השופט וינוגרד לאולמרט: הממשלה שלך נכשלה. אתה אינך מדייק בעדויות שאתה מוסר

בעדותו בפני וועדת וינוגרד מתגלה ראש ממשלה כחכמולוג חלקלק, עד שיו''ר הוועדה אליהו וינוגרד מאבד את סבלנותו ואומר לו כי אם כל תשובה לשאלות חברי הוועדה תהייה כל כך ארוכה לא יישאר להם זמן להציג לו את עשירית השאלות שבכוונתם לשאול אותו. מדוע לא קיימת (באותו בוקר של חטיפת החייל) התייעצות עם הרמטכ''ל? שואל השופט וינוגרד תחילה אמר אולמרט אתם יכולים לשאול את המזכיר הצבאי שלי. לאחר מכן שינה את דבריו ואמר הייתה לי שיחה טלפון אתו. אולמרט אמר לחברי הוועדה: אמרתי למזכיר הצבאי שלי (האלוף גדי שמני), תזהיר את אנשי הצבא כי הולכים לשים להם מלכודת. זה לא ייגמר בשניים (שני החיילים שנחטפו). שייזהרו. ואכן לאחר חצי שעה הם נכנסו עם הטנק והטנק התפוצץ, והלב נשבר. אבל אמרתי להם שלא יפריזו בתגובות שלהם. כאן אפשר לראות מיד בניסיון של ראש הממשלה להציג את עצמו גם כנועז וגם כזהיר וחכם, קו שוועדת וינוגרד לא קנתה. לשאלת פרופ' יחזקאל דרור מדוע שרת החוץ ליבני לא שותפה בשלבי ההחלטות שנתקבלו ביום הראשון של המלחמה אמר אולמרט כי אף פעם בכל תולדות מדינת ישראל לא שותף שר חוץ בדיוניים כאלה, ומיד לאחר מכן הוסיף, אתה צודק. איך אומרים תמיד צריך ללמוד מהדברים.
בשלב בו ראש הממשלה נשאל האם הצבא היה מוכן, לאחר שיום לפני התחלת המלחמה הוא ערך ביקור במטכ''ל ושמע שם סקירות על ההכנות של צה''ל למלחמה, שוב נוקט אולמרט את הגישה המתחנפת-כביכול המתחשבת במעמדו של יו''ר הוועדה ומבקשת את הגנתו מפני דעת הקהל הישראלית. אולמרט אומר: אני רוצה לומר עוד מילה כדי שתהייה יותר סלחני. אין לי איפה לומר את הדברים האלה. הם בוערים כבר בבטני כבר חצי שנה. וכפי שאתם יודעים מה שהציבור מוזן לא חשוב. זה מה שבא מכיוון אחד. השופט וינוגרד בתשובה: אנחנו ניתן לך במה חופשית לומר כל מה שליבך ומה שבוער אצלך, תוכל להוציא אצלנו. לא תהייה לך בעיה של זמן. לאחר מכן פתח אולמרט במונולוג ארוך אשר שיבח את שר הביטחון עמיר פרץ ואת הישגיו הפוליטיים בכיבוש מנהיגות מפלגת 'העבודה', ולדעתו לא הייתה לו כל סיבה לפקפק מדוע הוא לא יכול למלא תפקיד שר הביטחון. כאן שוב הופסק אולמרט על ידי השופט וינוגרד, שאמר כי השאלה הזו עולה לאור הסטנוגרמות של תהליכי קבלת ההחלטות שהוועדה קבלה. שר ביטחון הוא אדם שצריך לומר דברים אלה נכונים או לא. טובים או לא. כאן יש לתקן את זה ואת זה. אנחנו מחפשים (בטכסט) את הבקרה על ההצעות של הצבא מצד הדרג המדיני…וזה לא מצאנו.
בהמשך העדות מתפתח וויכוח בין השופט וינוגרד ואולמרט המעיד על כל אופי העדות המתחכמת של ראש הממשלה. השופט וינוגרד רוצה לדעת מדוע לא שמו לב לדבריו של ראש המוסד (מאיר דגן), אשר תהה על המטרות שהתקיפה האווירית צריכה להשיג, ומדוע שלא תבוא אחריה פעולה קרקעית? מדוע לא דובר על פעולה קרקעית? שואל השופט. תשובת אולמרט: בשום מקום גם בישיבה הזו, (ביום הראשון למלחמה), לא דובר שלא תהייה פעולה קרקעית.
בהמשך העדות מתפתח וויכוח בין השופט וינוגרד ואולמרט המעיד על כל אופי העדות המתחכמת של ראש הממשלה. השופט וינוגרד רוצה לדעת מדוע לא שמו לב לדבריו של ראש המוסד (מאיר דגן), אשר תהה על המטרות שהתקיפה האווירית צריכה להשיג, ומדוע שלא תבוא אחריה פעולה קרקעית? מדוע לא דובר על פעולה קרקעית? שואל השופט. תשובת אולמרט: בשום מקום גם בישיבה הזו, (ביום הראשון למלחמה), לא דובר שלא תהייה פעולה קרקעית. כאשר ראש הממשלה רואה כי דבריו אינם מתקבלים על דעתם של חברי הוועדה, הוא חוזר ומנסח את עמדתו כך: כולם ידעו הולכת להיות מכת פתיחה אווירית, שלאחריה יהיו צעדים נוספים, שהרמטכ''ל היה צריך לדעת עליהם ולהכין אותם. אולם השופט וינוגרד איננו מקבל את התמרון הזה של אולמרט. וינוגרד מקשה עליו ושואל אותו, החלטתם על פעולה מבלי שתדעו איזה פעולה תבוא אחריה ומה יהיו תוצאותיה? מה יהיה משך הזמן שלה? אין דבר כזה בהתייעצות הביטחונית? כאן אולמרט מאבד את סבלנותו ואומר, בהתייעצות ביטחונית לא. בדיונים בממשלה כן. השופט ווינוגרד: גם בישיבת הממשלה לא. במילים אחרות, ראש הממשלה לדעת השופט אינו אומר אמת.
פרסומים ראשונים מהעדויות שנמסרו לוועדת וינוגרד: ראש הממשלה אהוד אולמרט: לגבי ההחלטה לצאת למתקפה ב-3 הימים האחרונים למלחמה, שאלתי את עצמי איך ישראל תחייה עם תחושת התבוסה אם לא נצא למתקפה? בדמיוני ראיתי איך הביצה הלבנונית החדשה סוגרת עלינו. רק ב-7 באוגוסט ( 3 שבועות לאחר תחילת המלחמה ב-12 ביולי), הצבא הביא לפני תוכנית פעולה רחבה לאישור. אמרתי לרמטכ''ל ולמפקדי צה''ל: אתם לא רואים את כל התמונה. אולמרט הציג בפני ועדת וינוגרד כי בזמן המלחמה היה שיתוף מלא עם שר הביטחון עמיר פרץ, והסיר מעליו את האחריות לכשלים. אולמרט גם טען כי שיתף את שרת החוץ ציפי ליבני בהחלטות המרכזיות. גם שר הביטחון עמיר פרץ אמר כי היה שיתוף פעולה טוב בינו ובין הרמטכ''ל דאז רב אלוף דן חלוץ. אף פעם לא ראיתי את תפקידי כרמטכ''ל-על. לכל מה שהתפרסם עלי בעיתונות אין לזה כל קשר למציאות. בתשובת לשאלות חברי הוועדה איזה ידע וניסיון ביטחוני היה לו. אמר שר הביטחון כי הוא חושב שהדברים האלה אינם חשובים. דן חלוץ אמר כי יחסיו עם שר הביטחון היו טובים, למרות שהיה קצת פחות קשוב לבעיות הצבאיות.