התוכנית של אבו מאזן והנייה להביא 20.000 פלסטינים עיראקים לרצועת עזה.

בלעדי ומיוחד למקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: לאחר הצלחתם, בעזרתם של המצרים, לכפות על ממשלת ישראל דיון ברשימת האסירים הפלסטינית הגרועה ביותר שהוגשה אי פעם לישראל, למרות שהיה ידוע כי הממשלה בירושלים אף פעם לא תאשר אותה, זאת כדי להעביר את האשמה על אי שחרורו של גלעד שליט מהחמס והפת"ח אל ישראל, מתכננים יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וראש ממשלת פלסטין איסמעיל הנייה את הצעד הבא שלהם. השניים מכינים את פרטיו האחרונים של מסע תעמולה בינ-ערבי ובינלאומי,אשר ידרוש מישראל להציל את 20.000 הפליטים הפלסטינים העיראקים שנמלטו מבגדאד, והנמצאים בתנאים תת-אנושיים במחנות פליטים הנמצאים על גבולות סוריה וירדן. בעוד דמשק ורבת עמון מסרבות לאפשר להם כבר חודשים ארוכים לחצות את הגבול ולהיכנס לתחומיהן, והמליציות השיעיות העיראקיות מאיימות לתקוף אותם, עומדים אבו מאזן והנייה לדרוש מישראל לאפשר את כניסתם של עשרות אלפי פלסטינים אלה דרך מעבר רפיח לתוך רצועת עזה. המקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה מציינים כי רובם של פלסטינים עיראקים אלה פעלו בשנות שלטונו של סדאם חוסיין, כחלק ממנגנוני החיסול, המודיעין, והטרור, של משטר הבעת' העיראקי. זו הסיבה העיקרית לשנאתם של העיראקים אליהם ולרצונם לנקום בהם, ולפחדן של הממשלות הערביות לתת לאלמנטים מסוכנים כאלה להיכנס לארצותיהם. אבל עבור אבו מאזן ואיסמעיל הנייה זו עוד דרך להציג את 'אכזריות' ישראל כלפי הפלסטינים. מקורות ביטחון ישראליים אומרים כי אם יינתן אפילו לחלק מפלסטינים אלה להיכנס לרצועת עזה, הם יהוו תגבורת משמעותית של מקצועי מאומן למליציות הצבאיות של קבוצות הטרור השונות ברצועה.
המקורות שלנו מדווחים כי בהתפתחות אחרת ברצועה, אשר מצביעה על מידת שליטתו של אבו מאזן בכוחותיו המזוינים הוציא ביום ג' 10.4, שר הפנים הפלסטיני האני קאווסמה חבורת רוצחים, מחסלים מקצועיים של החמס למצרים.
על פניו האני קאסוומה, הוא שר עצמאי שאינו קשור לחמס, והוא מוגדר כ'עצמאי', אתם גורמים אירופאים רבים, כולל הבריטים מקיימים מגעים. אולם בצעדיו ובמעשיו ביום ג', אפשר היה להיווכח כיצד השר פועל.
המקורות של תיקדבקה מוסרים כי החמס מחפש כבר כמה חודשים דרכים כדי להוציא מהרצועה את חבורת המחסלים שהטמינה ב-20.5.06 מטען חבלה גדול שפוצץ את מכוניתו של טארק אבו ראג'וב, מי שהיה אז ראש המודיעין הצבאי הכללי הפלסטיני, שחזר לרצועה ממצרים. אבו ראג'וב מנאמניו של אבו מאזן נפצע קשה מאוד, ולפי בקשתו של האישית של יו"ר הרשות הסכימה ממשלת ישראל להעבירו לטיפול בבית החולים 'איכילוב' בתל-אביב- שם הרופאים הצילו את חייו.
החמס חשש כי אנשי פלוגות המוות של מוחמד דחלאן יתנקמו במחסלים ויהרגו אותם. ביום ג' הוציא שר הפנים האני קאווסמה תעודות מסע דיפלומטיות, למחסלי החמס והעביר אותם בשיירה כאשר הוא נוסע בראשה את מעבר רפיח ומשם לסיני ולקהיר.
רק כאשר השיירה הגיעה בשלום לקהיר, סובב שר הפנים הפלסטיני את מכוניתו וחזר לעזה. כאשר נודע לאבו מאזן על המתרחש הוא התקשר דחוף עם מפקד המשמר הנשיאותי שלו בעזה, הממונה גם על הביטחון במעבר רפיח, ופקד עליו לעצור את יציאתם של מחסלי החמס. מפקד המשמר הנשיאותי, שהוא כוח המאומן וממומן על ידי האמריקנים והבריטים, במטרה שיכול להתמודד עם החמס, הקשיב לאבו מאזן ואמר לו כי הוראותיו יתמלאו. אולם לאחר שהניח את שפרפרת הטלפון נתן לחיילים המשמר שהיו אותה שעה במעבר הוראה הפוכה לאפשר את מעברם החופשי של שר הפנים וחוליות המחסלים. פנייה דומה של אבו מאזן למפקד כוח הפקחים האירופאים המוצבים במעבר רפיח, נתקלה בסירוב.
מקור ביטחוני ישראלי אומר, כי עצם העובדה שחיילי המשמר האישי של אבו מאזן אפילו אינם מתייחסים לפקודותיו של היו"ר, מחוסר רצון להתנגש עם החמס, מצביעה על המצב האמיתי השורר ברשות הפלסטינית. לאיסמעיל הנייה יש יותר כוח מאשר לאבו מאזן, ולכן אבו מאזן לא רק שנגרר אחריו, אלא משתף אתו פעולה כמעט בכול נושא.