הקרב בנחל עוז מיקרוקוסמוס של מלחמת 'צוק איתן'. 9 מתוך 10 חללי צה"ל ביום ב' נהרגו בתוך שטח ישראל

העובדה, כי בקרבות ביום שני 28.7, במבצע 'צוק איתן', 9 מתוך 10 חללי צה''ל נהרגו בתוך שטח ישראל, צריכה להדליק כמה מנורות אדומות אצל הדרגים המדיניים והצבאיים המנהלים את המלחמה. המלחמה צריכה להתנהל בעזה ולא בישראל. אבל זו היא עדות נוספת לכך, כי החמאס מצליח ב-22 ימי המלחמה לשמור על אלמנט ההפתעה הטקטית. 
זו הסיבה מדוע הקרב ליד נחל עוז ביום ב' 28.7, מסביב למנהרת הטרור, עם יחידת קומנדו של החמאס, בה נהרגו חמישה חיילי צה''ל משקפת מצב זה.
מנהרת הטרור, אשר צה''ל מודה ביום ג' 29.7, כי ידע על קיומה, מתחילה בשכונת סג'עייה בעזה, ומסתיימת כ-150 מטר בתוך שטח ישראל, ליד מוצב של צה''ל המגן על קיבוץ נחל עוז.
עצם העובדה, כי בין חמישה לשבעה מחבלים של החמאס נכנסו למנהרה ועשו את דרכם לעבר מוצב צה''ל כשהם נושאים אתם כמויות גדולות נשק, טילי נ''ט וחומרי נפץ, מצביעה על שש תופעות:
1. הקרב על שכונת סג'עייה עדיין לא הסתיים, למרות שירדה ממרכז תשומת הלב של דעת הקהל הישראלית. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי עיי החורבות של השכונה הפכו להיות מעין שטח הפקר בין שני הכוחות, כאשר חוליות של החמאס מצליחות לחדור אליו כשהם מסתתרות בין החורבות, ומשם הן תוקפות את כוחות צה''ל.
2. למרות הדיבורים של צה''ל, המשרתים יותר את צרכי הדרגים המדיניים, מאשר את צרכי הצבא, כי הם זקוקים עוד לכמה ימים בלבד כדי להתגבר על בעיית המנהרות, המצב בשטח שונה לגמרי.  זמן קצר מאוד לפני הקרב בנחל עוז, אמר קצין בצה''ל, 'כי צה''ל שולט בכל המנהרות ההתקפיות'. הקרב בנחל עוז הוכיח את ההפך.
הבעיות העיקריות  בקרב הזה חושפות פן בעיתי ביותר בתפקודיו של צה''ל.
3. בהתחשב בזה שקיומה של המנהרה היה ידוע, וכי תפקידם של חיילי צה''ל במוצב היה לדאוג שאיש לא יצא מתוכה כדי לתקוף מטרה בישראל, כיצד קרה שאנשי החמאס הצליחו להפתיע את חיילי צה''ל ולהרוג את כולם, כאשר רק חייל אחד נשאר בחיים, וגם זאת מאחר והיה מוצב בעמדת המגדל-הפילבוקס שהתנשא מעל המוצב.  חייל זה היה היחיד שפתח באש על אנשי החמאס, ובכך מנע את חטיפת גופות חיילי צה''ל שנהרגו.
4. אם צה''ל לא רצה לסתום את פתח המנהרה ולהשאירו פתוח בגלל שיקולים מבצעיים שלו, כמו מלכודת, או העברת כוחות צה''ל לתוך הרצועה, מדוע לא הותקנו בתוך המנהרה ומסביב לפתח חיישנים-מצלמות, שידווחו מיד על תנועה בה. ואם היו חיישנים או מצלמות כאלה מדוע הם לא פעלו?   
5. בהתקפה נהרג  איש חמס אחד, והיתר חזרו בשלום לסג'עייה. במילים אחרות, הקרב הסתיים בתוצאה גרועה מאוד עבור צה''ל, כאשר חמישה חיילים נהרגים, ולעומתם רק איש חמס אחד הרוג. קרב שמסתיים ביחס של 5 מול 1 באבידות, הוא קרב גרוע מבחינתו של צה''ל.
6. מדוע צה''ל מודיע, כי סוכל  ניסיון חדירה לנחל עוז', כאשר ברור כי ההתקפה נועדה לחטוף את חיילי צה''ל?  
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי צה''ל איננו יכול לפתור את בעיית המנהרות בגלל חמש הסיבות הבאות
א. פיצוץ המנהרות שכבר התגלו הוא חלקי בלבד. אין אפשרות לפוצץ את כל המנהרה  על כל ההסתעפויות שלה, מאחר ולאיש, במיוחד בישראל, אין מידע כזה,  היכן הסתעפויות אלה נמצאות ולאן הן מוליכות.
ב. כאשר צה''ל מודיע כי פוצצו מספר מנהרות, פירוש הדבר כי פוצצו רק כמה מאות מטרים של המנהרה המוליכים משטח ישראל אל תוך השטחים בהם צה''ל מחזיק ברצועה.
ג. יש אפשרות טכנית-צבאית לפוצץ קטעים גדולים  של המנהרות, אולם אז יכולה להתחולל רעידת אדמה קלה-בינונית, אשר יכול למוטט בניינים אזרחיים בעזה, וגם בישראל, אפילו מעבר ליישוביי עוטף עזה.
לכן כאשר צה''ל אומר, כי מנהרה הושמדה, אין זאת אומרת, כי הושמדו גם כל ההסתעפויות היוצאות או קשורות עם המנהרות.
ד. אי אפשר לחסל את איום מנהרות הטרור של עזה, מבלי שמשתלטים פיזית על חדרי המלחמה של החמס בגזרות השונות משם יוצאים ומסתעפים הערוצים העיקריים, וערוצי המשנה של  המנהרות. גם אז יישארו קטעי מנהרות בלתי ידועים בהם אפשר להשתמש למטרות צבאיות.   קצין בכיר בצה''ל הודה ביום ג', כי 'הפתיע אותנו הקשר בין המנהרות לבין שרשרת הפיקוד העליונה של חמאס'.
ה. קצינים בכירים בצה''ל מודים אחרי הקרב בנחל עוז, כי נושא המנהרות נופח מעבר לכל פרופורציה, במטרה להסתיר מאחוריהן את העובדה שבמשך 22 יום בהן מתנהלת המלחמה, צה''ל לא השיג, מלבד אולי בשכונת סג'עייה שם החמס ממשיך להלחם, אפילו הכרעה צבאית אחת ברורה מול החמס, וזאת בגלל ההגבלות שהדרג המדיני הטיל עליהם.