הקרע בין בית המלוכה של איחוד נסיכויות הנפט הערביות ובית המלוכה האשמי בירדן הוא שמנע את ביקורו של רוה"מ נתניהו באבו דאבי

שר הביטחון בני גנץ מיהר, ביום ה' 11.3, להתייחס לתקרית בה ירדן סירבה לתת למטוס ראש הממשלה בנימין נתניהו לעבור במרחב האווירי הירדני בדרכו לפגישה עם יורש העצר הנסיך מוחמד בין זייאד MbZ, ואמר כי 'בהתנהגותו נתניהו פגע קשות ביחסים עם ירדן בשנים האחרונות, מה שהביא לאובדן נכסים משמעותיים עבור מדינת ישראל'.
גנץ הוסיף ואמר כי 'ירדן היא שותפה אסטרטגית ויחסינו הביטחוניים והמדיניים אתה הם אבן יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי שלנו'.
לאמירה זו אין כמובן מקום ולא רק שהיא איננה נכונה, אלא שהיא מזיקה ליחסי ישראל ואיחוד הנסיכויות.
הסיבה אמיתית לסירובה של ירדן להרשות למטוסו של ראש הממשלה נתניהו לעבור בשטחה, החלטה שמאוחר יותר ירדן הודיעה שהיא חוזרת ממנה, נעוצה ביחסים הגרועים השוררים בין שני בתי המלוכה וביחסים האישיים הגרועים הקיימים בין יורש העצר של הנסיכויות הנסיך מוחמד בין זייאד, ובין עבדאללה מלך ירדן ובנו יורש העצר הנסיך חוסיין בין עבדאללה.  
לפני כמה חודשים פרסם הנסיך הירדני עלי בן חוסיין באתר האינטרנט שלו כי הנסיך מוחמד בין זייאד MbZ הוא בוגד בעם הערבי, בגלל קשריו עם ישראל. הפרסום הזה נמחק מהאתר לאחר כמה  שעות, אבל הוא הצביע יותר מכל דבר אחר על היחס של בית המלוכה הירדני לשליט האמירויות.
שורה של נושאים אסטרטגיים שונים שאירעו בשנים האחרונות הביאו  לא רק לירידה קרנה של ירדן ובת המלוכה בעיני האמריקנים, אלא גם בעיני שליטי המפרץ.
הנשיא הוקדם דונלד טראמפ העדיף להתעלם מבית המלוכה הירדני ובקשותיו החוזרות ונשנות לעוד עזרה כספית ומערכות נשק חדשות לצבא הירדני. במיוחד מדובר בסירובה של וושינגטון לספק מטוסי קרב מדגם F-16 לחיל האוויר הירדני.
האסטרטגיים האמריקנים כבר לא רצו להכיר בירדן כמדינת חיץ מפני איראן, וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות שארצות הברית התרכזה בשליטי המפרץ ובקידום יחסיהם האסטרטגיים עם ישראל.
גם הצלחתה של וושינגטון להביא לחתימת הסכם שלום בין אבו דאבי וישראל, כאשר ישראל מסכימה להקפיא את ההתנחלויות, דבר אותו בית המלוכה הירדני נכשל להשיג, פגע קשה במעמדו של בית המלוכה הירדני שתמיד הציג את עצמו כמגן של האינטרסים הערביים מול ישראל.
כל ההתפתחויות האלה פירושן המעשי היה פחות עזרה כלכלית אמריקנית לירדן המצויה במשבר כלכלי עמוק.
לכל ההתפתחויות האלה יש להוסיף את בעיית מסגד אל אקצא שעל הר הבית.
לאחר חתימת הסכם השלום בין אבו דאבי וישראל, הוציא המופתי הגדול של ירושלים המתגורר בירדן, צוו הלכה-פתוואה המכריז כי על אזרחי איחוד הנסיכויות אסור לבוא לירושלים ולהתפלל על הר הבית, אלא אם כן הם הגיעו להר הבית דרך ירדן.
זה היה הרקע להתנהגותו המוזרה, אם לא הקפריזית, של יורש העצר הירדני הנסיך חוסיין בין עבדאללה, אשר ביום ד' 10.3, הודיע לפתע שהוא בא להתפלל על הר הבית ביחד עם המופתי הגדול של ירושלים, עליו הכניסה לישראל אסורה, וכאשר הוא מביא אתו עשרות של אנשי ביטחון ירדניים שיגנו עליו, רמז לכך שישראל איננה מסוגלת להגן על המוסלמים הרוצים להתפלל על הר הבית.
יורש העצר הירדני הגיע, ביום ד' לגשר אלנבי, הסתובב בצורה הפגנתית וחזר לעמאן בירת ירדן.
אין ספק, כי בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לטוס מעל ירדן נדחתה על ידי הירדנים כאיתות לאי שביעות רצונם  מהתפתחות היחסים בין ישראל והמפרץ, התפתחות אשר דוחקת אותם ממרכז הבמה האזורית באזור לשוליה.