הקרב בין טראמפ למודיעין האמריקני על המלחמה הקרה

בוושינגטון נערכה ביום ה' 5.1, שירת הברבור של ראשי קהילת המודיעין האמריקנים המכהנים לא רק לגבי עתידה של המלחמה הקרה בצורתה הנוכחית, בין ארצות הברית ורוסיה, אלא גם לגבי עתיד פעולתם של שירותי המודיעין האמריקנים בצורתם הנוכחית.
לפני וועדת המודיעין של הסנט בראשותו של הסנטור הרפובליקני הבכיר סנטור ג'ון מקקיין Senator John McCain הופיעה משלחת של ראשי ארגוני המודיעין האמריקני ובראשם ג'יימס קלאפר James Clapper, ראש המודיעין הלאומי, ה DNI,  אדמיראל מייקל רוג'רס Adm. Michael Rogers ראש  National Security Agency-NSA, כאשר הם מדברים על הדו"ח הסודי שהכינו כיצד רוסיה בהנהגתו של הנשיא ולדימיר פוטין התערבו במערכת הבחירות לנשיאות לטובתו של המועמד הרפובליקני דולנד טראמפ. לאחר מכן הופיעו ראשי ארגוני המודיעין, כאשר אליהם נוספים  ג'ון ברנן John Brennan ראש סוכנות הביון המרכזית ה-CIA. וג'ה ג'ונסון Jeh Johnson, השר לביטחון המולדת, ה-DHS, בבית הלבן ומסרו לידי הנשיא היוצא באראק אובמה את הדו"ח הסודי, עליו סרבו למסור פרטים לסנט.
הנשיא המיועד דולנד טראמפ יעודכן בדו"ח ביום ו' 6.1.
חלקים קטנים יותר ומצונזרים יפורסמו לציבור האמריקני ביום שני 9.1.
ברור שיש ככאן מאמץ מאורגן היטב של הנשיא אובמה וראשי קהילת המודיעין, להשאיר את המלחמה הקרה עם רוסיה על כנה.
לכן יש  חמש סיבות עיקריות:
1. הנשיא המיועד טראמפ לא רק שעומד לשנות את מדיניות הממשל שלו כלפי רוסיה ונשיאה ודלימיר פוטין, אלא שהוא כבר נמצא בעיצומו של מהלך כזה, כאשר צוותים מטעמו נפגשים עם צוותים רוסיים בניסיון למצוא שטחים ונקודות משותפות בהן שתי המעצמות יכולות לשתף פעולה.
המלחמה ב-ISIS היא אחת מנקודות אלה. המצב במלחמות בסוריה ובעיראק, היא נקודה נוספת.  יש גם ניסיון למצוא נקודות או מדיניות משותפת אמריקנית-רוסית לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
2. הנשיא אובמה, אשר מקורביו הודיעו ביום ה', כי עם פרישתו הוא ימשיך להחזיק לידו צוות אשר יעקוב אחר המתרחש במדיניות האמריקנית, איננו מוכן להפסיק את המאבק בתוכניותיו של טראמפ לשנות את יחסי ארצות הברית ורוסיה ולהעמידם על בסיס חדש.
זו תופעה חדשה בפוליטיקה האמריקנית, בה נשיא שאיננו מכהן, ממשיך לנסות ולהשפיע באורח פעיל  על המשך המדיניות האמריקנית, וזאת במטרה לשמר את 'המורשת הפוליטית'  legacy שלו.
במצב כזה אפשר וצריך להניח, כי ההתקפות על טראמפ ועל 'צעדיו הרוסיים' יימשכו, במשך כל ארבעת השנים של נשיאותו. כל זמן שאובמה יכול להחזיק את נושא המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות חי, הוא ימשיך לדבוק בו.
3. צריך וכדאי לדעת, כי לא טראמפ, ולא צוות הביטחון הלאומי שלו, כולל שר החוץ המיועד רקס טילרסון Rex Tillerson, מתכוונים להכריז על דטאנט או ירח דבש חדש ביחסים בין וושינגטון ומוסקבה. כל מה שהם פועלים לעשות הוא קודם כל להחזיר את היחסים בין שתי המעצמות לנקודת איזון אשר במסגרתה שני הצדדים יפעלו מתוך תיאום, ולא כפי שהיה בשמונה השנים האחרונות כאשר אובמה היה בבית הלבן ודיבר, כאשר לעומתו נשיא רוסיה פעל בשטח כראות עיניו, בייחוד במזרח אירופה והמזרח התיכון.
אם ממצבי איזון אלה יצמחו שטחי פעולה משותפים, אפשר יהיה להתקדם הלאה ביחסי שתי המדינות. אם לא היריבות תימשך, אבל מעמדת כוח אמריקנית.
4. כמובן שבמהלכים אמריקנים-רוסיים כאלה, בייחוד בתחום המלחמה בטרור, תידרש מידה רבה של שיתוף פעולה בין גופי המודיעין האמריקנים, והגופים החשאיים הרוסיים.
פוטין הציע ב-16 השנים האחרונות, מאז פיגועי 9/11  ב-2001, פעמיים שיתוף פעולה אמריקני-רוסי כזה.
פעם אחת ב-2001 לנשיא ג'ורג בוש, ופעם אחת ב-2011 (בלוב), לנשיא אובמה. בשני המקרים הנשיאים האמריקנים בחרו להתעלם מההצעות הרוסיות ולמעשה דחו אותן.
דולנד טראמפ הוא הנשיא האמריקני הראשון במאה הנוכחית המוכן לנסות ולהרים את הכפפה הרוסית הזו.
זו אחת הסיבות העיקריות מדוע הממסדים המודיעיניים האמריקנים שרובם בנויים ופועלים היסטורית מסביב לנושא היריבות העמוקה עם רוסיה, מתקשים לעכל את שינוי המדיניות אליו טראמפ חותר.
5. למרות ההכחשות של דוברי טראמפ, הנשיא המיועד נערך לשנות את אופי וצורתם פעולתם של הגופים החשאיים האמריקניים. בהגדרה כללית מאוד, אפשר לומר, כי טראמפ נערך להשתמש בפחות פקידים, מנתחים, ומחשבים המייצרים אין סוף דוחות מודיעיניים, שאת חלקם הגדול איש איננו קורא, ולהסתמך יותר על סוכנים חשאיים מבצעיים שיפעלו בשטח.
במקום שמאות מיליוני דולרים יושקעו במערכות מחשבים ובטכנולוגיות מתקדמות המודיעין יחזור להיות יותר 'אנושי'  ופחות טכנולוגי.
מכאן להיטותו הרבה של הנשיא המיועד להוכיח כי כל מחשב  שהוא ניתן לפריצה,  בעוד שגופי המודיעין מתרכזים בניסיון להוכיח כי נשיא רוסיה פוטין והמודיעין הרוסי הם הנבלים העיקריים בפרשיות הפריצה למחשבים.