השליחות הסורית של חלאד משעל לקהיר.

בלעדי ומיוחד למקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: כל הידיעות המתפרסמות מטעם דוברי החמס והג`יהאד האיסלמי בדבר נכונותם להפסקת אש, ולשחרור של גלעד שליט תמורת 1500 אסירים פלסטינים, הן מערכת דיסאינפורמציה מתוזמרת היטב שבחוטיה מושכת דמשק. במרכז מערכת זו עומדת הגעתו ביום ה` 23.11, של מנהיג החמס חלאד משעל בראש משלחת גדולה לקהיר. סוריה אפשרה את בואו של משעל חלאד לקהיר, לקראת נסיעתו של נשיא סוריה באשר אסד בשבת 25.11 לטהרן, כדי להשתתף בוועידת פסגה בה ייטלו חלק נשיא איראן אחמדי נאז`ד, ונשיא עיראק ג`אלל טלאבאני. במקביל ייפגש בשבת 25.11, בריאד, סגן נשיא ארצות הברית דיק צ`ייני עם המלך הסעודי עבדאללה, בניסיון למצוא פתרון למשבר המעמיק בעיראק. על ידי שליחת חלאד משעל לקהיר, מאותת דמשק לוושינגטון, כי למרות נסיעתו של אסד לטהרן, ורצח פייר ג`ומאייל בלבנון, היא עדיין מוכנה להגיע עם ארצות הברית להסכם שיתוף פעולה לגבי עיראק והסכסוך הישראלי-פלסטיני. תפקידו של משל בקהיר הוא `למשוך זמן` עבור דמשק, ולא להגיע להחלטות בדבר ממשלת האחדות הפלסטינית ושחרורו של גלעד שליט. רק אם הנשיא אסד יחליט לשבור את הברית האסטרטגית הקיימת בינו ובין טהרן וחיזבאללה, ולפנות לעבר הציר האמריקני-סעודי-מצרי, רק אז יקבל חלאד משעל הוראה להגיע להסכם בנושא הממשלה הפלסטינית וגלעד שליט.
כדי להרוויח זמן, מעלים משעל ומנהיגי החמס בעזה דרישות לא מציאותיות כמו: לשחרר 1500 אסירים פלסטינים תמורת גלעד שליט.
3 תנאים אחרים שחמס מציג:
1. הפסקת האש, כלומר הפסקת ירי טילי הקסאם, תהייה חד-צדדית, ולא חלק מהסכמה שתושג בין ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. במילים אחרות, לא רק שהחמס אינו מוכן להכיר בשום הסכם בין הרשות לישראל, אלא הוא שומר בידיו את הזכות לחדש את הירי בכל רגע נתון.
2. החמס לא מוכן להוציא מידיו את תיק האוצר בממשלה הפלסטינית. כלומר העזרה המערבית והישראלית הכלכלית שתחודש, תזרום לידיו של איש החמס. בזה תושג, מלבד השליטה בכספים גם הכרה ישראלית ובינלאומית בחמס.
3. החמס דורש כי הקמתה של ממשלת אחדות פלסטינית, תתבצע באותו יום ושעה, בו נציגי החמס יתפסו 50 אחוז, מכל התפקידים הנבחרים ותפקידי האדמיניסטראציה באש"ף. כלומר, החמס לא רק ישלוט בממשלה הפלסטינית אלא גם באש"ף, החתום על הסכמים עם ישראל. עמדת כוח כזו תאפשר לחמס לבטל, בהזדמנות הראשונה, את כל ההסכמים שהפלסטינים חתמו עם ישראל.
מעבר לכל המגעים העקרים האלה, מתרחשת בשטח מציאות צבאית שונה לגמרי. צה"ל, מבלי שהממשלה או הצבא יודיעו על כך, כבש חלקים גדולים של צפון רצועת עזה. גם החמס שומר בינתיים על שתיקה לגבי התפתחות זו כדי להשיג שתי מטרות:
א. לאפשר את המשך המהלכים של אסד-משעל.
ב. למשוך את צה"ל עמוק יותר לתוך רצועת עזה, שם מחכה לו עיקר הכוח של החמס ויתר ארגוני הטרור הפלסטינים.