התגובה הישראלית לניצחון החמס: הלם ובלבול מוחלט. מה צריך לעשות?
תיקדבקה. התגובה הישראלית לניצחון הגדול של החמס היא לא רק תגובה של הלם ובלבול מוחלט, אלא מה שמציין אותה הוא חוסר תגובה עניינית. בעוד החמס כבר פונה בקריאה לארצות הברית לדבר אתו, אומרים חוגים מדיניים בירושלים כי צריך לתאם את התגובה הישראלית עם וושינגטון כדי `שהיא תהייה אפקטיבית`.
במילים אחרות, לישראל אין כל תגובה ממשית או מעשית לניצחון החמס. הדבר מראה יותר מכל דבר אחר כי ירושלים לא הייתה מוכנה להתפתחות כזו, לא לקחה אותה בחשבון, ואיננה יודעת מה לעשות. זה הוא כשלון גדול של המערכת הפוליטית, מערכת הביטחון, והמערכת המודיעינית הישראלית, אשר למרות שהכתובת הייתה על הקיר במשך חודשים רבים, השלו את עצמם כי התפתחות כזו איננה יכולה להתרחש.
השאלה כמובן עכשיו היא מה צריך לעשות? הדבר הראשון אותו לא צריך לעשות הוא לחכות ולבקש בהבהרות והנחיות מוושינגטון, שם עדיין שעת בוקר מוקדמת והבלבול והתדהמה שם אינם פחותים מאלה השוררים בירושלים. מ"מ מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט, חייב לכנס מיד את כל גורמי הביטחון וקובעי המדיניות המטפלים בנושא הפלסטיני, ולהחליט על צעד, אפילו סמלי, בולם חמס. את הצעד הזה צריך לבצע מיד. אם אולמרט ושריו הבכירים `ימשכו את הזמן` בתקווה לשמוע מה שהוא מוושינגטון, הם יאחרו גם את הרכבת הזו, ולצעדיהם המאוחרים לא תהייה שום השפעה על המתרחש בשטח. צעד כזה גם יכול לקבל את אהדתם ותמיכתם של ראשי מדינות רבים המגנים את עליית החמס לשלטון, ולהניח את היסוד לתמיכתם בצעדים נוספים נגד החמס ככל שישתלט על הרשות הפלסטינית.
גם `התקוות` המושמעות בשעות האחרונות כי תוצאת הבחירות תביא ליד התנקשויות מזוינות בין הפת"ח והחמס, וכי ארצות הברית ומדינות אירופה לא יעבירו כספים לממשלה פלסטינית שבראשה עומד החמס, אין להן על מה לסמוך.
כל השהייה נוספת תראה לפלסטינים לא רק שישראל מהססת ואין לה תשובה לניצחון החמס , אלא שהיא מתכוונת בסופו של דבר לדבר אתו. אפילו יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הרבה יותר מהיר בתגובותיו מאשר אהוד אולמרט. ביום ה` בצהרים הוא כבר ביקש מהחמס להרכיב את הממשלה הפלסטינית הבאה. אפילו צעד כזה לא ירושלים ולא וושינגטון בלמו.
