התחזקות הציר טהרן-דמשק-פיונגיאנג, היא תוצאת אסטרטגיית הבחירות של אובמה, עם פתיחת שיחות הגרעין עם איראן

צריך להקשיב היטב למסר  ששלח  נשיא איראן אחמדינז'אד בפני מפקדי וחיילי משמרות המהפכה האיראניים, ביום ד' 11.4 על האי אבו מוסה Abu Musa, במזרח המפרץ הפרסי  ליד מצרי הורמוז למדינות המפרץ הפרסי.
אחמדינז'אד הציע לשליטיהן של מדינות המפרץ הפרסי, הנחשבות כמעצמות כלכליות עולמיות, להסתכל טוב על מפת איראן, 'כדי שהם יבינו על איזה מדינה גדולה ובעלת עוצמה הם מדברים' (כאשר הם עוסקים באיראן).  ציטוט המקור: they should take a look at the map of Iran so they understand about which great and powerful country they are speaking.
'כמה ממדינות אלה' (הכוונה לסעודיה, קטאר, וה-UAE), נותנות את כספי הנפט שלהן לכוחות התוקפנים (ארה''ב והאירופאים), כדי שהם יוכלו להשתמש בו נגד ארץ אחרת, (איראן וסוריה), אבל הם (שליטי  מדינות הנפט במפרץ), צריכים להיות ערים לכך כי ימיהם (בשלטון) ספורים, ויום אחד כספי הנפט ישמשו נגדם'. ציטוט המקור: Some of these countries give their oil money to the arrogant powers so it can be used against another country, but they must be aware that their days are numbered and one day, the oil money will be used against themselves. אחמדינז'אד לא הסביר כיצד כספי הנפט יפעלו נגדם, אבל יכול להיות שהוא התכוון לכך, כי כאשר החלו הסנקציות על איראן מחיר חבית נפט היה בסביבות 25 דולר, ואילו היום הוא בסביבות 110 דולר, דבר שאפשר ומאפשר לאיראן להמשיך בתוכית הגרעינית שלה ללא הפרעה.
אבל יש פירוש נוסף לדברי אחמדינז'אד. 
המרחק בין אבו מוסה וערב הסעודית הוא 1,034 ק''מ, והמרחק בין אבו מוסה למצרי הורמוז הוא רק 183,5 ק''מ. כלומר, הכוחות האיראניים המוצבים על האי, שבהם נמצאים כל האלמנטים הצבאיים, כולל יחידות פיזור מוקשים ימיים, סירות נפץ מהירות,  וטילי יבשה-ים שטהרן הכינה כדי לסגור מצרי הורמוז, ולפגוע בשדות ותשתיות הנפט של מדינות המפרץ, אינם צריכים לתקוף את סעודיה ישירות, מספיק שהם יתקפו ויחסמו את מצרי הורמוז.  
לכן, כאשר שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון אומרת ביום ה' 12.4, כי איראן משגרת מסרים מעורבים, המצביעים על נכונות לפרשה, Tehran has sent mixed signals, hinting toward a compromise , קשה להבין בדיוק מהיכן היא לוקחת ההערכות אלה, אלא אם האיראנים מעבירים לה מסרים כאלה בערוצים חשאיים.
מדברי של אחמדינז'אד, עולה מסר שונה: עתה לאחר הניצחון האיראני לייצב את משטרו את בשאר אסד, מדינות המפרץ הפרסי תתחלנה לשלם את המחיר של מעורבותן בסוריה, וטהרן, היא שתדאג לכך.
השבוע ביקרה בלונדון ובוושינגטון, משלחת צבאית מודיעינית סעודית גדולה בראשותו של שר ההגנה הסעודי הנסיך סלאמן Prince Salman, כאשר מלבד המפגשים עם הנשיא באראק אובמה, ראש הממשלה דיוויד קמרון ושרי ההגנה שלהם, הביקורים מתאפיינים בפגישות עם מפקדים צבאיים בריטיים ואמריקנים האחראים על המצב הצבאי במפרץ הפרסי.
בלונדון קיים הנסיך סאלמן, שיחות ארוכות עם סגן מפקד חיל האוויר הבריטי מרשל סיימון ברייאנט Air Chief Marshal Sir Simon Bryant, ובוושינגטון נפגש סלאמן עם מפקד פיקוד מרכז האמריקנית גנרל ג''ימס מאטיס Gen. James Mattis, ועם ג'ון ברננאן John O. Brennan, יועצו של הנשיא לנושאי טרור. במילים אחרות, הדיונים האמריקנים-בריטים סעודים השבוע התרכזו  יותר באפשרות של התנגשות צבאית איראנית-סעודית, מאשר בתוצאותיה של תקיפה אמריקנית, או ישראלית, של תוכנית הגרעין. 
אין זה סוד בוושינגטון ובריאד, כי הנשיא אובמה והמלך עבדאללה, חלוקים בדעותיהם בקשר למצב בסוריה. אובמה ממשיך לדבוק באי מעורבות צבאית אמריקנית-בסוריה, ואילו המלך עבדאללה סבור, כי המערב והערבים צריכים להגביר את המעורבות הצבאית שלהם בסוריה, כולל חימוש המורדים הסוריים בנשק כבד.
גם ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן, אשר מונע כל התערבות צבאית טורקית בסוריה, נכשל ביום ד' 11.4 בביקורו בריאד לשכנע את המלך עבדאללה לתאם את מדיניותו הסורית עם וושינגטון ואנקרה.
הסימן הבולט ביותר לכך, היה הפרסום ביום ו' 13.4, של מאמר בעיתון הסעודי המייצג את דעת בית המלוכה 'אשרק א-אווסט', תחת הכותרת הסרקסטית, 'האם אסד הצליח להקים אזור חיץ בתוך טורקיה?'   Did al-Assad set up a buffer zone in Turkey. במילים אחרות, במקום המילים הגבוהות של המנהיגות הטורקית על הקמת מסדרונות חיץ מוגנים בתוך סוריה, בסופו של דבר אסד הוא שהקים, באמצעות האש שכוחותיו יורים מידי פעם אל תוך שטח הטורקי,  אזורים 'מוגנים' כאלה על ידי צבא סוריה בתוך טורקיה.
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מדווחים, כי בחוגי הסטייט דפרטמנט, שקיבלו את האחריות על ניהול המשא ומתן עם האיראניים בשבת באיסטנבול שוררת דעה, כי איראן הולכת לשיחות לא כדי לקדם איזה שהוא פתרון בנושא הגרעיני, אלא כדי לבדוק/למשש  את מידת הנחישות של הנשיא האובמה למנוע מאיראן להמשיך בתוכניתה הגרעינית. לכן יש לשייך את דבריו של נשיא אחמדינג'אד מיום ה' , 'כי איראן לא תיסוג אפילו מילימטר אחד מזכויותיה הגרעיניות'. ציטוט המקור:  Iran will not retreat one iota from its nuclear rights.
כמו בנושא הסורי, טהרן מהמרת על כך, כי גם בנושא הגרעיני ממשל אובמה יעדיף להסתלק מכל התמודדות ממשית מדינית וצבאית, מול הציר טהרן-מוסקבה-בייג'ין.
לכך האיראנים גם מוסיפים את הכישלון האמריקני להתמודד עם תוכניות הגרעין והטילים הצפון קוריאניים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי  למרות כשלון פיונגיאנג בשיגור הטיל לטווח ארוך ביום ו' 13.4, הוכיחה פיונגיאנג בנסיון השיגור שלושה דברים:
1.  יש בידיה את הטכנולוגיה לבנות טילים בין יבשתיים רבי שלבים  multistage intercontinental ballistic missiles, וניסיון אחד שכשל, ושלאחריו יבואו נוספים, מציין את הישגיה הטכנולוגים ולא את כשלונותיה.
2. וושינגטון, טוקיו, וסיאול, יודעת היטב כי  בעוד זמן קצר צפון קוריאה תערוך ניסוי גרעיני תת-קרקעי, שההכנות אליו כבר הושלמו. כלומר, בידי צפון קוריאה ישנם טילים בינ-יבשתיים נושאי ראשי חץ גרעיניים המסוגלים להגיע לא רק לטוקיו, אלא גם לארה''ב.
3. בעריכת ניסויים אלה צפון קוריאה מצפצפת צפצוף ארוך על כל האיומים של וושינגטון, טוקיו, וסיאול לפעול נגד ההתפתחות הדרמטית הזו בתוכנית הגרעינית שלה, משום שפיונגיאנג יודעת, לא מחומר מודיעיני שהסינים מספקים לה, אלא מקריאה בעיתונים האמריקנים של הימים האחרונים, כי הנשיא אובמה מנהל מדיניות של להטוטן ההולך על חבל דק, מאחר שסקרי דעת הקהל מראים כי ציבור הבוחרים האמריקני רוצה שהוא יראה קשוח, אבל ימנע בכל מחיר ממלחמה עם שלושה מנהיגים והם: האייטוללה עלי חמנאי, בשאר אסד, וקים ג'ונג און Kim Jong Un.
הגדרה קולעת למצב זה יכלו שלושת המנהיגים האלה למצוא ביום ה' 12.4, ב- The Daily Beast, במאמר המצוין שפרסם לאסלי גאלב Leslie H. Gelb, שם כתב את הדברים הבאים: 'באופן צפוי אובמה מתנהג כמו כל קודמיו בשנות בחירות לנשיאות'. 'הוא מנסה בעת ובעונה אחת להראות חזק, ולהימנע ממלחמה'. 'הוא  (אובמה), צועד על חבל הדק המוכר'. 'לא משנה לאן הוא נוטה כדי לשמור על שיווי המשקל'. ציטוט המקור:  Typically, Mr. Obama is reacting like almost all his predecessors in presidential-election years:  he is trying to simultaneously show strength and avoid war. He is walking the familiar tightrope; no matter which way he leans to keep some balance  
במילים אחרות, כאשר עם מדיניות שקופה כזו הולך אובמה לשיחות הגרעיניות עם טהרן בשבת 14.4 באיסטנבול, אפשר וצריך להניח מה תהייה התוצאה שלהן.
המקורות של תיקדבקה מציינים כי למדיניות 'הלהטוטן' הזו יש תמיד שלוש סכנות גדולות:
א. הנשיא עצמו יכול לאבד, בגלל טעות שבשיקול,  באופן פתאומי את שיווי המשקל.
ב.  איראן, סוריה, וצפון קוריאה יעשו הכול כדי להביא את אובמה 'לאיבוד שיווי המשקל'.
ג. מדיניות כזו, הרוצה להימנע בכל מחיר ממלחמה, מביאה תמיד למלחמות, אולי לא כזו בה תהייה מעורבת ארצות הברית, אבל בוודאי  רוב מדינות המזרח התיכון תהיינה מעורבות בה.