעיקר לאחר שמפקד חזיתות איראן במזרח התיכון הגנרל קאסם סוליימני מעריך, כי הולכת ונשלמת הקמת של לפחות חמש מליציות סוריות שתהיינה נאמנות לטהרן, וכי הן ביחד עם חיזבאללה, וביחד עם המליציות השיעיות העיראקיות-שחלקן כבר פועל בסוריה, מהוות כוח צבאי מספיק גדול שיוכל להתמודד עם צה"ל.
הגנרל סוליימני מעריך, כי יכולתו לפתוח בארבע חזיתות בבת אחת, בעת ובעונה אחת, או בצורה מדורגת, בסוריה, לבנון, עיראק, ורצועת עזה, תפצה את כוחותיו על העליונות האווירית הישראלית ועל כושרו הקרבי-מקצועי של צה"ל.
מבחינתה  של איראן יש הרבה יתרונות במלחמה כזו. איראן חוזרת כאן לדפוסים הישנים בהם נהגה שנים רבות לפיהם היא מנהלת מלחמות רק באמצעות צבאות-כוחות אחרים  בעוד כוחותיה שלה אינם משתתפים בהן. מצב כזה גם משחרר כוחות איראניים רבים לפעולה בתוך איראן שמטרתם לשמור על יציבות המשטר.
עבור ישראל יש במלחמה כזו הרבה חסרונות, היא נאצלת להילחם לבדה מול כוחות רבים ומפוצלים במספר חזיתות.

זו הסיבה מדוע בישראל מעריכים עתה, כי עם צאתם של הכוחות האמריקנים מסוריה, השליטה במרחבים האוויריים הסוריים והלבנוניים הוא תנאי הכרחי ליכולת להתמודד צבאית עם איראן. גם בוושינגטון וגם בירושלים מבינים, כי במצב כזה תצטרך ישראל לחזור למוסקבה, במטרה להשיג הבנות טובות יותר לגבי אפשרויות הפעולה של חיל האוויר הישראלי בסוריה.

ישראל היא לא היחידה הנמצאת בימים אלה במצב זה. גם טורקיה המתופפת באחרונה כל הזמן בתופי המלחמה בסוריה, מבלי להזיז חייל או טנק אחד, נמצאת באותו מצב.
המשלחת הצבאית-מודיעינית הטורקית רמת הדרג שביקרה בשבת 29.12 במוסקבה, ונפגשה שם עם צמרת הצבא הרוסי בראשותו של שר ההגנה סרגי שוייגוי, ניסתה  להשיג הסכמה רוסית להפעלת חיל האוויר הטורקי באזורים הכורדיים של סוריה, אולם היא נכשלה. הרוסים סרבו לאפשר לחיל האוויר הטורקי חופש פעולה כזה.  במצב כזה הטורקים מבינים שאינם יכולים לפתוח במלחמה נגד הכורדים מבלי שחיל האוויר שלהם יוכל להשתתף במתקפה.
אם ישראל תיכשל, כמו טורקיה, להשיג את הסכמת הרוסים לפעולות נרחבות של חיל האוויר הישראלי בסוריה, יעמדו ישראל וצה"ל בפני בעיות קשות כיצד לתקוף את המערכים הפרו-איראנים בסוריה, ואולי גם בלבנון ועיראק, כאשר אין להם יותר גיבוי אווירי וקרקעי אמריקני.
אז תגיע ישראל לנקודה עליה דיבר ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו ביום ה':
היא תצטרך לקחת על עצמה את האחריות על הפעולה הצבאית נגד איראן.         


Print Friendly, PDF & Email

תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי נאצה, הסתה או פגיעה, דיבה בהתאם לתקנון השימוש באתר של תיקדבקה

האימייל לא יוצג באתר.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות