התוצאה הברורה היחידה של מלחמת לבנון ב-2006, היא לא השקט השורר לאורך גבול ישראל לבנון, אלא העובדה שגוברים הסיכויים לקראת מלחמה הישראלית-לבנונית חדשה מס' 3.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: ביום השנה ה-3 למלחמת לבנון, לא חיזבאללה השתנה, אלא הרכב השלטון באיראן. אם טהרן תחליט לפעול ביתר עוצמה נגד מטרות אמריקניות באפגניסטן ועיראק, היא תפעיל גם את חיזבאללה שוב נגד מטרות ישראליות, והשקט יופר.
לכן הדיבורים של הצמרת הצבאית הישראלית, ביום ד' 8.7, כי מלחמת לבנון השנייה היא שהביאה לשקט השורר לאורך גבול ישראל, מטעים.
צריך וכדאי להבין כי ב-3 השנים האחרונות, עד הבחירות לנשיאות בלבנון ב-7 ביוני השנה, פעל חיזבאללה בשני מישורים.
1. המישור הצבאי, בו חיזבאללה בנה בהצלחה צבא מקצועי לכל דבר. צבא המצויד בעשרות אלפי טילים, מערכת נ"מ מבצעית נגד חיל האוויר הישראלי, מערכת צפופה של טילי חוף ים, כנגד חיל הים, וגדודי קומנדו שמטרתם לפעול מעבר לקווים הישראליים.
מערכת זו נשענת על 3 קווי הגנה מבוצרים היטב, החותכים את לבנון לרוחבה , שתפקידה לעצור את כוחות צה"ל, שבעת מלחמה חדשה ייכנסו ללבנון.
מערכת ביצורים זו נשענת על מערכת קשר ופיקוד מתקדמת של סיבים אופטיים הפרושים בעומק האדמה. במילים אחרות, כפי שצה"ל השתפר בצורת התארגנותו, יכולותיו, ושיטות המלחמה שלו, גם החיזבאללה עבר מאז המלחמה את אותו תהליך ובהצלחה לא פחותה. זו הסיבה העיקרית בגללה חיזבאללה היה מעוניין במשך כל השנים האלה בשקט צבאי עם ישראלי.
2. המישור המדיני. השקט הצבאי היה דרוש לחיזבאללה גם כדי להצליח בתוכניתו הלא פחות שאפתנית, והיא להשתלט באמצעות מהלך הבחירות הדמוקרטי, כפי שחמס עשה ברשות הפלסטינית, על מערך השלטון בלבנון.
אם חיזבאללה היה מצליח גם במהלך זה, הוא היה הופך לארגון הצבאי-טרוריסטי הפרו-איראני השני, שהצליח להשתלט על ישות מדינית מזרח תיכונית 'מתונה'. הצלחה כזו הייתה מאפשרת לחיזבאללה להשתלט גם על הצבא הלבנוני.
אולם, הכישלון של חיזבאללה לנצח בבחירות לנשיאות בלבנון, למרות שקיבל 55 אחוז מקולות הבוחרים, מנע ממנו את ההישג הזה.
המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה מציינים, כי מפלה זו של חיזבאללה, לא באה בגלל הצלחת הכוחות 'המתונים' בלבנון שנתמכו על ידי ארצות הברית, מצרים וסעודיה, אלא בגלל השגיאות הגסות שעשה מנהיג הארגון חסן נסראללה לקראת סוף מערכת הבחירות.
בטוח בניצחונו, הוא החל כבר מתרברב, כי הכוחות הצבאיים של חיזבאללה יבלעו את צבא לבנון, וביחד הם יהוו כוח גדול וחזק שישלוט במדינה.
באוזני ובעיני מצביעים לבנוניים רבים שעמדו להצביע עבור חיזבאללה, הדיבורים האלה צלצלו, כמו הכרזה על הקמת משמרות המהפכה הלבנוניים. לכן מצביעים אלה החליטו ברגע האחרון שלא להצביע עבור חיזבאללה.
לא עברו ימים רבים, למשעה שבוע בלבד, ומיד לאחר הבחירות לנשיאות באיראן, החלה שקיעתה האיטית, אך הבטוחה, של מדינת האם של חיזבאללה-קרי איראן, לקראת מלחמת אזרחים עקובה מדם.
זה לא תהליך שייקח שבועות או חודשים. המדובר בתהליך שיכול לקחת אפילו מספר שנים, ותהיינה בו עליות ומורדות רבות וחדות, של דיכוי, שקט, והתפרצויות אלימות.
אולם המקורות האיראנים של תיקדבקה מציינים כי תהליכים פנימיים איראנים אלה, רק יביאו להתחזקותו של חיזבאללה ולא להיחלשותו. הסיבה העיקרית לכך, היא עליית כוחם והשפעתם על השלטון המרכזי בטהרן של משמרות המהפכה האיראנים, אשר חיזבאללה ממומן ומופעל על ידם.
יהיה זה שיקול ישראלי אסטרטגי לא נכון, ולא נבון, להניח כי ככל שהתוהו ובוהו הפנימי באיראן יהפוך להיות עמוק ואלים יותר, כך חיזבאללה יעדיף להימנע מפעולה נגד ישראל.
נימות כאלה שמעו בדבריהם של מפקדי צה"ל ביום ד'.
המצב הוא הפוך. כמו שהמאבק הפנימי על השלטון באיראן יגבר, כך משמרות המהפכה האיראנים יאלצו להפעיל את היכולות הצבאיות שלהם שמחוץ לאיראן, זאת כדי לאזן את הישגיהם, או כישלונותיהם מבית.
אין שום סיבה להניח, שאם משמרות המהפכה האיראנים יחליטו להגביר את הלחץ הצבאי על האמריקנים, התומכים בכוחות הפנימיים באיראן המתנגדים למשמרות המהפכה, בזירות מלחמה כמו עיראק ואפגניסטן, הם יימנעו מלהפעיל את חיזבאללה נגד ישראל.
לכן, ביום השנה ה-3 למלחמת לבנון, התוצאה הברורה היחידה של המלחמה ב-2006, היא לא השקט השורר לאורך גבול ישראל לבנון, אלא העובדה שמדובר במלחמה ישראלית מס' 2 בלבנון, שהייתה שלב נוסף לקראת המלחמה הישראלית-לבנונית מס' 3, שעוד תבוא.