השתתפות צה"ל בכוח ההגנה האמריקני במפרץ היא פתיחת חזית מס' 5 ישראלית מול איראן, נוסף על סוריה, עיראק, לבנון ורצועת עזה
אם חטיבה של גדודי אל קודס האיראניים הייתה מועברת לילה אחד ממערב עיראק ומוצבת תוך הפתעה לישראל בבין ג'בייל בדרום לבנון מול גבול ישראל, או שייטת של צוללות איראניות הייתה מגיעה לנמל ביירות, אפשר לשער מה היו תגובותיה של ישראל. בשקט היא לא הייתה יושבת.
אותו אפקט יש בדיוק על טהרן להצטרפותה של ישראל לכוח ההגנה האמריקני-בריטי על חופש השיט של אוניות ומכליות נפט במפרץ.
כל המדיניות האיראנית, מאז ההפיכה השיעית לפני 40 שנה ב-1979, מבוססת על העקרון שיש להרחיק את צבאות ארצות הברית ובעלי בריתה מגבולות איראן ומהמפרץ.
במצב שנוצר במפרץ באחרונה לא רק שארצות הברית איננה נסוגה מסוריה ומעיראק וממדינות המפרץ, אלא היא גם חוזרת להציב כוחות צבאיים אמריקנים בסעודיה, ומכניסה את צה"ל על זרועותיו הימיות, האוויריות והמודיעיניות למפרץ שיפעלו במסגרת הצבאית החדשה שהיא מקימה להגנת המפרץ.
פירוש הדבר שהמדיניות האיראנית לא רק שנכשלה, אלא גם נכשלה בגדול.
זו הסיבה לאיומים האיראניים הנשמעים בימים האחרונים לפיהם הופעת הכוחות הישראליים במפרץ תביא להצתת מלחמה.
האחרון שבאיומים אלה נשמע ביום א' 11.8, כאשר מפקד הצי של משמרות המהפכה האיראניים עלי רזא תנגסירי Alireza Tangsiri אמר לערוץ הטלוויזיה הלבנוני 'אל מייאדין', 'כי כל נוכחות בלתי חוקית של הציונים במי המפרץ יכולה להצית מלחמה',any illegitimate presence by the Zionists in the waters of the Persian Gulf could spark a war.
זהו לא איום סתמי ריק מתוכן. עכשיו צריך לצפות לניסיונות איראנים לפגוע לא רק במטרות אמריקנית, בריטיות, סעודיות ושל איחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE במפרץ, אלא גם במטרות ימיות ישראליות.
הרציונל של תפישת הביטחון הלאומי האיראנית היא שטהרן היא האחראית על השיט במפרץ, כולל במצרי הורמוז.
עד עכשיו איראן השלימה עם העובדה, שפורסמה מידי פעם במערב, כי צוללות ישראליות מדגם 'דולפין' נושאות טילי שיוט גרעיניים נמצאות בדרך קבע במי המפרץ מול חופי איראן, כאופציה ל'מכה שניה' ישראלית על כל תקיפה ישירה איראנית עליה.
העובדה שעד עתה שום גורם לא ראה צוללות אלה ולא פרסם שום הוכחה לכך-הקלה על איראן לנקוט מדיניות של חוסר תגובה.
אולם כאשר ארצות הברית מודיעה רשמית כי ישראל תשתתף בכוח ההגנה על המפרץ, זו התפתחות שונה לחלוטין בעיני טהרן.
המחצית השנייה של חודש יולי, מזווית הראייה של טהרן, עמדה בסימן התחלת ההתקפות של חיל האוויר הישראלי על מצבורי טילים ומפקדות איראניות בעיראק. המחצית הראשונה של חודש אוגוסט נתפשת בעיני טהרן, כהופעה הגלויה הראשונה של היכלות הצבאיות הישראליות במפרץ.
אם מסתכלים על התפתחות זו בהקשר למהלכי ההשהיה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כלפי טהרן, לפיהם הוא ממשיך להפעיל על איראן את הסנקציות הכלכליות עד שתסכים להיכנס למו"מ לפיו תנאיו, בעוד איראן מגיבה בהתקפות זהירות על מטרות נפט במפרץ, הרי יש כאן שבירה של כללי המשחק שהיו עד עכשיו מקובלים/מוסכמים על וושינגטון וטהרן.
כל ההתפתחויות האלה פירושן עבור ישראל, פתיחת חזית צבאית מס' 5 מול איראן, נוסף על החזיתות בסוריה, עיראק, לבנון ורצועת עזה.
הגיליון הבא של השבועון דבקה-נט-וויקלי DNW מס' 858 שייצא ביום שישי 16.8, יסקור בהרחבה התפתחויות צבאיות אלה במפרץ ובמזרח התיכון ויביא פרטים בלעדיים על פעולותיהן המודיעיניות החשאיות של ארצות הברית וישראל מול איראן.
הקישו כאן לחתימה על השבועון (היוצא באנגלית.)