השאלה אם יש או אין הפסקת אש עם הג'יהאד תוכרע ב'הפגנות השיבה' ביום ו' מול גדר המערכת בעוטף עזה

כאשר שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב אומר, ביום חמישי 14.11 בבוקר,  כי 'האו"ם ומצרים עבדו קשה כדי למנוע מההסלמה המסוכנת ביותר ברצועת עזה להפוך למלחמה', וכי 'השעות והימים הקרובים יהיו קריטיים,' הוא יודע על מה הוא מדבר.  
הפסקת האש שהוא והמצרים השיגו ברצועה, היא שברירית ולא יציבה.

כרגיל כמו בסיבובים קודמים ברצועת עזה, הצד הפלסטיני מודיע על הפסקת אש, ואילו הדרגים המדיניים והצבאיים הישראליים שותקים ואינם אומרים דבר.
הדבר היחיד המעיד כי ישראל הסכימה להפסקת האש, היא הודעת פיקוד העורף, כי בכל המדינה החיים חוזרים לשגרה מלבד עוטף עזה, אשקלון, ומערב אזור לכיש.
נקודת המבחן הראשונה הרצינית 'להפסקת האש' הזאת, תתרחש לא במשך השעות הבאות ביום חמישי, אלא 24 שעות לאחר מכן ביום שישי 15.11.
בשעות אחר הצהרים של יום שישי תחלנה 'הפגנות השיבה' הפלסטיניות מול גדר המערכת בעוטף עזה.  
לפי הגרסה של הג'יהאד לתנאי הפסקת האש שישראל קבלה על עצמה צה"ל הסכים שלא תפתח יותר אש על המפגינים, זאת בתנאי שהם לא יתקפו את כוחות צה"ל.
מאחר ובכל יום שיש בשנה וחצי האחרונות המפגינים האלה זורקים בקבוקי תבערה, מטעני נפץ ורימוני יד ומידי פעם פותחים באש על חיילי צה"ל, אין שום סיבה נראית לעין, כי התקפות אלה תפסקנה.
להיפך, צריך לצפות לכך כי הג'יהאד האיסלמי ינסה באמצעות ההתקפות האלה לפגוע בכמה חיילי צה"ל או מטרה אזרחית ישראלית, דבר שלא הצליח לעשות באמצעות כ-430 הטילים שהמטיר על מטרות בדרום ישראל במשך שלושה ימים שלמים השבוע.
ייתכן גם מצב בו הג'יהאד ישתמש בהפגנות אלה כדי לטעון, בגלל סיבה זו או אחרת, כי צה"ל הפר את ההסכמות של הפסקת האש, והוא יחדש את ירי הטילים.
ההערכה פסימית זו נשענת על ניסיון העבר כאשר גם בסיבובים ו'הפסקות אש' קודמות, הג'יהאד תמיד הקפיד ליצור מצבים בהם 'המילה האחרונה' או 'הירייה האחרונה' היא תמיד שלו.
לכן גורל הפסקת אש,  באם היא קיימת או לא, ובאם היא תחזיק מעמד כן או לא, נדע רק לאחר שתסיימנה הפגנות השיבה ביום ו' מול גדר המערכת.
זו הסיבה מדוע כל כוחות צה"ל המרוכזים מסביב לרצועה ימשיכו להיות שם לפחות עד תחילת שבוע הבא.