הרצון של הצמרות המדיניות-צבאיות הישראליות שמצרים תלחם בחמאס וב-ISIS בסיני וברצועת עזה-איננו מציאותי

מתאם פעולות ישראל בשטחים, האלוף פולי מרדכי הופיע, ביום ה' 2.7, בתחנת אל ג'זירה, ואמר, כי 'בידי ישראל ידיעות ברורות על כך שחמאס תומך בארגון 'ווילאיאת סיני' השייך לדאעש'-כלומר ל-ISIS. האלוף מרדכי גם נקב בשמותיהם של שני אנשי הזרוע הצבאית של החמאס, שאחד מהם, עבדאללה קיטשי, עוסק בהברחת נשק לאל קעידה ISIS, ואילו השני, אאל פראג, עומד בראש מנגנון המעביר את הפצועים של ISIS מסיני לטיפול בבתי החולים בעזה.
לגבי מצרים חזר האלוף מרדכי כמה פעמים בראיון, כי מצרים היא מדינה חזקה והתיאום שלה עם ישראל הוא רק במסגרת הסכם השלום בין המדינות. הוא לא ציין על איזה תיאום הוא מדבר, אבל אפשר וצריך להניח כי המדובר בתיאום צבאי ומודיעני  לגבי המלחמה ב-ISIS, וגם בחמאס.
קצת יותר ברור ממנו היה ביום ה' מתאם הפעולות המדיניות במערכת הביטחון האלוף (במיל.) עמוס גלעד. הוא אמר, כי מצרים היא מדינה חזקה, 'מדינה גדולה, 90 מיליון איש, צבא של חצי מיליון, והם יעשו הכול כדי לממש מלחמה נחושה' נגד ISIS.  
אבל מה לעשות וכל מה שקרה בשנתיים האחרונות  מאז עלותו של פאתח אל-סיסי לשלטון בקהיר ב-2013 מצביע בדיוק על ההפך?
למרות שכל בקשותיה של מצרים לישראל לאפשר לה להכניס לסיני כוחות צבא גדולים, כולל מטוסי ומסוקי קרב וטנקים למטרות תקיפה של ISIS, למעשה ללא התקיימה אפילו אופנסיבה מצרית רצינית אחת נגד בסיסי וריכוזי ISIS בסיני, למרות שגם צבא מצרים וגם צה''ל יודעים בדיוק היכן אלה מצויים.
גם הידיעות המשודרות ומתפרסמות בכלי התקשורת הישראלים, על 'הניצחון' שצבא מצרים נחל  כביכול מול ISIS בקרבות ביום ד', וכיצד מטוסי חיל האוויר המצריים הפציצו והשמידו ריכוזים של ISIS ליד שייח' זוואיד ביום ה', אינם נכונים.
האמת היא מאוד לא נעימה, אבל צריך להודות בכך כי ISIS הנחית מכה קשה על צבא מצרים, ובמושגים של קרב איגרוף הוא ניצח בסיבוב הנוכחי הזה של המלחמה בנוקאווט.  
בשבועיים האחרונים צריך לחדד היטב את האוזניים ולזקוף את האוזניים, מול שפע ההצהרות הסותרות והמבולבלות של הצמרת המדינית והביטחונית הישראלית בנושא החמאס בעזה.
בכל אירוע של שיגור טילים מהרצועה, ועכשיו גם לאחר רוב הפיגועים שהתרחשו בימים האחרונים ביהודה ושומרון, בה נרצחו במשך שבוע אחד 3  ישראליים, דויד קפרא, דני גונן ומלאכי משה רוזנפלד ז"ל, אנו שומעים מלהקת הכתבים האמונים על צה''ל את המנטרה: 'אבל החמאס איננו רוצה בהסלמה הוא מעוניין ברגיעה לטווח ארוך'. 
איך הרצון של החמאס ברגיעה, לטווח ארוך או קצר, מתיישב עם רצח ישראליים, ועם עזרה ל-ISIS בסיני, לא רק שאיננו נשמע ברור-אלא נשמע מסוכן.
זה שהחמאס מוכן ללכת למיטה עם מצרים, חיזבאללה, איראן ו-ISIS, בעת ובעונה אחת, אפשר להבין. אבל זה שדפוסי המחשבה והפעולה של הצמרות המדיניות והצבאיות הישראליות מתחילות להתאים את עצמן לאלה של החמאס-חייב להדליק לפחות אצל חלק בישראל כמה מנורות אדומות.
גם אם האלוף פולי מרדכי יפרסם באל ג'זירה עוד עשרות  שמות  של אנשי חמאס המקיימים קשר עם אל קעידה  ISIS לא רק בסיני, אלא גם במזרח לוב, וגם אם יספר למצרים וגם לישראלים הנדהמים, כי מעזה פועל מי שעומד בראש הרשתות החשאיות של האחים המוסלמיים  הפרושות מלוב דרך מצרים אל חצי האי סיני ומשם לעזה, מוחמד עיזאת איבריהם Mahmud Izzat Ibrahim, הם לא יפלו מהכיסא.
נשיא מצרים פאתח אל סיסי מבין שהוא וצבא מצרים אחרו כבר את המועד לנצח ולחסל במכה צבאית אחת את הברית שנוצרה בשטח בין האחים, ISIS והחמאס, ועכשיו הם עומדים בפני מלחמת דמים  ממושכת, שמסיני ומלוב תגלוש לתוך מצרים. 
אל סיסי מבין שעתה הוא צריך להגן על הבירה קהיר, וערים מרכזיות אחרות במצרים, ולא על חצי האי סיני באם הוא רוצה לשמור על משטרו. 
בישראל עדיין לא מוכנים לעכל את זה.
לתקווה הסמויה של ההנהגה  הישראלית, כי הצבא המצרי יילחם  גם בסיני מול ISIS , וגם מול החמאס בעזה אין בסיס ואין סיכוי.
מוטב שבישראל במקום לבזבז את הזמן על שאיפות שלא התגשמו (דרך אגב גם לא בתקופת הנשיא מובראק), יתחילו להיערך למה שמצרים הייתה צריכה לעשות כבר לפני שנתיים, גם לנפילת עזה בידי ISIS, וגם לשליטה טריטוריאלית מתרחבת של ISIS בסיני. המדובר לא רק באפשרות של פשיטות כוחות ISIS לתוך שטח ישראל. שליטה של ISIS  על חופי סיני, תביא למלחמה גדולה על חופש השיט הבינלאומי בתעלת סואץ, ועל חופש השייט הישראלי במפרץ עקבה בואכה אילת.